תנ"ך - על־גבי חרשו חרשים האריכו למענותם למעניתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עַל־גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים הֶ֝אֱרִ֗יכוּ לְמַעֲנִותָֽם לְמַעֲנִיתָֽם: (תהלים פרק קכט פסוק ג)

טקסט וניקוד:

עַל־גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִותָם לְמַעֲנִיתָם: (תהלים פרק קכט פסוק ג)

טקסט בלבד:

על־גבי חרשו חרשים האריכו למענותם למעניתם: (תהלים פרק קכט פסוק ג)

תיקון קוראים:

על־גבי חרשו חרשים האריכו למענותם למעניתם: (תהלים פרק קכט פסוק ג)

תרגום תהלים:
עַל גּוּשְׁמִי רְדוּ רָדַיָּא אוֹרִיכוּ לְמוּרְדְּיָיוַותְהוֹן :

מסורה קטנה:
למענותם - למעניתם ק'.

רש"י:
למעניתם - הוא תלם המחרישה , כמו "כבחצי מענה צמד שדה" (ש"א יד , יד).

ראב"ע תהלים פירוש א:
על - אע"פ שעל גבי חרשו חורשים; והטעם: הבזיון והשפלות , על דרך "ותשימי כארץ גוך" (יש' נא , כג). למעניתם - מגזרת "כבחצי מענה" (ש"א יד , יד).

רד"ק:
על גבי - משל לרוב הסבלות והפרך והבזיון והקלון , כמו שאמר "ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעוברים" (יש' נא , כג). האריכו למעניתם - ה'מענית' היא הקו שיחרוש החורש בשוורים בשדה בשיעור שירצו בו , ואחר כן יחזור ויעשה אחר כמוהו , וכן עד שיחרוש כל השדה; וכל מה שיהיה אורך המענית , תהיה יגיעת השורים רבה , כי לא ינוחו עד ראש הקו; ובאמרו האריכו למעניתם רצה לומר , שלא נתנו אותנו לנוח מעבודתם ומסבלותם.

ר' מנחם המאירי:
על גבי חרשו חורשים - משל על שאני מרמס לרגליהם. והאריכו למעניתם - פירושו , שהחורש אומד בדעתו לפי כח השוורים קו אחד לאורך השדה או לרחבו , שיחרוש מראש אותו הקו עד סופו בחרישה אחת , בלי הפסק הליכת השור; ובהיותו שם ינוחו השוורים מעט , והופך פניהם וחורש מסוף הקו לראשו הסמוך לקו הראשון; ואותו הקו יקרא 'מענית'. וכל שהמענית ארוך - יגיעת השוורים רבה , כי אין הפסק לתנועתם עד הגיעם לראש הקו ולסופו. וזהו האריכו למעניתם - כלומר , שלא נתנו לנו מנוחה מעבודתנו.

ר' ישעיה מטראני:
גבי - גופי. למעניתם - ל"מַעֲנָה" (ש"א יד , יד) שלהם; 'סולקו' בלעז (תלם).
ריכוז קישורים