תנ"ך - אל׀ ה' ויאר לנו אסרו־חג בעבתים עד־קרנות המזבח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

אֵ֤ל׀ יְהוָה֮ וַיָּ֪אֶ֫ר לָ֥נוּ אִסְרוּ־חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ: (תהלים פרק קיח פסוק כז)

אֵל׀ יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ: (תהלים פרק קיח פסוק כז)

אל׀ ה' ויאר לנו אסרו־חג בעבתים עד־קרנות המזבח: (תהלים פרק קיח פסוק כז)

אל׀ יהוה ויאר לנו אסרו־חג בעבתים עד־קרנות המזבח: (תהלים פרק קיח פסוק כז)

תרגום תהלים:

אֱלָהָא יְיָ וְאַנְהַר לַנָא אֲמַרוּ שִׁיבְטָא דְבֵית יְהוּדָה כְּפִיתוּ טַלְיָא לְנִיכְסַת חַגָּא בְשׁוֹשְׁלָוָון עַד דִּי תְקָרְבוּנֵּיהּ וְתַדּוּן אַדְמֵיהּ בְּקַרְנַת מַדְבְּחָא אֲמַר שְׁמוּאֵל נְבִיָּיא :

עין המסורה:

ויאר - ב' בשני לשונות: *שמ' יד , כ; תה' קיח , כז. אסרו - ב': יר' מו , ד; תה' קמח , כז.

מסורה גדולה:

ויאר ב' בתר' לשנין ויאר את הלילה אל יי' .

מסורה קטנה:

ויאר - ב'; אסרו - ב' הסוסים; עד - קרנות - ל'.

רש"י:

אסרו חג בעבותים - הזבחים והחגיגות היו קונים ובודקין ממום , וקושרין בכרעי מטותיהם , עד שיביאום בעזרה לקרנות המזבח (ראה פס"ר טו). ויש לפתור כל המזמור מ"לא אמות כי אחיה" (לעיל , יז) בדוד עצמו: "יסר יסרני יה" (לעיל , יח) - במעשה בת שבע בייסורין , כגון "ואת הכבשה ישלם ארבעתים" (ש"ב יב , ו) , וששה חדשים נצטרע דוד (ראה יומא כב , ב); "ולמות לא נתנני" (לעיל , יח) - שנאמר "גם יי' העביר חטאתך ולא (בנוסחנו: לא) תמות" (ש"ב יב , יג). "פתחו לי שערי צדק" (לעיל , יט) - ואילו הן "שערי צדק"? - אותם שערים של בתי כנסיות ומדרשות , אשר הם ליי' , והצדיקים באים בהם. "אודך כי עניתני" (לעיל , כא) - מכאן ואילך אמרו דוד ושמואל וישי ואחי דוד , כמו שמפורש ב'ערבי פסחים' (פסחים קיט , א): מי שאמר זה לא אמר זה.

ראב"ע תהלים פירוש א:

אל - התקיף הוא השם שהאיר לנו; כי בבקר יובאו הזבחים , לא בלילה. והכהנים אומרים לישראל: אסרו חג! - הוא הכבש המוכן לזבוח; כמו "חגים ינקופו" (יש' כט , א). וטעם עד - שיהיה קרוב אל קרנות המזבח , בעבור זריקת הדם.

רד"ק:

ברוך הבא - ויאמרו הכהנים שיהיו בבית המקדש לכל הבאים לעבד את יי': ברוך הבא בשם יי' - אנחנו ברכנו אתכם מבית יי' , ותהיו מבורכים בשמו; כי הוא אל יי' - הוא יכול , והוא יחיד נמצא , והוא האיר לנו מאפלה שהיינו בה בגלות; לפיכך באו ועבדו את יי' כמונו. אסרו חג בעבותים - הביאו הכבש קשור בעבותים עד שתביאוהו עד קרנות המזבח , כלומר: להקריבו לפני יי'. והקרבן , כבש או זולתו , יקרא 'חג' , לפי שבחגים יקריבו אותם ברוב; וכן "חגים ינקופו" (יש' כט , א).

ר' מנחם המאירי:

וליחס הגאולה לאל יתעלה , אמר: אל יי' - רוצה לומר: תקיף ויכול; והוא האיר לנו מאפלה לאורה. ולזכר הקרבן אמר: אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח - כלומר: הביאו כבש קשור בעבותים עד קרנות המזבח - להקריבו ליי'.

ר' ישעיה מטראני:

אל יי' - 'קודש' הוא; כלומר: יי' התקיף שהאיר לנו - התנדבו לפניו וקִשרו בהמות בחבלים ותביאום עד קרנות המזבח - לעשות מהן חג לפני הבורא , לשמו.