תנ"ך - עשה
מלאכיו
רוחות
משרתיו
אש
להט:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עֹשֶׂ֣ה
מַלְאָכָ֣יו
רוּח֑וֹת
מְ֝שָׁרְתָ֗יו
אֵ֣שׁ
לֹהֵֽט:
(תהלים פרק קד פסוק ד)
עֹשֶׂה
מַלְאָכָיו
רוּחוֹת
מְשָׁרְתָיו
אֵשׁ
לֹהֵט:
(תהלים פרק קד פסוק ד)
עשה
מלאכיו
רוחות
משרתיו
אש
להט:
(תהלים פרק קד פסוק ד)
עשה
מלאכיו
רוחות
משרתיו
אש
להט:
(תהלים פרק קד פסוק ד)
תרגום תהלים:
דְּעָבֵד
אִזְגַּדּוֹי
סַרְהוֹבִין
הֵיךְ
רוּחָא
שַׁמָּשׁוֹי
תַּקִּיפִין
הֵיךְ
אֶשָּׁא
מְצַלְהֲבָא
:
עין המסורה:
עשה
-
כ"ב
(בסגול
,
בלישנא):
דב'
ה
,
י;
י
,
יח;
לא
,
כא;
מ"ב
ז
,
ב
,
יט;
עמ'
ט
,
יב;
נח'
א
,
ט;
צפ'
ג
,
יט;
זכ'
י
,
א;
מל'
ג
,
יז
,
כא;
תה'
יח
,
נא;
לז
,
ז;
קד
,
ד;
קו
,
כא;
קמו
,
ו
,
ז;
קה'
ח
,
יב;
נחמ'
ב
,
טז;
ד
,
יא;
ו
,
ג;
דה"א
יח
,
יד.
(המניין
מתייחס
רק
לספרים
שבהם
צורות
'עֹשֶה'
הן
במיעוט
לעומת
'עֹשֵה'
בצירה).
עשה
-
ה'
בסיפרא
(בסגול):
תה'
לז
,
ז;
קד
,
ד;
קו
,
כא;
קמו
,
ו
,
ז.
מסורה גדולה:
עשה
ה'
בסיפ'
דום
ליי'
מלאכיו
רוחות
שכחו
אל
משפט
שמים
וא'
.
רש"י:
עושה
מלאכיו
רוחות
-
עושה
את
הרוחות
שלוחיו.
ראב"ע תהלים פירוש א:
עושה.
רוחות
-
הם
מלאכיו
,
כדרך
"ורוח
סערה
עושה
דברו"
(תה'
קמח
,
ח).
ומשרתיו
-
האבן
השורפת
,
שריחה
ממית.
והאש
-
היורד
מהשמים
,
הברקים.
רד"ק:
עושה
מלאכיו
רוחות
-
הרוחות
הנושבות
הם
מלאכיו
ושלוחיו
,
כי
אין
דבר
במקרה
,
אלא
הכל
בכוונת
מכוין;
וכן
אש
לוהט
-
והוא
האשים
והברקים
המרוצצים
,
הכל
הוא
בדברו
ובמצותו
,
וכלם
משרתיו;
והנה
הזכיר
הדברים
הנהוים
באויר;
ואחר
כן
הארץ
והמים
,
והזכיר
מה
שנעשה
ביום
השלישי
מהראות
היבשה
(ראה
בר'
א
,
ט);
והזכיר
תחלה
מוסד
הארץ
,
איך
נהיה
באמצע
הגלגל
,
ואמר:
ר' מנחם המאירי:
ועושה
מלאכיו
-
מהרוחות
המתילדות
שם.
והזכיר
אחר
כן
האש
,
ואמר:
משרתיו
אש
לוהט.