תנ"ך - ברכי
נפשי
את־ה'
ה'
אלהי
גדלת
מאד
הוד
והדר
לבשת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בָּרֲכִ֥י
נַפְשִׁ֗י
אֶת־יְ֫הוָ֥ה
יְהוָ֣ה
אֱ֭לֹהַי
גָּדַ֣לְתָּ
מְּאֹ֑ד
ה֖וֹד
וְהָדָ֣ר
לָבָֽשְׁתָּ:
(תהלים פרק קד פסוק א)
בָּרֲכִי
נַפְשִׁי
אֶת־יְהוָה
יְהוָה
אֱלֹהַי
גָּדַלְתָּ
מְּאֹד
הוֹד
וְהָדָר
לָבָשְׁתָּ:
(תהלים פרק קד פסוק א)
ברכי
נפשי
את־ה'
ה'
אלהי
גדלת
מאד
הוד
והדר
לבשת:
(תהלים פרק קד פסוק א)
ברכי
נפשי
את־יהוה
יהוה
אלהי
גדלת
מאד
הוד
והדר
לבשת:
(תהלים פרק קד פסוק א)
תרגום תהלים:
בָּרִיכִי
נַפְשִׁי
יָת
שְׁמָא
דַיְיָ
יְיָ
אֱלָהִי
אִיתְגַּדַּלְתָּא
לַחֲדָא
שְׁבָחָא
וְשִׁיבְהוֹרָא
אַלְבֵּישְׁתָּא
:
ראב"ע תהלים פירוש א:
ברכי
נפשי
את
יי'
-
בדרך
הסברא
,
גם
זה
המזמור
לדוד
,
כי
תחלתו
וסופו
שוה
כראשון
(ראה
תה'
קג
,
א
,
כב).
ובמזמור
הזה
יספר
מעשה
בראשית.
והחל
מהאור
(להלן
,
ב)
,
כי
הוא
ההווה
בתחלה
(ראה
בר'
א
,
ג)
,
ואחר
כך
השמים
והארץ
והדשאים
והמאורות
ודגי
הים
וחית
השדה
והאדם.
והברכה
שתברך
הנפש
-
זאת
היא
,
שתודה
ותאמר
לשם
כי
הוא
גדול
מאד
,
על
דרך
"ומרומם
על
כל
ברכה
ותהלה"
(נחמ'
ט
,
ה).
וטעם
הוד
והדר
לבשת
-
רוב
הודך
והדרך;
ילאו
עיני
הנשמה
החכמה
לראות
כבודך
,
כאשר
ימנע
המלבוש
לראות
עצם
הלובש.
רד"ק:
זה
המזמור
ספר
בו
מעשה
בראשית
,
וכי
הכל
עשה
האל
בחכמה
לתקון
הבריות;
ואמר:
ברכי
נפשי
,
כי
אין
בתחתונים
מי
שידע
לברך
אלא
נפש
האדם
המשכלת.
ואמר:
גדלת
מאד
-
ממעשיך
אנו
מכירים
כי
גדלת
מאד.
הוד
והדר
לבשת
-
כשבראת
הגלגלים
תחלה
,
והם
כמו
לבוש
הדר
לך
,
ומהדרתם
יכיר
אדם
עוצם
הדרך
וכבודך
כי
רב;
כמו
הלובש
לבוש
מלכות
,
שיכיר
האדם
שאינו
יודעו
,
יכיר
ממלבושו
שהוא
מלך.
וכתב
החכם
רבי
אברהם
בן
עזרא:
רוב
הודך
והדרך
יַלאו
עיני
הנשמה
החכמה
לראות
כבודך
,
כאשר
ימנע
המלבוש
לראות
עצם
הלובש.
ובמדרש
(שו"ט
קד
,
ד):
אמר
רבי
אלעזר:
מהו
מאד?
עד
שלא
בראת
עולמך
גדול
היית
,
ומשבראת
את
עולמך
נתגדלת
מאד
,
הוד
והדר
לבשת;
בשר
ודם
,
אם
הוא
גבור
אינו
נאה
,
ואם
הוא
נאה
אינו
גבור;
אין
בו
שני
הדברים
כאחד;
אבל
הקדוש
ברוך
הוא
יש
בו
שני
הדברים
,
ההוד
וההדר;
ועתיד
ליתנם
שניהם
למלך
המשיח
,
שנאמר
"הוד
והדר
תשוה
עליו"
(תה'
כא
,
ו).
ר' מנחם המאירי:
ברכי
נפשי
וכו'.
זה
המזמור
אמרו
דוד
כִּמְסַפר
עוצם
מעשה
האל
,
ובפרט
בסדרי
מעשה
בראשית
,
עד
שסיים
דבריו
בתשועה
נצחית
למשיגי
כבודו
יתעלה
והאבדון
למשליכים
אותו
אחרי
גֵום
(ע"פ
נחמ'
ט
,
כו).
ואמר:
יי'
אלהי
גדלת
מאד
וכו'
-
רמז
תחלה
על
עוצם
כבודו
יתעלה
ועל
בריאת
השכלים
הנפרדים.
ומאשר
לא
יוכל
השכל
האנושי
להכנס
במחיצתם
,
קצר
בדברים
ואמר:
יי'
אלהי
גדלת
מאד.
ובדרש
אמרו
(שו"ט
קד
,
ד):
גדול
היית
עד
שלא
בראת
עולמך
,
ומשבראתו
-
נתגדלת
,
כלומר
,
שנתפרסם
ייחודך
לזולתך.
ואמר
על
זה:
הוד
והדר
לבשת
-
כלומר
,
שכמו
שהמלבוש
מונע
עצם
האדם
הלובש
מלהראות
,
כן
נמנע
כל
שכל
מלהשיג
כבודך.
ויש
מפרשים
(ראה
רד"ק)
הוד
והדר
לבשת
-
על
הגלגלים
,
שהם
למראה
עינינו
כלבושו
יתעלה
,
ומהודם
והדרם
יוכר
עוצם
הכבוד
,
בהיות
המלך
ניכר
,
למי
שאינו
יודעו
,
בלבוש
המלכות
שהוא
לובש.
וזה
עיקר
לפי
ספור
סדר
הבריאה
,
כי
הגלגלים
והיסודות
נבראו
ביום
ראשון
קודם
האור
,
עם
מציאות
הנפרדים.
וסבבו
הגלגלים
שתים
עשרה
שעות
,
ועם
סבובם
נמצא
הזמן.
ולבקר
,
לסוף
שתים
עשרה
שעות
,
אמר
"יהי
אור"
(בר'
א
,
ג)
,
והיו
שתים
עשרה
שעות;
ואז
היה
ערב
ובקר
יום
אחד
(ע"פ
בר'
א
,
ה).
וידוע
,
שכל
מלאכות
שבמעשה
בראשית
נעשו
ביום
אחד
,
אלא
שנגלת
פעולתם
יום
אחר
יום.
ומלאכת
היום
קרובה
להיות
חומר
למלאכת
יום
שאחריו
,
וסיבתה
-
הִגָּלוֹת
פעולת
יום
שאחריו.
ואמר:
גדלת
מאד
והוד
והדר
לבשת
-
על
מציאות
הנפרדים
והגלגלים.
ר' ישעיה מטראני:
ברכי
נפשי
את
יי'
יי'
אלהי
גדלת
מאד
-
לא
חיברו
המחבר
למזמור
זה
אלא
לספר
גדולות
הבורא
ונפלאותיו.