תנ"ך - הדו לה' כי־טוב כי לעולם חסדו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

הֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: (תהלים פרק קז פסוק א)

הֹדוּ לַיהוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (תהלים פרק קז פסוק א)

הדו לה' כי־טוב כי לעולם חסדו: (תהלים פרק קז פסוק א)

הדו ליהוה כי־טוב כי לעולם חסדו: (תהלים פרק קז פסוק א)

תרגום תהלים:

שַׁבַּחוּ קֳדָם יְיָ אֲרוּם טָב אֲרוּם לְעָלַם טוּבֵיהּ :

מסורה קטנה:

הדו - ל' חס'.

רש"י:

הודו ליי' , יאמרו גאולי יי' , כשיפדם מיד צר (ראה שו"ט קז , ג).

ראב"ע תהלים פירוש א:

הודו ליי'. יאמרו גאולי יי' - אמרו חכמינו ז"ל (ברכות נד , ב): ארבעה צריכין להודות; והם הנזכרים במזמור. ומלת הודו ליי' - יאמרו אותו אלה הגאולים , על כן אחריו: יאמרו. מיד צר - כמו "צר ומצוק" (תה' קיט , קמג); "בצר לי" (ש"ב כב , ז). ומארצות. הזכיר מזרח ומערב - כי כן היישוב , מן הקצה אל הקצה. והזכיר מצפון - כי שם כל היישוב. ולא הזכיר 'דרום': בעבור חום השמש אין שם יישוב , בראיות גמורות. וטעם ומים - "יורדי הים" (להלן , כג) , כי ה'יורד' כתוב מהארבעה הנזכרים; וכן הוא מזכיר "יורדי הים" ואחר כן כתוב "יודו ליי' חסדו" (להלן , לא). ויש אומרים (משה אבן ג'קטילה , בכתב יד) , כי פעול יאמרו גאולי יי' הוא 'אשר גאלם מיד צר'; והודו ליי' - דברי המשורר לארבעה הנזכרים.

רד"ק:

הודו ליי' כי טוב כי לעולם חסדו - המזמור הזה הוא על ארבעה שיצאו מצרה לרוָחה וצריכים להודות ליי' , כי הוא המוציאם מצרה לרוחה; ואינו בדרך מקרה כאשר יחשבו התועים , אלא צריכים שיודו , כי בעונש עונם היו בצרה , ובחסד אלהים נצלו מהצרה בצעקם לו. וכן למדו רבותינו ז"ל מזה המזמור ואמרו (ראה ברכות נד , ב): ארבעה צריכים להודות ולברך האל ברבים , והם הנזכרים במזמור הזה: הולכי מדברות , ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא , ומי שהיה חולה ונתרפא , ויורדי הים. וזכר גם כן בזה המזמור מי שהם בטוב במקומם , יביאם האל לחסרון הטוב; ומי שהם ברע במקומם , ישגבם ויושיעם מרעתם , ויתן להם טובה גדולה; כל זה להודות , כי הכל הוא מיד האל , הרע והטוב.

ר' מנחם המאירי:

הודו ליי' כי טוב וכו' , יאמרו גאולי יי' וכו'. נראה לי , שזה המזמור נאמר בנבואה על הגאולה מזה הגלות הארוך , שאנחנו בו בצרות גדולות. והזכיר בו ארבעה מיני צרות: הראשונה - הליכה בשבי בארץ מרחקים (ע"פ יש' לג , יז) , תמיד , דרך מדבר וארץ חריבה , וסובלים צער רעב וצמא; והשנייה - היות נלכד בשחיתוֹת (ע"פ איכה ד , כ) מאסר; והשלישית - היות מדוכא בחליים; והרביעית - ההליכה בשבי גם כן בארץ מרחק , דרך ים , וסובלים צער הים והמון גליו; ורוב הצרות נכללות באלו , והכוונה , שהם מעונים בכל מיני הצרות. וכשיגאלם האל , ינצלו מכל זה ויודו ליי' ויפרסמו "נפלאותיו לבני אדם" (להלן , ח , טו , כא , לא) , וישובו לארצם החריבה ויכוננו בה ערי מושב (ראה להלן , ז) , ויצליחו בה בכל מיני הצלחות. ומלאה הארץ דעה (ע"פ יש' יא , ט) כאשר ישלימו עצמם בכל מיני שלמות , כאמרו בסיום דבריו "וכל עולה קפצה פיה" (להלן , מב) - שרומז על שלימות המדות; וכן "ויתבוננו חסדי יי'" (להלן , מג) - שרומז על שלימות המעלות. וראייה לפירוש זה אמרוֹ: גאלם וכו' ומארצות קבצם , אע"פ שאפשר לדחק בפירושו. וזולתי פירש בכוונת המזמור (ראה רד"ק פס' א) , שהיא להעיר בני אדם , שידעו שכל מה שישיגם מן הצרות הוא בהשגחת עונש משפטי האל לעונו או לעונותיו , ויתעורר לשוב ולהתפלל לפני האל יתעלה , ויסיר מעליו העונש ההוא. וכשיגיע לזה - יודה לפניו , שהוא בחסדו וברחמיו הצילו , עד שיְיחס כל מאורעיו מושגחים מאתו יתעלה , לא דרך מקרה. והכל נכלל בפירושינו גם כן. ועל אי זה מן הפירושים שתבחר , אמר: הודו ליי' כי טוב - כלומר: הודו לו , שכל טובתכם באה מאתו; כי טוב הוא , ורחמיו על כל מעשיו (ע"פ תה' קמה , ט) , וחסדו לעולם על ברואיו , אם לא ידעוּ. ואמר: יאמרו גאולי יי' אשר גאלם מיד צר - כלומר: יאמרו ויודו , שהוא גאלם והוא קבצם מארבע רוחות. ולא הזכיר בהם צד הדרום , כי אין שם יישוב , רק מעט. ואמרו ומיָם אינו רומז על צד מערב , שכבר נזכר , אלא על שהם מעבר לים , ובעת הגאולה ישיבם לארצם דרך ים.

ר' ישעיה מטראני:

הודו ליי' כי טוב כי לעולם חסדו - ארבעה בני אדם הזכיר במזמור זה , שצריכין להודות (ראה ברכות נד , ב): הולכי מדברות והיוצא מבית האסורים וחולה שנתרפא והולכי בים.