תנ"ך - יורדי
הים
באניות
עשי
מלאכה
במים
רבים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יוֹרְדֵ֣י
הַ֭יָּם
בָּאֳנִיּ֑וֹת
עֹשֵׂ֥י
מְ֝לָאכָ֗ה
בְּמַ֣יִם
רַבִּֽים:
(תהלים פרק קז פסוק כג)
יוֹרְדֵי
הַיָּם
בָּאֳנִיּוֹת
עֹשֵׂי
מְלָאכָה
בְּמַיִם
רַבִּים:
(תהלים פרק קז פסוק כג)
יורדי
הים
באניות
עשי
מלאכה
במים
רבים:
(תהלים פרק קז פסוק כג)
יורדי
הים
באניות
עשי
מלאכה
במים
רבים:
(תהלים פרק קז פסוק כג)
תרגום תהלים:
עַל
מַלָּחַיָּא
דְעִם
יוֹנָה
בַר
אֲמִיתַּי
מַלָּחַיָא
נָחוֹתֵי
יַמָּא
בְּאִילְפַיָּא
עָבְדֵי
פוּלְחָנָא
בְּמַיִין
סַגִּיאִין
:
עין המסורה:
באניות
-
ד':
דב'
כח
,
סח;
מ"א
כב
,
נ;
יש'
מג
,
יד;
תה'
קז
,
כג.
עשי
-
י"ו
כתיב
יו"ד
(בצירי
,
חסר
ומלא
,
בלישנא
,
לא
כולל
'בעשי'):
ראה
תה'
קג
,
כ.
עשי
מלאכה
-
ד'
(בצירי
,
נמנות
שתי
הצורות:
עשה
,
עשי):
מ"א
יא
,
כח;
תה'
קז
,
כג;
דה"א
כב
,
טו;
דה"ב
לד
,
יג.
במים
-
ז'
(רפין):
ראה
תה'
עז
,
כ.
רש"י:
יש
סימניות
בפרשה
זו
ובאין
לידרש
במקום
'אכין
ורקין
למעט'
(ראה
ירוש'
ברכות
ט
,
ה
[יד
,
ב])
,
לומר:
צעקו
קודם
גזר
דין
-
נענין
,
אחר
גזר
דין
-
אין
נענין.
יחוגו
-
לשון
'שבר'
הוא
,
וכן
"בחגוי
הסלע"
(שה"ש
ב
,
יד)
,
וכן
"אדמת
יהודה
למצרים
לחגא"
(יש'
יט
,
יז).
רד"ק:
יורדי
הים
באניות
-
אע"פ
שהים
גבוה
על
היבשה
,
יקרא
עובר
הים
'יורד'
,
לפי
שהיבשה
גבוהה
על
שפת
הים
,
וכנגד
השפה
יקרא
'יורד'
,
כמו
שפרשנו
בפסוק
"כונס
כנד
מי
הים"
(תה'
לג
,
ז);
ואדני
אבי
ז"ל
פירש
,
כי
יקרא
'יורד'
כנגד
האניה
,
שהיא
עמוקה
ויורד
בה
,
כמו
שכתוב
"וימצא
אניה
באה
תרשיש...
וירד
בה"
(יונה
א
,
ג);
וכן
אמר
הנה:
יורדי
הים
באניות.
עושי
מלאכה
במים
רבים
-
המלאכה
היא
הנס
והתרן
והחבלים
והמשוטות
ושאר
הכלים
שהם
צורך
הספינה
,
וכשהמים
רבים
,
כמו
פלגוס
הים
,
הם
צריכים
מלאכה
יותר.
ר' מנחם המאירי:
ואחר
זה
הזכיר
צרת
רכיבת
הים.
ואמר
בים
לשון
ירידה
,
כאמרם:
יורדי
הים
באוניות
-
ואע"פ
שידוע
שהים
גבוה
מן
הארץ
,
כי
כן
טבע
המים
להיות
על
הארץ
,
אלא
שהאל
הִקוה
אותם
לצד
אחד
,
להראות
היבשה;
ואע"פ
כן
הם
גבוהים
על
הארץ
,
וכאמרו
"כונס
כנד
מי
הים"
(תה'
לג
,
ז)
,
וכן
"נצבו
כמו
נד"
(שמ'
טו
,
ח).
ואי
אפשר
למים
,
שהיו
מתחלתם
מקיפים
על
הארץ
וסובבים
אותה
,
כשנקוו
במקום
אחד
-
שלא
יהיו
גבוהות
על
הארץ
,
כי
אין
שם
עומק
,
רק
שפוע
הבא
מצד
כדוריות
הארץ
,
וכבר
היו
שם
מים
גם
כן;
ואם
כן
,
זה
שהוא
יורדי
הים
,
הוא
מצד
שבשפת
הים
הארץ
גבוהה
מעט
,
מחכמת
הטבע
המונח
מצד
האל
,
שלא
ישתטחו
המים
על
הארץ.
או
יקָרא
'ירידה'
על
שם
האניה
שהיא
עמוקה
,
ואדם
יורד
בה
מצד
כניסתו.
ואמר
,
שאותם
היורדים
בים
,
עושים
מלאכה
במים
רבים
-
רומז
לעשיית
הספינות
והתרנים
והמשוטות
והחבלים
ושאר
הכלים
הצריכים
לכך.