תנ"ך - ואקרא
חרב
על־הארץ
ועל־ההרים
ועל־הדגן
ועל־התירוש
ועל־היצהר
ועל
אשר
תוציא
האדמה
ועל־האדם
ועל־הבהמה
ועל
כל־יגיע
כפים:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וָאֶקְרָ֨א
חֹ֜רֶב
עַל־הָאָ֣רֶץ
וְעַל־הֶהָרִ֗ים
וְעַל־הַדָּגָן֙
וְעַל־הַתִּיר֣וֹשׁ
וְעַל־הַיִּצְהָ֔ר
וְעַ֛ל
אֲשֶׁ֥ר
תּוֹצִ֖יא
הָאֲדָמָ֑ה
וְעַל־הָאָדָם֙
וְעַל־הַבְּהֵמָ֔ה
וְעַ֖ל
כָּל־יְגִ֥יעַ
כַּפָּֽיִם:
פ
(חגי פרק א פסוק יא)
וָאֶקְרָא
חֹרֶב
עַל־הָאָרֶץ
וְעַל־הֶהָרִים
וְעַל־הַדָּגָן
וְעַל־הַתִּירוֹשׁ
וְעַל־הַיִּצְהָר
וְעַל
אֲשֶׁר
תּוֹצִיא
הָאֲדָמָה
וְעַל־הָאָדָם
וְעַל־הַבְּהֵמָה
וְעַל
כָּל־יְגִיעַ
כַּפָּיִם:
פ
(חגי פרק א פסוק יא)
ואקרא
חרב
על־הארץ
ועל־ההרים
ועל־הדגן
ועל־התירוש
ועל־היצהר
ועל
אשר
תוציא
האדמה
ועל־האדם
ועל־הבהמה
ועל
כל־יגיע
כפים:
פ
(חגי פרק א פסוק יא)
ואקרא
חרב
על־הארץ
ועל־ההרים
ועל־הדגן
ועל־התירוש
ועל־היצהר
ועל
אשר
תוציא
האדמה
ועל־האדם
ועל־הבהמה
ועל
כל־יגיע
כפים:
פ
(חגי פרק א פסוק יא)
תרגום יונתן:
וּקרֵית
חוּרבָא
עַל
אַרעָא
וְעַל
טוּרַיָא
וְעַל
עֲבוּרָא
וְעַל
מִשׁחָא
וְעַל
דְּמַפְּקָא
אַרעָא
וְעַל
אֱנָשָׁא
וְעַל
בְּעִירָא
וְעַל
כָּל
לֵיאוּת
יְדִין
:
עין המסורה:
ועל
אשר
-
ד':
ש"א
ל
,
יד;
ש"ב
יב
,
ו;
מ"א
טז
,
ז;
*חגי
א
,
יא.
מסורה גדולה:
ועל
אשר
ד'
אנחנו
פשטנו
ואת
הכבשה
וגם
ביד
יהוא
ואקרא
חרב.
ר' יוסף קרא:
ואקרא
חורב
על
הארץ
-
גזרתי
שהיה
חורב
בארץ
,
מפני
שנעצרו
הגשמים.
ואקרא
-
כמו
"כי
קרא
יי'
לרעב"
(מ"ב
ח
,
א)
,
שפתרונו:
כי
גזר
יי'
להיות
רעב
בארץ.
ועל
הדגן
-
משבטלו
המנחות
,
הבאים
מן
החטים
,
היתה
קללה
משתלחת
בדגן
,
ומשבטלו
ניסוכי
יין
נשתלחה
קללה
בתירוש
,
ומשבטל
שמן
המנורה
נשתלחה
מאֵירה
ביצהר
,
ומשבטלו
ביכורים
נשתלחה
קללה
על
כל
אשר
תוציא
האדמה
ועל
כל
יגיע
כפיכם
-
ואפילו
אסחורה
בפרקמטיא.
ראב"ע:
ואקרא
חורב
-
דרך
צחות
,
כדרך
"יען
ביתי
אשר
הוא
חרב"
(לעיל
,
ט).
וטעם
ואקרא
-
ואגזור.
על
הארץ
-
עד
היותה
כנחושה
(ע"פ
וי'
כו
,
יט).
ועל
ההרים
-
מגד
ההרים;
כמו
"ומראש
הררי
קדם
וממגד
גבעות
עולם"
(דב'
לג
,
טו).
ועל
כל
יגיע
כפים
-
כי
לא
יצליחו
ויגעו
לריק
(ע"פ
יש'
סה
,
כג);
המשקים
מימי
באר
לא
יועילו.
רד"ק:
ואקרא
חרב
-
גזרתי
יובש.
על
הארץ
-
שהיא
יבשה
,
שהיה
אוירה
יבש
ולא
היתה
לה
לחות
מתחת
ממי
התהום;
הפך
מה
שאמר
"ומתהום
רובצת
תחת"
(דב'
לג
,
יג).
ועל
ההרים
-
כי
יש
הרים
צומחים
בהם
עצים
טובים
נושאי
פרי
ועשבים
טובים
,
כמו
שאמר
"ומראש
הררי
קדם
וממגד
גבעות
עולם"
(שם
,
טו).
ועל
הדגן...
-
כי
אלה
השלשה
עיקר
חיי
האדם.
ואחר
כן
כָּלל
ואמר:
ועל
אשר
תוציא
האדמה.
ואמר
ועל
האדם
ועל
הבהמה
-
כי
יבשות
האויר
תוליד
חלאים
רעים
באדם
ובבהמה.
ועל
כל
יגיע
כפים
-
כמו
שפירש
החכם
רבי
אברהם
,
כי
לא
יצליחו
וייגעו
לריק
(ע"פ
יש'
סה
,
כג)
המשקים
ממימי
הבאר
,
כי
לא
יועילו;
רוצה
לומר:
כי
האויר
שיהיה
יבש
בארצם
יְיבש
כל
מה
שישקו.