תנ"ך - הלוא הנה מאת ה' צבאות וייגעו עמים בדי־אש ולאמים בדי־ריק יעפו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

הֲל֣וֹא הִנֵּ֔ה מֵאֵ֖ת יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְיִֽיגְע֤וּ עַמִּים֙ בְּדֵי־אֵ֔שׁ וּלְאֻמִּ֖ים בְּדֵי־רִ֥יק יִעָֽפוּ: (חבקוק פרק ב פסוק יג)

הֲלוֹא הִנֵּה מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי־אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי־רִיק יִעָפוּ: (חבקוק פרק ב פסוק יג)

הלוא הנה מאת ה' צבאות וייגעו עמים בדי־אש ולאמים בדי־ריק יעפו: (חבקוק פרק ב פסוק יג)

הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי־אש ולאמים בדי־ריק יעפו: (חבקוק פרק ב פסוק יג)

תרגום יונתן:

הָא מַחָן תַּקִיפָן וְחַסִינָן אָתיָן מִן קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת וְלֵיאוּת עַמְמַיָא תְּסִיף אִישָׁתָא וּמַלכְוָתָא לְרֵיקָנוּ יִשׁתַּלהֲיָן :

עין המסורה:

וייגעו - ב' , חד מלא וחד חסר: יר' נא , נח; חב' ב , יג.

מסורה קטנה:

וייגעו - ב' חד מל' וחד חס'; יעפו - ל' חס'.

רש"י:

הלא (בנוסחנו: הלוא) הנה מאת יי' - וישתלם פורענות לעושי רשעה. ויגעו (בנוסחנו: וייגעו) עמים בדי אש - באשר תבואם חמתי כאש , עד שיהא דיים. בדי אש - 'אשיץ' בלעז.

ר' יוסף קרא:

הלא (בנוסחנו: הלוא) הנה מאת יי' צבאות - מידו תהיה זאת לכם (ע"פ מל' א , ט) , למעצבה ישכבון (ע"פ יש' נ , יא) בגיהינם. ויגעו (בנוסחנו: וייגעו) עמים... בדי ריק - שכל יגיעם שהם יגיעים אינם יגיעים אלא בשביל אש גיהינם , ולאומים בשביל ריק יעפו.

ראב"ע:

הלא (בנוסחנו: הלוא). ויגעו (בנוסחנו: וייגעו) - כמו "ויקצו" (לעיל , ז): יגעו לבנות עירך , כי סופה לאש. ומלת בדי - כמו 'יספיק' , כי הוא ריק; על חנם יגעו עצמם ויעפו.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

הלא (בנוסחנו: הלוא) הנה מאת יי' צבאות - שכל מה שיגעו (בנוסחנו: ייגעו) עמים , לאש יגעו; לאמים - לריק יעפו.

ר' אליעזר מבלגנצי:

הלא (בנוסחנו: הלוא) הנה אתם רואים: מאת יי' צבאות - מה שאירע לסנחריב ולכל חילו (ראה מ"ב יט , לה - לז) , עמים רבים אשר אתו (ע"פ יח' לח , כב) , שכלם נפלו , לפי שיָגעו להרע לכם; וכל יגיעם היה בדי אש - לסיפוק ריבוי אש , ולריבוי ריק והבל , לפי שמלאה הארץ בימי חזקיהו דעה את כבוד יי' כמים יכסו על ים. והואיל וראיתם שעל דעת יי' הִצלחתם בימי חזקיהו ונפלו אויביכם , היה לכם ליראה אותו כל הימים (ע"פ דב' ד , י); ואתם רדופים אחר דמים ועולה (ראה לעיל , יב)! וממה שמתנבא על נבוכד נצר את למד , שודאי אחר סנחריב היה חבקוק. בדי אש - 'אפושון דיסוא 'אי אפושון דווניטיד' (בלעז) (ובדי ריק - ).

רד"ק:

הלא (בנוסחנו: הלוא) הנה מאת יי' צבאות - הפסוק הזה והבא אחריו , אם נפרשם על עניין הפרשה , שהוא בעניין נבוכדנצר , יהיה פירושו כן: הלא הנה יבוא מאת יי' צבאות. ויגעו עמים בדי אש - יכירו העמים אשר היו עם נבוכדנצר ועם זרעו , והם הכשדים והנסמכים אליהם , כי יגיעתם סופה לאש ולכליון. כשיבאו עליהם חיל מדי ופרס ויחריבום ויהרסו הבניינים אשר יָגעו בהם , והביאו שלל העמים לבבל - ידעו אז ויכירו כי יגיעתם לאש ולכליון ולריק; כמו שאמר בירמיהו "חומות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבוהים באש יצתו" (נא , נח). וכפל העניין במלות שונות ואמר: ולאמים בדי ריק יעפו. כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יי' - כי יכירו וידעו הכל כי מאת יי' היא זאת הנקמה , נקמת עם יי' ונקמת היכלו (ראה יר' נא , יא); כי לנבוכדנצר הביא דבר פלא , שנטרד מבני אדם בעוד הדבר בפיו שהיה מתגאה , כמו שאמר: "עוד מלתא בפום מלכא" וגו' (דנ' ד , כח). גם לבלשצר בן בנו הביא אות גדול במה שנכתב בכותל ההיכל , ו"ביה בליליא אתקטיל בלשצר מלכא כשדאה" (ראה דנ' ה , ל). וכורש אמר אחר שכבש בבל: "כל ממלכות הארץ נתן לי יי' אלהי השמים" (עז' א , ב) - הנה כל העמים הודו לאל באותו זמן , והכירו כי מאת יי' בא כל הרע לבבל. בזה הדבר ידעו הכל את כבוד יי' מאד , כמים יכסו על ים - ידעו באמת כי האל משגיח במעשה בני אדם לתת לאיש כדרכיו (ע"פ יר' לב , יט). וייגעו - בשני יו"דין; ושלירמיהו (נא , נח) ביו"ד אית"ן לבד , והיא מעמדת בגעיא , ויו"ד השרש נעלמת מהמכתב. בדי אש... בדי ריק - ושלירמיהו: "בדי ריק... בדי אש" (שם); והוא כמו 'באש' , 'בריק'. ומלת די נוספת בהם , מורה על התמדת הדבר והגדלתו; וכן "בדי שופר" (איוב לט , כה); "כדי ארבה לרוב" (שו' ו , ה). יעפו - ביו"ד אית"ן לבד , ויו"ד השורש נעלמת מהמכתב; ושלירמיהו: "ויָעֵפוּ" (נא , נח). וזה הפירוש נראה לפי עניין הפרשה ולפי מה שכתוב בספר ירמיה; כי שם גם כן כתוב על חרבן בבל זה הפסוק שהזכרנו למעלה , שאמר "כה אמר יי' חומות בבל" וגו' , "ויגעו עמים בדי ריק ולאומים בדי אש יעפו" (ראה שם). אבל לעניין הפסוק הבא אחר זה , כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יי' - אע"פ שפירשנו אותו לעניין זה , יותר נראה שיהיה עניינו לעתיד בימי המשיח , כמו שאמר בנבואת ישעיהו "כי מלאה הארץ דעה את יי' כמים לים מכסים" (יא , ט); וזה יהיה בימות המשיח , כמו שהוא עניין הפרשה. וכן אמר בנבואת ירמיה "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (לא , לג). ולזה הפירוש יהיה פירוש הפסוק שלפני זה כן: הלא הנה מאת יי' צבאות - אמר: אע"פ שיראו בני הדור הזה נקמת יי' בבבל , עוד יראו לעתיד גדוֹלה מזו שיהיה מאת יי' צבאות , שיקח האל נקמתו מכל הגוים כשיבאו עם גוג ומגוג על ירושלם (ראה יח' לח , טו - כב) , ואז תהיה יגיעתם לאש ולריק; כמו שכתוב בנבואת יחזקאל (שם) ובנבואת זכריה (יד). ויונתן תרגם כן: "הא מחן תקיפין חסינין אתיין מן קדם יי' צבאות וליאות עממיא תסוף אשתא ומלכוותא לריקנו ישתלהיין".

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:

הלא (בנוסחנו: הלוא) הנה - ימים באים מאת יי' צבאות. ויגעו (בנוסחנו: וייגעו) עמים בדי אש - שכל מה שיגֵיעים וטורחים עמים של בבל יאכל אותן האש , אלו מלכי פרס. וכל מה שיעֵיפים האומים לקבץ יהיה לריק - שיבואו מלכי פרס וישליכו אותם. בדי אש , בדי ריק - הוא כמו 'באש' ו'בריק' , ו'די' הוא יתר; כמו "והיה מדי חודש בחדשו" (יש' סו , כג) , שהוא כמו 'מחודש לחודש'; וכן נמצא מ"ם וי"ו יתרים , כמו "כי תלך במו אש לא תכוה" (יש' מג , ב) - שהוא כמו 'באש'.