תנ"ך - ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח לה' אלהינו הן נזבח את־תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ: (שמות פרק ח פסוק כב)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת־תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ: (שמות פרק ח פסוק כב)

ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח לה' אלהינו הן נזבח את־תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו: (שמות פרק ח פסוק כב)

ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את־תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו: (שמות פרק ח פסוק כב)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר מֹשֶׁה לָא תָקֵין לְמֶעֱבַד כֵּין אֲרֵי בְּעִירָא דְמִצרָאֵי דָחֲלִין לֵיהּ מִנֵיהּ אֲנַחנָא נָסְבִין לְדַבָּחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא הָא נְדַבַּח יָת בְּעִירָא דְמִצרָאֵי דָחֲלִין לֵיהּ וְאִנוּן יְהוֹן חָזַן הֲלָא יֵימְרוּן לְמִרגְּמַנָא :

עין המסורה:

ליי' אלהינו - ט' (כולל שם אדנות): ראה שמ' ג , יח.

מסורה קטנה:

יסקלנו - ל' וחס'.

רש"י:

תועבת מצרים - יראת מצרים , כמו "ולמלכם תועבת בני עמון" (מ"ב כג , יג) , ואצל ישראל קורא אותה 'תועבה'. ועוד יש לומר בלשון אחר: תועבת מצרים - דבר שׂנוי הוא למצרים זביחה שאנו זובחים , שהרי את יראתם אנו זובחים. ולא יסקלנו - בתמיה.

רשב"ם:

כי תועבת מצרים - צאן דבר מאוס היה בעיני מצרים. ולא יסקלונו - בתמיה. דרך ביזיון הוא , כדכתיב בשמעי "ושמעי הלך בצלע ההר לעומתו הלוך ומקלל ומסקל באבנים לעומתו ועפר בעפר" (ראה ש"ב טז , יג).

ראב"ע פירוש א - הקצר:

הן נזבח - טעמו כמו 'הֲנזבח?'; וכן "הן היתה כזאת" (יר' ב , י).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר. אמר רבי ישועה , כי פירוש תועבת מצרים - משה כתב כן לגנות עבודה זרה , כי לא אמר לפרעה , רק 'אלהי מצרים'. והוא אמר , כי הוא אלהיהם על צורת טלה , ובעבור זה לא היו אוכלים בשר. ואילו היה כן , למה לא יאכלו בשר שור או גדיים? ולפי דעתי , כי אנשי מצרים בימי משה היו על דעת אנשי לינדיאה , שהם יותר מחצי העולם , וכלם הם בני חם. ואינם אוכלים בשר היום , גם דג וחלב ובצים , והכלל: כל דבר שיצא מן החי; והם מתעבים מי שיאכל אותם. ומלאכה נמאסה בעיניהם לרעות הצאן; וכן כתוב "כי תועבת מצרים כל רועה צאן" (בר' מו , לד). ועוד היום לא יניחו אדם שיאכל בשר בארצם , ואם היה אחד מהם בא בארץ נכרייה , יברח מכל מקום שיאכלו בו בשר , ולא יאכל כל דבר שיגע בו אוכל בשר; וכליו טמאים בעיניהם , וכן כתוב "כי לא יוכלון... לאכול את העברים לחם" (בר' מג , לב). והנה יוסף , כאשר היה בבית פוטיפר , המשילו על כל אשר לו לבד על הלחם אשר הוא אוכל (ראה בר' לט , ו) , כי לא יגע בו בעבור היותו עברי. ואין טעם לשאול: אם כן למה היה מקנה לפרעה? כי כן יש לאנשי לינדיאה , כי הסוסים והחמורים והגמלים לרכב ולמשא , הבקר לחרוש , והצאן בעבור הצמר. ועוד אדבר על זה בפסח מצרים. אמר יפת , כי תחסר ה"א 'והלא' , כי הטעם: 'והלא יסקלונו'? ולפי דעתי , כי מלת הן - כה"א התמה , והנה הוא: הנזבח את תועבת מצרים ולא יסקלונו? וכמוהו "הן היתה כזאת" (יר' ב , י).

ר' יוסף בכור שור:

כי תועבת מצרים - דבר שהוא נתעב בעיניהם נעשה , ונזבח צאן!? בא וראה כמה נס עֹשה הקדוש ברוך הוא עמנו בכל יום: שגדול כמשה ירא על תועבת מצרים , והם אומרים כי זבחנו תועבתם , והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם [הגה"ה].

רלב"ג - ביאור המילות:

תועבת מצרים - כתרגומו; כי הם היו עובדים למזל טלה , לחשבם שיהיה המזל ההוא אלהי מצרים.