תנ"ך - לדוד׀
ברכי
נפשי
את־ה'
וכל־קרבי
את־שם
קדשו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְדָוִ֨ד׀
בָּרֲכִ֣י
נַ֭פְשִׁי
אֶת־יְהוָ֑ה
וְכָל־קְ֝רָבַ֗י
אֶת־שֵׁ֥ם
קָדְשֽׁוֹ:
(תהלים פרק קג פסוק א)
לְדָוִד׀
בָּרֲכִי
נַפְשִׁי
אֶת־יְהוָה
וְכָל־קְרָבַי
אֶת־שֵׁם
קָדְשׁוֹ:
(תהלים פרק קג פסוק א)
לדוד׀
ברכי
נפשי
את־ה'
וכל־קרבי
את־שם
קדשו:
(תהלים פרק קג פסוק א)
לדוד׀
ברכי
נפשי
את־יהוה
וכל־קרבי
את־שם
קדשו:
(תהלים פרק קג פסוק א)
תרגום תהלים:
עַל
יַד
דָּוִד
אִיתְאֲמַר
בִּנְבוּאָה
בָּרִיכִי
נַפְשִׁי
יַת
שְׁמָא
דַיְיָ
וְכָל
בְּנֵי
גַוַּוי
יַת
שְׁמָא
דְקוּדְשֵׁיהּ
:
עין המסורה:
לדוד
-
ז'
בטעמא
(אזלא
לגרמיה):
תה'
כו
,
א;
כז
,
א;
לה
,
א;
לז
,
א;
קג
,
א;
קלח
,
א;
קמד
,
א.
רש"י:
ברכי
נפשי
-
חמשה
'ברכי
נפשי'
יש
כאן
(גם
להלן
,
ב
,
כב;
תה'
קד
,
א
,
לה)
,
כנגד
חמשה
עולמות
שאדם
דר
בהם
,
כמו
שאמרו
רבותינו
במסכת
ברכות
(י
,
א):
דר
במעי
אמו
,
ינק
משדי
אמו;
וכן
כולם.
ראב"ע תהלים פירוש א:
לדוד
ברכי
נפשי
את
יי'
-
היא
הנשמה
העליונה.
וכל
קרבי
-
יקרא
הגוף
,
שהוא
הבשר.
ומלת
ברכי
משרתת
אחרת
,
וכן
הוא:
ברכי
נפשי
את
יי'
,
וברכי
כל
קרבי
את
שם
קדשו.
והנה
הזכיר
שם
העצם
שהוא
הכבוד
,
עם
ה'נפש'
שהיא
הכבוד;
כי
הנשמה
היא
כבוד
הגוף
,
כי
אין
הגוף
נחשב
למאומה
,
רק
בעבור
הנשמה.
על
כן
הזכיר
בגלוי
'שם
העצם'
עם
ה'נפש'
,
והשם
עם
הגוף;
כי
כן
כתוב:
וכל
קרבי
-
שהם
מן
הגוף
-
את
שם
קדשו.
ולא
הזכיר
עם
ה'קרבים'
שם
העצם
בגלוי
,
רק
בהעלם.
רד"ק:
לדוד
ברכי
נפשי
את
יי'
וכל
קרבי
את
שם
קדשו
-
גם
זה
המזמור
על
לשון
בני
הגלות
,
וכל
חסיד
וחכם
בהם
נותן
שבח
והודאה
לאל
על
הטובה
שעושה
עמו
בגלות
ומיחל
עוד
הגאולה;
ואמר
כנגד
נפש
החכמה:
ברכי
נפשי
את
יי'.
וכל
קרבי
את
שם
קדשו
-
פירוש:
וכל
קרבי
ברכו
את
שם
קדשו;
ופירוש
קרבי
-
הכליות
והלב
שהם
בקרבים;
או
אמר
קרבי
על
הגוף
,
והוא
על
דרך
משל
,
כמו
"כל
עצמותי
תאמרנה
יי'
מי
כמוך"
(תה'
לה
,
י).
וכתב
החכם
רבי
אברהם
בן
עזרא:
הזכיר
שם
העצם
הנכבד
עם
הנפש
שהיא
הכבוד
,
כי
היא
כבוד
הגוף
,
כי
זולתה
איננו
נחשב
למאומה;
על
כן
הזכיר
בגלוי
,
שם
העצם
עם
הנפש
ושם
קדשו
עם
הגוף
,
כי
כן
כתוב:
וכל
קרבי
,
שהם
מן
הגוף
,
את
שם
קדשו;
ולא
הזכיר
עם
הקרבים
שם
העצם
בגלוי
,
רק
בהעלם.
ולפי
דעתי
כי
אין
צריך
לכל
זה
,
כי
כן
דרך
המקרא
לכפול
הענין
במלות
שונות
,
וכן
יי'
ושם
קדשו;
ומה
יאמר
החכם
בפסוק
"כל
עצמותי
תאמרנה
יי'
מי
כמוך"
(שם)?
ובדרש
(שו"ט
קג
,
א):
עשרה
דברים
יש
באדם:
הקנה
לקול
,
הושט
למזון
,
הכבד
לכעוס
,
הריאה
לשתות
,
המרה
לקנאה
,
הקיבה
לשינה
,
המסס
טוחן
,
הטחול
לשחוק
,
הכליות
יועצות
,
הלב
גומר;
לפיכך
דוד
מקלס
ואומר:
"אודך
יי'
על
כי
נוראות"
וכו'
(תה'
קלט
,
יד);
לכך
נאמר:
ברכי
נפשי
את
יי'
-
וכל
קרבי
את
שם
קדשו.
דבר
אחר:
ברכי
נפשי
את
יי'
-
למה
מקלס
ב'נפש'?
רבנן
אמרי
(שו"ט
קג
,
ד
-
ה;
ויק"ר
ד
,
ח):
מה
הנפש
ממלאה
את
הגוף
,
כך
הקדוש
הברוך
הוא
ממלא
את
כל
העולם;
תבא
הנפש
שממלאה
את
הגוף
ותקלס
להקדוש
ברוך
הוא
שממלא
את
העולם;
מה
הנפש
סובלת
כל
הגוף
,
כך
הקדוש
ברוך
הוא
סובל
את
כל
העולם;
תבא
הנפש
וכו';
מה
הנפש
מבלה
את
הגוף
,
אף
הקדוש
ברוך
הוא
מבלה
את
כל
העולם;
תבא
הנפש
וכו';
מה
הנפש
יחידה
בגוף
,
כן
הקדוש
ברוך
הוא
יחיד
בעולמו;
תבא
הנפש
וכו';
מה
הנפש
לא
אוכלת
ולא
שותה
,
כך
הקדוש
ברוך
הוא
אינו
אוכל
ואינו
שותה;
תבא
הנפש
וכו';
מה
הנפש
טהורה
,
שהיא
מלמעלה
,
כך
הקדוש
ברוך
הוא
טהור
והוא
מלמעלה;
תבא
הנפש
וכו';
מה
הנפש
אין
אדם
יודע
מקומה
,
כך
הקדוש
ברוך
הוא
,
אין
אדם
יודע
אי
זה
מקומו;
שאפילו
חיות
הקדש
שטוענין
כסא
הכבוד
,
אינן
יודעות
אי
זה
מקומו
,
אבל
מה
הן
אומרות?
"ברוך
כבוד
יי'
ממקומו"
(יח'
ג
,
יב).
רבי
יהושע
בן
לוי
אומר
(שו"ט
קג
,
ג):
חמשה
פעמים
כתוב
כאן
"ברכי
נפשי
את
יי'"
,
והם
בין
זה
המזמור
והבא
אחריו
,
והם
כנגד
חמשה
חומשי
תורה;
רבי
יוחנן
אמר
(שם):
כנגד
חמשה
עולמות:
אחד
כשהיה
במעי
אמו
,
ואחד
כשיצא
לאויר
העולם
,
ואחד
כשהולך
לכאן
ולכאן
,
ואחד
כשנסתלק
מן
העולם
,
ואחד
לעתיד
לבא
כשתחזור
הנפש
אל
הגוף;
זהו
"יתמו
חטאים
מן
הארץ
ורשעים
עוד
אינם
ברכי
נפשי
את
יי'"
(תה'
קד
,
לה);
ועוד
פרשוהו
בענין
אחר
,
כמו
שכתוב
במסכת
ברכות
(י
,
א).
ר' מנחם המאירי:
לדוד
ברכי
נפשי
וכו'.
זה
המזמור
,
יֵרָאה
שאמרו
דוד
על
עצמו
,
ליתן
שבח
והודאה
לבורא
על
מה
שגמלו.
ושאר
מפרשים
כתבו
(ראה
רד"ק)
,
שהמזמור
נאמר
על
לשון
חסידי
הגלות
,
שכל
אחד
נותן
שבח
והודאה
על
שנותנו
מִחיָה
מעט
בעבדותו
(ע"פ
עז'
ט
,
ח)
,
לחיותו
בין
קמיו
,
וכן
שמתפלל
לפניו
על
הגאולה.
ויפרשהו
הקורא
כרצונו
,
על
איזה
מהם.
ואמר
על
זה:
ברכי
נפשי
את
יי'
-
כלומר
,
שנתן
לָך
מקום
והכנה
להשלים
עצמך
בקיום
תורתו
ופִנות
אמונתו
ובהשגת
כבודו.
וכל
קרבי
-
רוצה
לומר:
הגוף
,
כדרך
"כל
עצמותי
תאמרנה"
(תה'
לה
,
י)
-
על
שהעמידך
בשלוה
בכדי
להיותך
כלי
לנפש
,
להעלותה
ארח
חיים
למעלה
(ע"פ
מש'
טו
,
כד).
ומה
שהקדים
תהלת
הנפש
לתהלת
הגוף
,
עם
היות
שלמות
הגוף
קודם
בזמן
,
עשה
כן
לקדימת
מַעֲלָה.
ר' ישעיה מטראני:
לדוד
ברכי
נפשי
-
מזמור
זה
חיבר
דוד
לשבח
הבורא
,
ובמקום
כל
ישראל
אמרו.