תנ"ך - כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על־יתר לירות במו־אפל לישרי־לב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֤י הִנֵּ֪ה הָרְשָׁעִ֡ים יִדְרְכ֬וּן קֶ֗שֶׁת כּוֹנֲנ֣וּ חִצָּ֣ם עַל־יֶ֑תֶר לִיר֥וֹת בְּמוֹ־אֹ֝פֶל לְיִשְׁרֵי־לֵֽב: (תהלים פרק יא פסוק ב)

טקסט וניקוד:

כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנֲנוּ חִצָּם עַל־יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ־אֹפֶל לְיִשְׁרֵי־לֵב: (תהלים פרק יא פסוק ב)

טקסט בלבד:

כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על־יתר לירות במו־אפל לישרי־לב: (תהלים פרק יא פסוק ב)

תיקון קוראים:

כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על־יתר לירות במו־אפל לישרי־לב: (תהלים פרק יא פסוק ב)

תרגום תהלים:
אֲרוּם הָא רַשִּׁיעַיָא נָגְדִין קַשְׁתָּא מְתַקְּנִין גִּירְרֵיהוֹן עַל נִימָא לְמִרְמֵי בְקַבְלָא עִילָּוֵי תְּרִיצֵי לִיבָּא :

עין המסורה:
על - יתר - ב': תה' יא , ב; לא , כד. לירות - ב' , חד מלא וחד חסר: תה' יא , ב; סד , ה. במו - ט': יש' כה , י; מג , ב; מד , טז , יט; תה' יא , ב; איוב טז , ד , ה; יט , טז; לז , ח. אפל - ז': תה' יא , ב; איוב ג , ו; י , כב (פעמיים); כג , יז; כח , ג; ל , כו.

מסורה קטנה:
ידרכון - ל'; על - יתר - ב'; לירות - ב'; (אפל) - ז'.

רש"י:
כי הנה הרשעים - דואג (ראה ש"א כב , ט ואי') ודילטורי הדור , המטילים איבה ביני ובין שאול (ראה דב"ר ה , י) , ידרכו לשונם קשתם שקר (ע"פ יר' ט , ב). [לשון 'דריכה' נופל בקשת , שכשהוא חזק , צריך ליתן רגלו עליו כשרוצה לנטותו קשת.] כוננו חצם על יתר הקשת , ['קורדא דארק' בלעז , ] לירות [ - 'אהגיטיר' בלעז , ] במסתר לישרי לב - דוד וכהני נוב (ראה ש"ב כב).

ראב"ע תהלים פירוש א:
למנצח. טעם איך תאמרו - לנכח שונאיו הרשעים , ולהם ידבר. הרכם - הר שלכם. וצפור - חסר כ"ף; כמו "ויקרא אריה על מצפה יי'" (יש' כא , ח) , כי 'כאריה' הוא , כי "יי'" הוא הקורא , והעד: היות "על מצפֶּה" בשלש נקודות , כי איננו סמוך. כי הטעם: תאמרו לנפשי: נודי מעצמך אל הר שלנו , כי את כציפור , והנה הקשת דרוכה במו אפל.

רד"ק:
למנצח לדוד ביי' חסיתי איך תאמרו לנפשי נודי - נודו כתיב ונודי קרי. הכתוב - כנגד הגוף והנפש , כלומר: כי אמרו שונאיו עליו כי גופו יאבד , שימית אותו שאול; ונפשו גם כן , שהיו אומרים עליו שהוא רשע , ותאבד נפשו ותנוד , על דרך "יקלענה בתוך כף הקלע" (ש"א כה , כט). והקרי הוא על נפשו , כי היא המנהגת הגוף. הרכם צפור - איך תאמרו לה שתנוד מהרכם , שבאה להמלט שם בהר שלכם?! והרכם - כמו 'מהרכם'; וכן "אלחנן בן דודו בית לחם" (ש"ב כג , כד) - כמו 'מבית לחם'; "עד יקום גוי אויביו" (יהו' י , יג) - 'מאויביו'. ואמר זה כנגד אויביו המגידים לשאול מקומו , שהיה חושב להמלט באותו המקום , והם היו מגלים לשאול; כמו שאמר "ויגידו לשאול כי בא דוד קעילה" (ש"א כג , ז). ופירוש צפור - כצפור , הנודד מקן אל קן , מהר אל הר; וחסר כ"ף השמוש , כמו "גור אריה יהודה" (בר' מט , ט); "יששכר חמור גרם" (שם , יד); והדומים להם. ואמר דוד כנגד השונאים המגלים אותו: ביי' חסיתי - מכל מקום , אע"פ שאני בורח , ביי' חסיתי שיושיעני; אבל אתם - איך תאמרו לנפשי שתנוד?! כי הנה הרשעים ידרכון קשת - כמו שאתם מגלים עלי , כן יגלו עלי האחרים שאנוס אליהם , כי כן דרך הרשעים לדרך קשת ולכונן חצם על יתר הקשת , לירות במו אופל - כלומר: בהסתר , לישרי לב כמוני היום , שאין בי עון. ואמר: לירות - ואינם יורים , כי אינם מועילים מעשיהם ומחשבותיהם , כי ביי' חסיתי. כי הנה הרשעים - פרשתיו; והדרש (שו"ט יא , א) מפרש הענין הזה על ישראל בימי חזקיהו: בשעה שגלו ישראל , היו אומות העולם שמחים עליהם להגלותם ממקומם. 'נודי' אין כתוב כאן אלא נודו , כלפי מעלה וכלפי מטה; כלפי מעלה: "כצפור נודדת מקנה (בנוסחנו: מן קנה) כן איש נודד ממקומו" (מש' כז , ח) , ואין "איש" אלא הקדוש ברוך הוא , שנאמר "יי' איש מלחמה" (שמ' טו , ג); ואין 'מקומו' אלא בית המקדש , שנאמר "זאת מנוחתי" (תה' קלב , יד). כלפי מטה: ישראל; כי הנה הרשעים - רבי ברכיה בשם רבי אבא אמר (שו"ט יא , ב): זה שבנה ויואח (ראה מ"ב יח , יח). מה עשו? כתבו אגרת והכוה בחץ ופשטוה לסנחריב בעד החלון , וכתוב בה: כל ישראל מבקשים להשלים לך , וחזקיהו וישעיה אין מניחין אותם. לירות במו אפל לישרי לב - לשבר ישרי לב , חזקיהו וישעיהו.

ר' מנחם המאירי:
והנה הרשעים שביניכם היו בוגדים בי , ודורכים קשת לשונם , וחִצי דבתם כוננו על יתר הקשת לירות במו אופל - רוצה לומר: בחשאי ובבגידה. לישרי לב - רוצה לומר: למי שהוא ישר לב ואין בו עון. או קרא רכילותם וגַלּוֹתָם אותו אל שאול 'דריכת קשת' ו'כוננות חץ על יתר' , כי הם הגורמים והמביאים לכך.

ר' ישעיה מטראני:
על יתר - היא החבל שלקשת. לירות לישרי לב באופל ומסתור. המ"ם והו"ו שלבמו - הם יתירים , כמו "אם תלך במו אש לא תכוה" (ראה יש' מג , ב).
ריכוז קישורים