יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ראב"ע תהלים פירוש א:
ראשית.
בעבור
שהזכיר
שהוא
"נורא"
(לעיל
,
ט)
,
אמר:
ראשית
חכמה
יראת
יי'
,
שכל
טוב
יש
לכל
עושי
פקודיו.
וכל
אחד
מהעושים
-
תהלתו
עומדת
לעד;
כמו
"בנות
צעדה
עלי
שור"
(בר'
מט
,
כב).
ויתכן
שישוב
וי"ו
תהלתו
אל
שכל
טוב.
ורבי
משה
אמר
,
כי
ה"א
ומ"ם
עושיהם
-
שבים
אל
החכמה
וה'יראה';
והטעם
,
כי
העושים
-
כפי
חיובם
וכדרך
שיורו.
רד"ק:
ראשית
חכמה
יראת
יי'
-
וצוה
להם:
ראשית
חכמה
יראת
יי';
ואנה
צוה
להם
זה?
-
כשאמר
"את
יי'
אלהיך
תירא
ואותו
(בנוסחנו:
אֹתו)
תעבוד
ובו
תדבק"
(דב'
י
,
כ):
תחלה
אמר
"תירא"
,
ויראת
יי'
היא
התורה
והמצות;
והחכמה
היא
חכמת
החקירה
האמתית
,
לדעת
כל
מעשה
בראשית
,
והיא
עבודת
האל
,
כי
בה
יכיר
האדם
את
בוראו;
לפיכך
אמר
אחר
כן
"ואותו
תעבוד"
(שם).
ובהתבודדו
בחכמה
ההיא
,
ויסיר
מלבו
כל
דברי
העולם
השפל
,
אז
ידבק
באל
,
זהו
"ובו
תדבק"
(שם)
,
כי
נפשו
קשורה
בעליונים;
ואז
ידע
שמו
,
זהו
"ובשמו
תשבע"
(שם)
,
כי
מי
שאינו
יודע
שמו
,
אינו
ראוי
להשבע
בשמו.
והקדים
באותו
הפסוק
יראת
האל
לעבודה
,
וכן
בזה
הפסוק
צוה
להקדים
יראת
יי'
לחכמה
,
ואמר:
ראשית
חכמה
יראת
יי'
-
אמר:
מי
שהכין
את
לבבו
להתעסק
בחכמה
,
תחלה
יתעסק
ביראת
יי'
ויעשה
ממנה
שרש
ועקר
,
ועל
דרכיה
יתנהג
בחכמה;
שילמד
על
הדרך
שאמרו
רבותינו
ז"ל
(אבות
ג
,
יא):
כל
שיראת
חטאו
קודמת
לחכמתו
,
חכמתו
מתקיימת
,
וכל
שחכמתו
קודמת
ליראת
חטאו
אין
חכמתו
מתקיימת.
ואם
ילמד
אדם
חכמת
החקירה
,
אולי
יבהל
ברוחו
,
ויעז
מצחו
להכחיש
האותות
והמופתים
הגדולים
הנמצאים
בכתבי
הקדש;
לפיכך
צריך
להקדים
למוד
התורה
,
שהיא
יראת
יי'
,
וישים
בלבו
להאמין
כל
מה
שכתוב
בה:
חדוש
העולם
ושנוי
הטבע
באותות
ובמופתים.
וכאשר
יתבונן
אדם
בתורה
,
ימצא
בה
דרכי
חכמה
,
כמו
שכתוב
בה
"כי
היא
חכמתכם
ובינתכם
לעיני
העמים"
וגו'
(דב'
ד
,
ו);
כי
אין
צריך
לומר
התורה
והמצות
,
שהם
בנויות
על
דרך
השכל
,
כי
גם
החוקים
,
אשר
נאמר
עליהם
שאין
להם
טעם
,
כן
הוא;
שאין
להם
טעם
נראה
לרֹב
בני
אדם
,
אבל
החכם
המתבונן
בהם
ימצא
טעמם
ברור
ומבואר.
ואחרי
התבונן
החכם
המבין
בדרכי
התורה
,
וישימה
יסוד
לחכמה
,
וישתדל
בלבו
לקרב
הדברים
הרחוקים
אל
הדעת
,
וילמד
חכמת
הפילוסופיא
אחרי
כן
-
לא
תשתבש
דעתו
,
בלמדו
החכמה
,
בתורה
אשר
למד
תחלה
,
כי
כבר
תקעה
יתד
במקום
נאמן
(ע"פ
יש'
כב
,
כג)
,
ויקרב
דרכי
החכמה
אליה
בכל
כחו.
לפיכך
אמר:
ראשית
חכמה
יראת
יי'.
ואמר:
שכל
טוב
לכל
עושיהם;
פירוש
שכל
טוב
-
עיון
טוב
והשגחה
טובה
יש
לעושה
את
שתיהם
,
שמתעסק
ביראת
יי'
ובחכמה;
או
פירוש
שכל
טוב
-
הצלחה
טובה
,
כמו
"ויהי
דוד
בכל
דרכיו
משכיל"
(ראה
ש"א
יח
,
יד)
,
שפירושו
מצליח;
כלומר
,
שיצליח
המתעסק
בשתיהן
בעולם
הזה
ובעולם
הבא.
תהלתו
עומדת
לעד
-
כי
עושה
מעשה
היושר
ושומר
התורה
והמצות
,
תהיה
תהלתו
בפי
האנשים
לכמה
דורות
,
ולנפשו
גם
כן
עומדת
לעולם
הבא.
לעד
-
עד
עולם.
וכבר
הרחבנו
יותר
בפירוש
הפסוק
הזה
בפתיחת
פירוש
נביאים
(ראה
הקדמתו
ליהושע).
ר' מנחם המאירי:
ולהזהיר
על
זאת
האמונה
,
ושלא
ללכת
אחר
המתנגדים
שלא
יאמינו
רק
מה
שיחייב
העיון
וההקש
המופתי
,
אמר
,
שתחלת
החכמה
ועיקרה
הוא
יראת
יי'
-
רוצה
לומר:
שמירת
דרכי
התורה
ומצותיה
ופנותיה
ויסודותיה
,
וזה
יֵחָשב
שכל
טוב
לכל
עושיהם
ומקיימיהם.
ואז
תעלה
נפשו
במעלות
התשועה
הנצחית
,
ותהלתו
עומדת
לעד.
זהו
ביאור
המזמור.
ולמעלת
הדברים
הנכללים
בו
,
בא
באלפ"א
בית"א
,
שני
אותיות
בכל
פסוק
שבו;
לבד
שני
הפסוקים
האחרונים
,
שבאו
בו
שלש
אותיות
בכל
אחד
מהם
,
לאריכותם.