תנ"ך - שיר המעלות פ
אל־ה' בצרתה לי קראתי ויענני:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת פ
אֶל־יְ֭הוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי: (תהלים פרק קכ פסוק א)

טקסט וניקוד:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת פ
אֶל־יְהוָה בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי: (תהלים פרק קכ פסוק א)

טקסט בלבד:

שיר המעלות פ
אל־ה' בצרתה לי קראתי ויענני: (תהלים פרק קכ פסוק א)

תיקון קוראים:

שיר המעלות פ
אל־יהוה בצרתה לי קראתי ויענני: (תהלים פרק קכ פסוק א)

תרגום תהלים:
שִׁירָה דְאִיתְאֲמַר עַל מַסּוֹקְיָין דִּתְהוֹמָא קֳדָם יְיָ כַּד עֲיָק לִי צַלֵּיתִי וְקַבֵּיל צְלוֹתִי :

מסורה קטנה:
בצרתה - ל'.

רש"י:
שיר המעלות - שיאמרו הלוים אותו על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים , ויש כאן חמשה עשר מזמורים של 'שיר המעלות' (ראה משנה סוכה ה , ד). ורבותינו אמרו , שיסדן דוד להעלות את התהום , כמו שמפורש במסכת סוכה (נג , א). [ולפי אגדה (ראה ירוש' סנה' י , ב [כט , א]) פתרונו: שיר למאה עולות.]

ראב"ע תהלים פירוש א:
שיר המעלות - הגאון אמר (? וראה סוכה נא , ב) , כי אלה השירים חמשה עשר , כנגד חמש עשרה מעלות. גם אמר: יתכן שהוא על נגינות בקול עליון. וכבר הזכרתי בתחלת הספר (בהקדמה) , מה שנראה שהוא פיוט. וזה השיר ינוגן על נועם המעלות. ולא הזכיר שם המשורר; אולי ברוח הקודש נאמר , על אנשי גלותינו שהם בצרה , ולא ידעו מה יעשו , רק לקרוא אל השם הנכבד.

רד"ק:
שיר המעלות - אלה שירי המעלות הם חמשה עשר; ואמרו (משנה סוכה ה , ד) , כי היו אומרים אותם הלוים בחמש עשרה מדרגות שהיו בהר הבית בין עזרת ישראל לעזרת נשים , שהיו עולים בהם מעזרת נשים לעזרת ישראל , ואומרים שיר אחד במעלה אחת. ורבותינו ז"ל דרשו עוד ואמרו (סוכה נג , א , ב): הני חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרן דוד? אמרו: בשעה שכרה דוד שיתין - פירוש: יסודות לבית המקדש - עלה התהום ופחדו שישטף העולם; כתב אחיתופל שם המפורש ונתנו בתהום , וירד התהום שש עשרה אלפי אמה; אמרו: טוב היה לעולם שלא ירד כל כך התהום , כי המים הם צורך העולם , והארץ מתלחלחה מן התהום; אמר חמש עשרה 'שיר המעלות' והעלהו חמש עשרה אלפי אמה , והעמידו על אלף אמה. והגאון רב סעדיה ז"ל פירש שיר המעלות - שהיו נאמרים השירים האלה בהגברת קול מאד , ובכל שיר מהם היו מעלים הקול. ויש לפרש עוד כי פירוש המעלות - מעלות הגלות , שעתידים ישראל לעלות מארצות הגלות אל ארץ ישראל; ואלה השירים נאמרים על לשון בני הגלות כלם. וזכר בהם צרת הגלות , וזכר בהם תוחלת הישועה , והבטחתה שתהיה על כל פנים. אמר: שיר המעלות אל יי' בצרתה לי - אומר על לשון בני הגלות בלשון יחיד , דרך כלל. בצרתה - התי"ו לרב הצרה , וכן "ישועתה" (תה' ג , ג ועוד) - רוב הישועה. ויענני - עבר במקום עתיד , וכמהו רבים , ובדברי הנבואה ברוב.

ר' מנחם המאירי:
שיר המעלות אל יי' בצרתה לי וכו'. ענין המעלות - אין בידי לחדש בהם דבר , אלא מה שפירשו בהם שאר המפרשים. מהם שפירשו הענין במה שידעת , שציור בית המקדש ניתן לדוד בנבואה , כדכתיב "הכל בכתב מיד יי' עלי השכיל" (דה"א כח , יט; וראה רש"י שם); וחבר חמש עשרה מזמורים אלו , שיהיו הלויים מזמרים בחמש עשרה מעלות שהיו בהר הבית , בשטח סוף עזרת נשים , שבהם היו עולים לעזרת ישראל , כל אחת גבוהה חצי אמה - מזמור אחד במעלה אחת. ויש מפרשים שפירשו (ראה רד"ק): שירים שהיו משוררים אותם תחלה בקול נמוך , ומעלים אותו מעט מעט , עד שהיה הקול גבוה מאד. וכוונת המזמורים - רובם נאמרים על צרת הגליות ונבואת הגאולה מהם , וכל שכן על זה הגלות הארוך. ומהם - על צרותיו של דוד ועל בטחונו באל יתעלה , אע"פ שהם משמשים על לשון בני הגלות ובטחונם באל. וזה המזמור - אפשר שאמרו על עצמו או על הגלות. ואמר: אל יי' וכו' - כלומר: בעת צרתי אני קורא לו , והוא עונה אותי. או הוא עבר במקום עתיד. ובצרתה - התי"ו יתרה. או נאמר כן לרוב צרה; וכן "ישועתה" (תה' ג , ג) - לרוב ישועה.

ר' ישעיה מטראני:
שיר המעלות - פירש רבינו שלמה ז"ל: שיר המעלות - שיאמרוהו הלוים על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים. ואומר אני , שאילו השירים לא היו השירים שלכל יום , שאותם שלכל יום אילו הן (ראה משנה תמיד ז , ד): ביום הראשון היו אומרים "ליי' הארץ ומלואה" (תה' כד , א) , בשיני היו אומרים וכו'; אבל אילו - יש לומר , שהיו אומרים אותם בשמחת בית השואבה. אל יי' בצרתה לי - יש מאילו חמישה עשר מזמורים שחיברם דוד על הגלות , ויש מהם שלא נאמרו על הגלות; וכל אחד מתפרש במקומו. וזה נאמר על הגלות , כלומר: כך עתידין ישראל לומר בגלותן.
ריכוז קישורים