יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ר' מנחם המאירי:
שיר
המעלות
לדוד
שמחתי
באומרים
לי
בית
יי'
נלך.
גם
זה
המזמור
יש
לפרשו
על
בני
הגלות
,
או
על
דוד
עצמו.
ואם
נפרשהו
על
דוד
בעצמו
,
יהיה
ביאורו
-
כשאמר
דוד
לנתן
הנביא:
"הנה
אנכי
יושב
בבית
ארזים
וארון
האלהים
יושב
בתוך
היריעה"
(צירוף
של
ש"ב
ז
,
ב
ודה"א
יז
,
א)
,
והשיבו
נתן:
"כל
אשר
בלבבך
עשה
כי
האלהים
עמך"
(דה"א
יז
,
ב)
―
עד
שבאתהו
הנבואה:
"לא
אתה
תבנה...
הבית"
וכו'
(שם
,
ד)
―
ואמר:
שמחתי
באומרים
לי
בית
יי'
נלך!
רוצה
לומר:
במה
שאמר
לי
נתן
"כל
אשר
בלבבך
עשה"
,
והייתי
בטוח
לבנותה
,
ושיהיו
רגלינו
עומדות
בשעריך;
והיו
-
עבר
במקום
עתיד;
ושתהיה
"בנויה"
(להלן
,
ג)
,
ויעלו
"שם
שבטים"
(להלן
,
ד)
,
ושישבו
שם
"כסאות
למשפט"
(להלן
,
ה)
-
הכל
עבר
במקום
עתיד.
וכשראה
שלא
נתקיימה
מחשבתו
,
דבר
דבריו
כחושק
המתאונן
על
שאינו
יכול
להפיק
רצונו
כחשקו
,
מעורר
בני
גילו
,
שמאחר
שאינו
זוכה
בבניינה
,
לא
הוא
ולא
הם
עִמו
,
שיברכוה
וישאלו
בשלומה
לאל
ובשלום
אוהביה
(ראה
להלן
,
ו).
ו"למען
אחי
ורעי"
(להלן
,
ח)
-
הם
השבטים;
ו"בית
יי'"
(להלן
,
ט)
-
בית
המקדש.
ואם
על
לשון
הגלות
-
יתנבא
על
בשורת
הגאולה;
שבהגיע
תור
הגאולה
ויצא
קול
הישועה
,
תגדל
שמחת
העם
בבשורה.
ולהפליג
במעלת
הישועה
,
האריך
בשבחי
ירושלים
ואמר:
עומדות
היו
רגלינו
בשעריך
ירושלים
(בנוסחנו:
ירושלם)
-
כלומר:
כשהיית
במלואך
,
היו
רגלינו
עומדות
בשעריך
לראות
יופי
החומות.
או
פירושו:
עומדות
היו
רגלינו
בשעריך
-
שלרוב
העם
אשר
היה
שם
,
לא
היינו
יכולין
כלנו
לעמוד
בתוכך.
או
פירושו
,
לדעתי
,
ענין
קיום
,
כלומר:
עמידתנו
וקיומנו
-
היה
בזכות
שעריך;
והוא
כנוי
על
מצבי
החכמים;
כמו
"אוהב
יי'
שערי
ציון"
(תה'
פז
,
ב)
-
ודרשו
בו
(ברכות
ח
,
א):
שערים
המצויינין
בהלכה.
וזה
לשתי
סבות:
אחת
-
לסדר
ההנהגה
שבתוכה;
ואחת
-
בזכות
התורה
,
כאמרם
(ראה
תנח'
בראשית
א):
"כי
ליי'
מצוקי
ארץ"
(ש"א
ב
,
ח)
-
אלו
העוסקים
בתורה;
"וישת
עליהם
תבל"
(שם)
-
שבזכותם
העולם
עומד.