תנ"ך - מי
יתן
מציון
ישועת
ישראל
בשוב
ה'
שבות
עמו
יגל
יעקב
ישמח
ישראל:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִ֥י
יִתֵּ֣ן
מִצִּיּוֹן֮
יְשׁוּעַ֪ת
יִשְׂרָ֫אֵ֥ל
בְּשׁ֣וּב
יְ֭הוָה
שְׁב֣וּת
עַמּ֑וֹ
יָגֵ֥ל
יַ֝עֲקֹ֗ב
יִשְׂמַ֥ח
יִשְׂרָאֵֽל:
פ
(תהלים פרק יד פסוק ז)
מִי
יִתֵּן
מִצִּיּוֹן
יְשׁוּעַת
יִשְׂרָאֵל
בְּשׁוּב
יְהוָה
שְׁבוּת
עַמּוֹ
יָגֵל
יַעֲקֹב
יִשְׂמַח
יִשְׂרָאֵל:
פ
(תהלים פרק יד פסוק ז)
מי
יתן
מציון
ישועת
ישראל
בשוב
ה'
שבות
עמו
יגל
יעקב
ישמח
ישראל:
פ
(תהלים פרק יד פסוק ז)
מי
יתן
מציון
ישועת
ישראל
בשוב
יהוה
שבות
עמו
יגל
יעקב
ישמח
ישראל:
פ
(תהלים פרק יד פסוק ז)
תרגום תהלים:
מַאן
יַרְחֵישׁ
מִן
צִיּוֹן
פּוּרְקָנָא
דְיִשְׂרָאֵל
כַּד
יְתִיב
יְיָ
גַּלְוָות
עַמֵּיהּ
יְרַנֵּן
יַעֲקֹב
יֶחֱדֵי
יִשְׂרָאֵל
:
עין המסורה:
ישועת
-
ה'
(בפתח):
*שמ'
יד
,
יג;
יש'
נב
,
י;
תה'
יד
,
ז;
צח
,
ג;
דה"ב
כ
,
יז.
רש"י:
עצת
עני
תבישו
-
אתם
אומרים
שעצתם
של
ישראל
בושה
,
על
שהם
בוטחים
ביי'
,
כי
יי'
מחסהו;
אך
יקרב
היום
שיתן
מציון
ישועת
ישראל
-
לעתיד
,
ואז
יגל
יעקב
ישמח
ישראל.
ראב"ע תהלים פירוש א:
מי.
טעם
מציון
-
כמו
"מטה
עזך
ישלח
יי'
מציון"
(תה'
קי
,
ב);
"ומציון
יסעדך"
(תה'
כ
,
ג);
בעבור
היות
הכבוד
עם
הארון
בימי
דוד.
ויתכן
,
שנשבו
אנשים
מישראל.
או
הוא
לעתיד
,
ויהיה
הטעם:
מציון
-
שוב
הכבוד
,
ומי
יתן
-
כדרך
"מי
יתן
כל
עם
יי'
נביאים"
(במ'
יא
,
כט).
רד"ק:
מי
יתן
מציון
-
לפי
שציון
ראש
ממלכת
ישראל
ושם
שוכן
הכבוד
,
אומר
,
כי
מציון
תבא
ישועת
ישראל
,
ואומר
,
מי
יתן
שיהיה
בקרוב;
או:
מי
יתן
שנזכה
ונראה
הישועה
בשוב
יי'
את
שבות
עמו.
יגל
יעקב
ישמח
ישראל
-
כי
עתה
הם
ביגון
ובאבל
בגלות.
ופירוש
בשוב
-
פעל
'יוצא'
,
כמו
'בהשיב';
או
פרושו
'בהניח'
,
מן
"בשובה
ונחת"
(יש'
ל
,
טו).
ר' מנחם המאירי:
ומי
יתן
-
לדעתי
אינו
לשון
בקשה
ותחנה
,
אלא
דרך
הפלגה;
כלומר:
אינם
יודעים
מי
הוא
האדון
שיתן
מציון
ישועת
ישראל
,
ואז
יגל
יעקב
ישמח
ישראל.
ר' ישעיה מטראני:
מי
יתן
מציון
-
אחר
שראה
כמו
כן
קיבוץ
גלותם
לימות
המשיח
,
ואמר:
מי
יתן
מציון
ישועות
לעתיד
לבוא.
ועוד
תוכל
לפרש
כל
המזמור
על
ישראל
שעומד
בגלות;
וזה
"נבל"
(לעיל
,
א)
הוא
עשו
הרשע.