תנ"ך - הללו יה׀ פ
אשרי־איש ירא את־ה' במצותיו חפץ מאד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ׀ פ
אַשְׁרֵי־אִ֭ישׁ יָרֵ֣א אֶת־יְהוָ֑ה בְּ֝מִצְוֺתָ֗יו חָפֵ֥ץ מְאֹֽד: (תהלים פרק קיב פסוק א)

טקסט וניקוד:

הַלֲלוּ יָהּ׀ פ
אַשְׁרֵי־אִישׁ יָרֵא אֶת־יְהוָה בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד: (תהלים פרק קיב פסוק א)

טקסט בלבד:

הללו יה׀ פ
אשרי־איש ירא את־ה' במצותיו חפץ מאד: (תהלים פרק קיב פסוק א)

תיקון קוראים:

הללו יה׀ פ
אשרי־איש ירא את־יהוה במצותיו חפץ מאד: (תהלים פרק קיב פסוק א)

תרגום תהלים:
הַלְלוּיָהּ טוּבֵיהּ דְּגַבְרָא דָּחֵיל מִן קֳדָם יְיָ בְּפִקּוֹדוֹי צָבֵי לַחֲדָא :

מסורה קטנה:
אשרי - איש - ל'.

ראב"ע תהלים פירוש א:
הללויה (בנוסחנו: הללו יה) אשרי איש. הללויה - דברי המשורר: כמוני! ואמרוֹ אשרי איש ירא יי' - ששמר נפשו ממצות 'לא תעשה' , לא בעבור תולדתו או פחד מלך או על דבר חרפה ובזיון , רק בעבור יראתו מהשם. במצותיו חפץ מאד - הם מצות 'עשה'. וטעם מאד - כי בכל מאדו יעשה.

רד"ק:
הללויה (בנוסחנו: הללו יה) אשרי איש ירא את יי' - גם זה המזמור באל"ף בי"ת , שתי אותיות בפסוק , ובשנים פסוקים האחרונים שלש - שלש; גם הוא מזמור נכבד , מספר על מדות האדם הישר אשר גמולו מהאל שלם בזה ובבא. ואמר: הללויה. ואמרו אשרי איש ירא את יי' - שירא האל , וישמר על מה שצוהו ומנעהו מעשות; והנה נשמר במצות 'לא תעשה' מיראת האל עליו , לא מיראת בשר ודם; והנה נשמר מהם בסתר כמו בגלוי. במצותיו חפץ מאד - מצוֹת 'עשה' עושה אותם בחפץ לבבו , לא להתגדל בפני בני אדם ולקנות שֵם , אלא בחפץ לבבו , באהבת האל שצוהו לעשותם; לפיכך אמר מאד , שלא יתערב בחפץ לבבו שום חפץ ואהבה אלא אהבת האל לבדה. ואמר גם כן מאד - כלומר , שרודף אחרי המצות ומתאמץ לעשותם בכל כחו , בגופו ובממונו. ואמרו רבותינו ז"ל (ע"ז יט , א): במצותיו חפץ מאד - ולא בשכר מצותיו; כלומר , שאינו עושה על מנת לקבל פרס. וזה האיש ראוי לומר עליו 'אשריו'. ובדרש (שו"ט קיב , ב): במצותיו חפץ מאד - זה אברהם; אמר לו הקדוש ברוך הוא: "לך לך מארצך" (בר' יב , א) - מיד "ויקח אברם את שרי אשתו" (שם , ה). אמר לו: "המול" (בר' יז , יג) - "בעצם היום הזה נמול אברהם" (שם , כו); "קח נא את בנך" וגו' (בר' כב , ב) - מיד "וישכם אברהם בבקר" (שם , ג).

ר' מנחם המאירי:
אשרי איש ירא את יי' וכו'. גם זה המזמור בנוי על אלפ"א בית"א , שתי אותיות בכל פסוק שבו , חוץ משני פסוקים האחרונים , שיש בהם שלש אותיות בכל אחד מהם , לאריכותם. והוא נאמר באזהרה על קיום התורה ומצותיה , ומִצּוּעַ האדם בדרכיו ומדותיו; ומבטיחו בזה הצלחה אמיתית. ובִפרט ידבר על מדת הצדקה. ואמר על זה: אשרי איש ירא את יי' - רוצה לומר , שמשַוה יראת האל נגדו תמיד (ע"פ תה' טז , ח) , ומתוך כך יזהר מכל חטא ופשע; וזו היא אזהרה על המנעו מעשות הדברים המוזהרים מעשותם. ובמצותיו חפץ מאד - כלומר: חפץ לעשותם בכוונת מעלה; וזהו הערה על התמדת עשיית הדברים שמצוה לעשותם. ובזה יצליח הוא ובניו אחריו , להִמָּשכם אחריהם באחיזת דרכיהם.

ר' ישעיה מטראני:
הללויה (בנוסחנו הללו יה) אשרי איש. דור ישרים יבורך - כלומר: זרעו יבורך בדור ישרים.
ריכוז קישורים