תנ"ך - עבדו
את־ה'
בשמחה
באו
לפניו
ברננה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עִבְד֣וּ
אֶת־יְהוָ֣ה
בְּשִׂמְחָ֑ה
בֹּ֥אוּ
לְ֝פָנָ֗יו
בִּרְנָנָֽה:
(תהלים פרק ק פסוק ב)
עִבְדוּ
אֶת־יְהוָה
בְּשִׂמְחָה
בֹּאוּ
לְפָנָיו
בִּרְנָנָה:
(תהלים פרק ק פסוק ב)
עבדו
את־ה'
בשמחה
באו
לפניו
ברננה:
(תהלים פרק ק פסוק ב)
עבדו
את־יהוה
בשמחה
באו
לפניו
ברננה:
(תהלים פרק ק פסוק ב)
תרגום תהלים:
פְּלַחוּ
קֳדָם
יְיָ
בְּחֶדְוָה
אֱיתוֹ
קֳדָמוֹי
בְּתוּשְׁבַּחְתָּא
:
רש"י:
עבדו
את
יי'
בשמחה.
וכל
כך
למה?
רד"ק:
עבדו
את
יי'
בשמחה
-
שלא
תהיה
עבודתו
עליכם
למשא
,
אלא
בשמחה
ובטוב
לבב
(ע"פ
דב'
כח
,
מז).
ובדרש
(שו"ט
ק
,
ג):
כתיב
"עבדו
את
יי'
ביראה"
(תה'
ב
,
יא)
,
וכתוב
עבדו
את
יי'
בשמחה;
אם
ביראה
איך
בשמחה
,
ואם
בשמחה
איך
ביראה?
אמר
רבי
איבו:
בשעה
שאתה
מתפלל
להקדוש
ברוך
הוא
,
יהא
לבך
שמח
שאתה
מתפלל
להקדוש
ברוך
הוא
שאין
כמהו
באלהים;
יכול
שלא
ביראה?
תלמוד
לומר:
"עבדו
את
יי'
ביראה".
אמר
רבי
אחא:
"עבדו
את
יי'
ביראה"
-
בעולם
הזה
,
אבל
לעתיד
לבא
"אחזה
רעדה
חנפים"
(יש'
לג
,
יד)
,
ואתם
תגילו
ברעדה
שאביא
על
אומות
העולם;
הֱוֵי:
עבדו
את
יי'
בשמחה.
ר' מנחם המאירי:
ועבדו
את
יי'
בשמחה
-
כלומר:
בכוונה
טובה
,
כשמחים
ומקיימים
המצוה
בנדבת
הלב;
לא
כמי
שהם
עליו
למשא
ודרך
מצוה
מלומדה
(ע"פ
יש'
כט
,
יג).
ובמקום
אחר
אמר
"עבדו
את
יי'
ביראה"
(תה'
ב
,
יא)
,
והוא
כוונה
אחרת
,
ביארנוה
במקומה.
ורבותינו
ז"ל
(שו"ט
ק
,
ג)
הקשו
מזו
לזו
,
ותֵרצו:
בשעה
שאתה
מתפלל
,
יהיה
לבך
שמח
שאתה
מתפלל
למי
שאין
כמוהו;
יכול
שלא
ביראה?
תלמוד
לומר:
"ביראה"
,
בהכנעת
הלב
והיצר.
ודרשו
בו
עוד
(ראה
שם):
בעולם
הזה
-
"עבדו
את
יי'
ביראה"
,
כלומר
,
שאתם
מתיראים
מן
האומות;
אבל
לימות
המשיח
-
"אחזה
רעדה
חנפים"
(יש'
לג
,
יד)
,
וגילו
ב'רעדה'
(ע"פ
תה'
ב
,
יא)
שלהם
,
ותעבדו
בשמחה.