תנ"ך - לגזר ים־סוף לגזרים כי לעולם חסדו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לְגֹזֵ֣ר יַם־ס֭וּף לִגְזָרִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: (תהלים פרק קלו פסוק יג)

טקסט וניקוד:

לְגֹזֵר יַם־סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (תהלים פרק קלו פסוק יג)

טקסט בלבד:

לגזר ים־סוף לגזרים כי לעולם חסדו: (תהלים פרק קלו פסוק יג)

תיקון קוראים:

לגזר ים־סוף לגזרים כי לעולם חסדו: (תהלים פרק קלו פסוק יג)

תרגום תהלים:
לְצָלַח יַמָּא דְסוּף לְצִילְחִין אֲרוּם לְעָלַם טוּבֵיהּ :

מסורה קטנה:
לגזרים - ל'.

רש"י:
לגזרים - שנים עשר קרעים לשנים עשר שבטים.

ראב"ע תהלים פירוש א:
לגוזר - גם זה חסד היה , כי היה יכול להעבירם במים ולא ימותו , רק יעברו בפחד ובעצבון.

רד"ק:
לגוזר - וזה החסד יסופר לעולם , כי בעבור שלא יִראו מלחמה , לא נָחָם דרך ארץ פלשתים (ע"פ שמ' יג , יז) , ושנה בעבורם טבע המים כדי שיעברו בתוכו; ועשה חסד גדול אחר עמהם בקריעת הים , שקרעוֹ שנים עשר קרעים לשנים עשר שבטים , כדי שלא יכנסו בערבוביא , אלא כל שבט ושבט עבר בדרכו שנגזר לו; על זה ראוי לומר ולספר חסדו לעולם; כן פירשו רבותינו ז"ל (מכיל' בשלח ויהי ד) , כי לשנים עשר גזרים נגזר ים סוף. ויש לפרש , כי לפיכך אמר לגזרים , לפי שנגזר הים לרחבו עד חציו או יותר , ואחר כך לארכו ואחר כן לרחבו , כי באותו הרוח שנכנסו בים לאותו הרוח עצמו יצאו; כי ממדבר איתם נכנסו לים סוף , ומים סוף יצאו למדבר איתם עצמו , כמו שכתוב (במ' לג , ז - ח). ואם תאמר: אחרי שלא הוצרכו לעבור הים לרחבו , למה נכנסו בו , והם יצאו אל המקום שהיו בו בתחלה? לא עשה כן האל יתברך אלא כדי שיטבעו המצרים בים , ולהראות עוצם גדולתו , שיעברו ישראל בתוך הים ביבשה ויטבעו מצרים בתוכו.

ר' מנחם המאירי:
והזכיר אחר כן בפרט קריעת הים. ואמר: לגוזר ים סוף לגזרים - שקרעה לשנים עשר קרעים , וכל אחד מהשבטים עבר בגזר אחד , כדי שלא יכנסו בערבוביא; כך דרשו רבותינו (ראה מכיל' בשלח ויהי ד). אלא שלפי הפשט (ראה רד"ק) , אמר לגזרים - כי נבקע הים כמו ח': נבקע מצד רוחב הים בדופן השמאלית של ח' ונכנסו שם , ואחר כך נבקע מצד ארכה , בגגה של ח' , ואחר כך לרחבה בדופן הימני של ח'; ונמצא שבאותו צד עצמו שנכנסו , באותו צד עצמו יצאו. שממדבר איתם נכנסו לים , וכשיצאו ממנה - למדבר איתם יצאו (ראה במ' לג , ז - ח) , ולא שעברו כל הים לרחבו; שלא נקרע הים כדי להעבירם לגמרי דרך רחבו , אלא שיכנסו המצרים אחריהם ויטבעו. ואם כן , אף כשנֹאמר שלא עבר כל שבט בגזר שלו , ראוי לומר: לגזרים; וכל שכן למה שפירשו רבותינו (מכיל' בשלח ויהי ד) , שהיו בו שנים עשר גזרים , על הדרך שפירשנו במסכת אבות (בית הבחירה ה , ה).

ר' ישעיה מטראני:
לגוזר ים סוף לגזרים - לשון חתיכה.
ריכוז קישורים