תנ"ך - שיתה ה' שמרה לפי נצרה על־דל שפתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

שִׁיתָ֣ה יְ֭הוָה שָׁמְרָ֣ה לְפִ֑י נִ֝צְּרָ֗ה עַל־דַּ֥ל שְׂפָתָֽי: (תהלים פרק קמא פסוק ג)

שִׁיתָה יְהוָה שָׁמְרָה לְפִי נִצְּרָה עַל־דַּל שְׂפָתָי: (תהלים פרק קמא פסוק ג)

שיתה ה' שמרה לפי נצרה על־דל שפתי: (תהלים פרק קמא פסוק ג)

שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על־דל שפתי: (תהלים פרק קמא פסוק ג)

תרגום תהלים:

שַׁוֵּוי יְיָ מַטְּרָא לְפֻמִּי נַטְרָה עִילָּוֵי זְקוֹף שִׂיפְוָותָיי :

עין המסורה:

שיתה - ב': תה' ט , כא; קמא , ג. דל - י"ב בפתח (בלישנא): שמ' ל , טו; וי' יד , כא; שו' ו , ו , טו; ש"ב יג , ד; יש' יז , ד; תה' קמא , ג; מש' כב , כב; כח , יא; איוב ה , טז; כח , ד; רות ג , י. וכל 'דל ואביון' (כולל 'ויתום') דכותהון.

מסורה קטנה:

שיתה - ב'; דל - י"ב וכל דל ואביון דכות'.

רש"י:

שיתה... , שמרה לפי - בהתפללי לפניך , להיותי מדבר צחות , שיהיו לרצון. דל שפתי - היא שפה העליונה.

ראב"ע תהלים פירוש א:

שיתה. אמר רבי משה , כי שמרה - שם , כמו 'שמירה' , על משקל "עצמה ירבה" (יש' מ , כט). ולפי דעתי , כי הפעול חסר: כמו שיתה יי' מחסום , או כדמות מחסום. ומלת שמרה - כמו "שמרה נפשי והצילני" (תה' כה , כ). ומלת נצרה - לשון ציוי , והדגש נוסף בצד"י לדבר גם צחות , כמו "אם יקרך עון" (ש"א כח , י); וככה צד"י "נצרה כי היא חייך" (מש' ד , יג). ומלת דל - כמו 'דלת' , כי התי"ו סימן לשון נקבה: "הדלת תיסוב על צירה" (מש' כו , יד). והנה הטעם כמו "פתחי פיך" (מי' ז , ה); והטעם , שיעזרנו שלא ידבר בלשונו מה שאיננו נכון.

רד"ק:

שיתה יי'. שמרה - שם בשקל "חכמה" (תה' קיא , י); "עצמה" (יש' מ , כט); ופירושו: שיתה יי' משמר לפי , שלא אכשל בתפלתי , אלא כמו שלבי נכון אליך , כן תהיה תפלתי נכונה; כמו שכתוב "לאדם מערכי לב ומיי' מענה לשון" (מש' טז , א). נצרה - דגש הצד"י לתפארת הקריאה; והפסוק כפול בענין במלות שונות. ופירוש דל שפתי - כמו 'דלת' , כלומר: מִפתח שפתי. ונקראו השפתים 'דלת' לפי שהם נפתחות ונסגרות; וראוי למי שהוא נכון לעשות שפתיו כדלת , שהוא נפתח ונסגר לצורך , כן לא יפתח שפתיו אלא לצורך. ואדני אבי ז"ל פירש מן "דלו עיני למרום" (יש' לח , יד); פירוש: נשיאות שפתי , כלומר: הדברים שאשא על שפתי.

ר' מנחם המאירי:

ושמרה ונצרה - פירשו בו (ראה ראב"ע ורד"ק) , שהם שמות; כלומר: משמר ונצירה. כלומר: שית משמר לפי ונצירה על דל שפתי , שלא אכשל בתפלתי; שאע"פ שמחשבתי זכה , "לאדם מערכי לב ומיי' מענה לשון" (מש' טז , א). ודל - כמו 'דלת' , ונקרא כן על שם שהוא נסגר ונפתח תמיד. ודגש הצד"י בנצרה - לתפארת. ואע"פ שהפירוש נאה , רחוק הוא להיות שמרה ונצרה - שמות. ויש לפרש שיתה יי' - חסר , כלומר: שית לבך עלי ושמור את פי , וכן: נצור על דל שפתי - שלא אחטא בדברי. או שיתה יי' - פירושו לדעתי: תַקן; מענין "שית זונה" (מש' ז , י) , שפירושו: תקון הזונה; וכן לדעת קצת מפרשים "ותשם בפוך עיניה" (מ"ב ט , ל וראה רד"ק) , שפירושו: ותתקן; אע"פ שפירושו אצלי שהוא 'הָפוך' , כמו 'ותשם פוך בעיניה'. ואמר הֵנָה: שיתה יי' שמרה לפי - כלומר: תקן דבורי , כי בידך לתקנו; כאמרו "ומיי' מענה לשון" (מש' טז , א). והכל מחובר למלת פי כלומר: תקן ושמור את פי: תקנהו להנעים דבורי , ושמרהו שלא להכשל. כי פעמים ינעם הדבור ולא ישמר משגיאה , ופעמים ידבר אמת ולא בנעימה. והתפלל , שינעם דבורו ויערב לשומעים , ושישמר משגיאה. ונצרה על דל שפתי הוא תפלה אחרת: כי עם היות המחשבה זכה והדבור ערב , ושמא מדעתו לומר אמת ויציב - ובהיות הדבור על השפה , בעת צאתו , יחטא ויאמר מה שלא היה סבור לומר , דרך שגגה.

ר' ישעיה מטראני:

שמרה לפי - שמרה ונצרה שֵם דבר הוא; ופתרון המקרא: שיתה יי' לפי שמירה , ונצירה תשית על פתיחת שפתי. דל - הוא כמו "דלו עיני למרום" (יש' לח , יד); שדרך האדם , כשהוא מדבר , הוא מגביה עיניו .