תנ"ך - כטל־חרמון
שירד
על־הררי
ציון
כי
שם׀
צוה
ה'
את־הברכה
חיים
עד־העולם:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן
שֶׁיֹּרֵד֮
עַל־הַרְרֵ֪י
צִ֫יּ֥וֹן
כִּ֤י
שָׁ֨ם׀
צִוָּ֣ה
יְ֭הוָה
אֶת־הַבְּרָכָ֑ה
חַ֝יִּ֗ים
עַד־הָעוֹלָֽם:
פ
(תהלים פרק קלג פסוק ג)
כְּטַל־חֶרְמוֹן
שֶׁיֹּרֵד
עַל־הַרְרֵי
צִיּוֹן
כִּי
שָׁם׀
צִוָּה
יְהוָה
אֶת־הַבְּרָכָה
חַיִּים
עַד־הָעוֹלָם:
פ
(תהלים פרק קלג פסוק ג)
כטל־חרמון
שירד
על־הררי
ציון
כי
שם׀
צוה
ה'
את־הברכה
חיים
עד־העולם:
פ
(תהלים פרק קלג פסוק ג)
כטל־חרמון
שירד
על־הררי
ציון
כי
שם׀
צוה
יהוה
את־הברכה
חיים
עד־העולם:
פ
(תהלים פרק קלג פסוק ג)
תרגום תהלים:
הֵיךְ
טַלָּא
דְחֶרְמוֹן
דְּנָחֵית
עַל
טַוְורֵי
צִיּוֹן
אֲרוּם
תַּמָּן
פַּקֵּיד
יְיָ
בִּירְכְּתָא
וְחַיֵּי
עַד
עָלְמָא
:
עין המסורה:
שירד
-
ב':
תה'
קלג
,
ב
,
ג.
עד
-
העולם
-
ד':
תה'
כח
,
ט;
קלג
,
ג;
נחמ'
ט
,
ה;
דה"א
יז
,
יד.
רש"י:
כשמן
הטוב
שנמשח
בו
אהרן
הכהן
,
היורד
מראשו
אל
זקנו
אל
פי
ראש
כתנת
שלו
,
שהזקן
שוכב
על
פי
הכתנת
-
כן
נעים
טל
חרמון
שגבוה
על
הררי
ציון;
והטל
יורד
מחרמון
להררי
ציון.
כשם
ששמן
המשחה
לגדולה
,
כך
טל
ציון
לתפארת
ולכבוד
לישראל.
כשמן
הטוב
,
כטל
חרמון
-
כזה
כן
זה
,
כמו
"והיה
כעם
ככהן"
(הו'
ד
,
ט).
ורבותינו
דרשו
"שבת
אחים"
(לעיל
,
א)
במשה
ואהרן
,
ולעיניין
מעילה
בשמן
המשחה
-
במסכת
הוריות
(יב
,
א)
-
כל
המזמור;
אבל
יש
בדברי
תורה
וקבלה
-
משל
ומליצה
,
דברי
חכמים
וחידותם
(ע"פ
מש'
א
,
ו)
,
ועיקר
שיר
המעלות
על
בית
המקדש
נאמר.
ראב"ע תהלים פירוש א:
כטל.
אמר
רבי
משה:
מה
טעם
הר
חרמון
להר
ציון?
ופירש
בו:
כטל
חרמון
שראוי
להיותו
יורד
על
הררי
ציון.
והנכון
בעיני
,
כי
כטל
ישרת
אחר
,
וכן
הוא:
כטל
חרמון
,
כטל
שיורד.
והנה
הזכיר
שני
דברים
,
על
דרך
"יכפה
אף"
(מש'
כא
,
יד);
ורבים
כמוהו.
כי
הברכה
-
בטל.
או:
תרבה
התבואה
,
שחיי
האדם
תלויין
בה.
רד"ק:
כטל
חרמון
-
'כטל'
עומד
במקום
שְנַים
,
כאלו
אמר:
כטל
חרמון
וכטל
שיורד
על
הררי
ציון;
וזכר
חרמון
-
שהוא
מן
ההרים
הגדולים
אשר
בארץ
ישראל
,
כמו
שאמר
"תבור
וחרמון
בשמך
ירננו"
(תה'
פט
,
יג);
וזכר
הררי
ציון
-
כי
שם
תהיה
המלוכה;
ואמר
הררי
,
רבים
-
כמו
שאמר
"ירושלם
הרים
סביב
לה"
(תה'
קכה
,
ב).
וכבר
זכר
(לעיל
,
ב)
משל
השמן
,
שהוא
משל
לכהן
גדול;
וזכר
עתה
הטל
שהוא
משל
על
המלך
,
כמו
שכתוב
"נהם
ככפיר
זעף
מלך
וכטל
על
עשב
רצונו"
(מש'
יט
,
יב);
ועוד
,
כי
הגאולה
נמשלת
לטל
,
כמו
שאמר
"כטל
מאת
יי'"
(מי'
ה
,
ו).
וזכר
טל
ההרים
,
שהוא
בהם
לברכה
,
והם
צריכים
יותר
מן
העמקים
וארץ
המישור.
כי
שם
-
בהררי
ציון
,
צוה
יי'
את
הברכה
,
ויצוה
שם
חיים
עד
העולם.
ופירוש
עד
העולם
-
זמן
רב
,
כמו
שכתוב
"כי
כימי
העץ
ימי
עמי
ומעשה
ידיכם
יבלו
בחירי"
(יש'
סה
,
כב);
או
יהיה
פירוש
עד
העולם
-
לעולם
הבא.
ר' מנחם המאירי:
ואחר
שדמה
הכהונה
לשמן
,
שהוא
המעולה
שבמשקים
,
ובפרט
לשמן
הטוב
,
רוצה
לומר:
שמן
המשחה
,
שהוא
המעולה
שבשמנים
,
דמה
המלכות
לטל
,
לרמז
,
שכמו
שהטל
צורך
לעולם
בכל
יום
ועָרֵב
,
כן
המלכות
-
צורך
העם
והנהגת
משפטיו
בתמידות
,
ושתהא
הנהגתו
לא
בחֵמה
ולא
בשטף
כמטר
סוחף
,
רק
במתון
,
על
דרך
'הוו
מתונין
בדין'
(ראה
משנה
אבות
א
,
א);
ואמר
שלמה:
"נהם
ככפיר
זעם
(בנוסחנו:
זעף)
מלך
וכטל
על
עשב
רצונו"
(מש'
יט
,
יב).
וחרמון
-
אינו
קרוב
לציון
,
כי
הירדן
באמצע
,
ואיך
יאמר
שטל
חרמון
יורד
על
הררי
ציון?!
עד
שפירשו
(ראה
ראב"ע)
,
שהוא
חסר:
כטל
חרמון
וכטל
שיורד
על
הררי
ציון.
ולדעתי
פירושו
,
שהמלכות
על
הררי
ציון
נעים
וערב
כטל
חרמון
שיורד
במקומו
,
וניגר
לארץ.
וזכר
חרמון
-
לרוב
גבהו
,
ושהוא
מקום
נגוב
,
כשמו
,
רוצה
לומר:
חרמון
מלשון
"והחרים
יי'
את
לשון
ים
מצרים"
(יש'
יא
,
טו)
,
והטל
נראה
שם
בשפע.
כן
הנהגת
המלכות
נגלית
,
לרוב
יָשְרה
והתקיים
היישוב
המדיני
בה.
ואמר
על
ציון:
כי
שם
צוה
יי'
את
הברכה
-
לרוב
שלימות
יושביה.
וחיים
עד
העולם
-
רומז
לחיי
העולם
הבא.
ואם
תרצה
,
תפרשהו
על
המלך
המשיח
,
על
הדרך
שפרשנוהו
(ראה
תה'
קלב
,
יד).
ויֵראה
לי
עוד
,
שזאת
ה'מעלה'
היו
אומרים
כשהיו
סמוכים
לגבוה
שבמעלות
,
וזו
שאחריה
-
בגבוה
בהם
,
שהיו
נכנסים
לזמר
ולברך.
ר' ישעיה מטראני:
כשמן
הטוב
-
שנמשח
בו
אהרן
הכהן
,
שיורד
מראשו
לזקנו.
שיורד
על
פי
מדותיו
―
כמו
'על
פי
מידתו'
,
כראוי;
זה
'על
פי'
הוא
כמו
"על
פי
אשר
תשיג
יד
הנודר"
(וי'
כז
,
ז)
―
כמו
טל
שיורד
על
הר
חרמון
,
וכטל
שיורד
על
הר
ציון.
כי
שם
צוה
-
כשישבו
יחד
על
אדמתם
,
שם
צוה
יי'
את
הברכה
ואת
החיים
לבוא
על
ישראל.