ראב"ע תהלים פירוש א:
נשקו
בר
-
הנה
"עבדו
את
יי'"
(לעיל
,
יא)
כנגד
"על
יי'"
(לעיל
,
ב)
,
ונשקו
בר
-
כנגד
"על
משיחו"
(שם).
הנה
פירוש
בר
-
כמו
"מה
ברי
ומה
בר
בטני"
(מש'
לא
,
ב)
,
וכן
כתוב
"בני
אתה"
(לעיל
,
ז).
ומנהג
גוים
בעולם
לשום
ידיהם
תחת
יד
המלך
,
כאחי
שלמה
(ראה
דה"א
כט
,
כד);
או
העבד
-
תחת
ירך
אדוניו
(ראה
בר'
כד
,
ט);
או
לנשק
את
המלך
,
וזה
המנהג
עד
היום
בארץ
הודו.
ופן
יאנף
-
שב
אל
השם
,
הנזכר
הראשון
(לעיל
,
יא)
,
ואם
הוא
רחוק;
כמו
"תבלעמו
ארץ"
(שמ'
טו
,
יב)
,
איננו
שב
אל
מלת
"מי
כמוכה
באלים"
(שם
,
יא)
,
רק
אל
"אמר
אויב"
(שם
,
ט);
וככה
"והקימו
את
המשכן
עד
בואם"
(במ'
י
,
כא).
ויש
אומרים
,
כי
נשקו
-
מגזרת
"נֵשֶק"
(דה"ב
ט
,
כד)
,
והטעם:
נשקו
-
כלי
בר;
והנה
בר
כמו
"ברי
לבב"
(תה'
עג
,
א)
,
והיה
ראוי
להיותו
'בור'.
או
יהיה:
תַקְּנוּ
הבר
,
או
כלי
הבר.
ותאבדו
דרך
-
תהיו
אובדים
מפאת
הדרך;
כמו
"נובלת
עליה"
(יש'
א
,
ל);
כי
היא
בעצמה
איננה
נובלת
,
רק
עליה
נובלים
,
כי
היא
מהפעלים
העומדים.
ורבי
משה
הכהן
אמר
,
כי
דרך
-
כמו
"מדרך
כף
רגל"
(דב'
ב
,
ה);
וזה
רחוק
,
כי
אין
לו
טעם.
כי
יבער
כמעט
אפו
-
פועל
יוצא:
"כאש
תבער
יער"
(תה'
פג
,
טו)
-
כדרך
"אש
אוכלה"
(דב'
ד
,
כד).
והפעול
חסר
,
כי
אין
צורך;
כי
חרי
האף
נמשל
לאש.
רד"ק:
נשקו
בר
-
כמו
"וינשק
לכל
אחיו"
(בר'
מה
,
טו).
ובר
כמו
'בן'
,
כמו
"מה
ברי
ומה
בר
בטני"
(מש'
לא
,
ב).
או
פירושו
מן
"לברי
לבב"
(תה'
עג
,
א).
ואם
יהיה
פירוש
ענינו
'בן'
,
פירושו:
נשקו
זה
הבן
שקראו
האל
'בן'
,
כמו
שאמר
"בני
אתה"
(לעיל
,
ז);
וטעם
נשקו
-
כמו
שהוא
מנהג
העם
לנשק
יד
האדון.
ואם
יהיה
ענינו
'נקי'
,
פירושו:
מה
לכם
אלי?
כי
אני
בר
לבב
,
ואין
בי
עון
שתבאו
ותלחמו
בי;
אבל
עליכם
לנשק
לי
ולהודות
שאני
מלך
במצות
האל.
ויתכן
לפרש
בר
מן
"ברו
לכם
איש"
(ש"א
יז
,
ח)
,
על
דרך
"שאול
בחיר
יי'"
(ש"ב
כא
,
ו).
פן
יאנף
-
אם
לא
תשובו
מדרכיכם
הרעים
,
יאנף
האל
עליכם.
ותאבדו
דרך
כי
יבער
כמעט
אפו
-
כמעט
שתעמדו
על
רשעכם
יבער
אפו
עליכם
,
כלומר:
אם
לא
תשובו
במהרה.
ופירוש
ותאבדו
דרך
-
כמו
"ודרך
רשעים
תאבד"
(תה'
א
,
ו);
והנה
הדרך
תאבד
,
והם
אובדים
מצד
דרכם
שהיא
אובדת;
כמו
"נובלת
עליה"
(יש'
א
,
ל)
-
שהעלים
נובלים
,
ותקרא
האלה
'נובלת';
וכן
"קרועי
בגדים"
(ש"ב
יג
,
לא)
,
כי
הבגדים
קרועים
,
לא
הם
,
ויקראו
הם
'קרועים'
מצד
בגדיהם
שהם
קרועים;
וכן
"מגלחי
זקן"
(יר'
מא
,
ה)
והדומים
להם.
ואמר:
אשרי
כל
חוסי
בו
-
כמני
היום
,
שאני
חסיתי
בו
ונושעתי
בו
ואתם
תאבדו;
ואם
תחסו
בו
גם
כן
,
יאמרו
עליכם
'אשריכם'.
ויש
מפרשים
זה
המזמור
על
גוג
ומגוג
,
וה'משיח'
(ראה
לעיל
,
ב)
הוא
מלך
המשיח;
וכן
פרשו
רבותינו
ז"ל
(ברכות
ז
,
ב).
ומבואר
זה
המזמור
על
זה
הדרך
,
אבל
הקרוב
-
כי
דוד
אמרו
על
עצמו
,
כמו
שפרשנו.
והנוצרים
מפרשים
אותו
על
ישו
,
והפסוק
אשר
מביאים
ראיה
ממנו
ועושים
בו
סמך
לטעותם
הוא
להם
למכשול
,
והוא
"יי'
אמר
אלי
בני
אתה"
(לעיל
,
ז);
כי
אם
יאמרו
לך:
הוא
היה
בן
האל
,
אמור
להם
,
כי
לא
יתכן
לומר
בן
האל
על
בשר
ודם
,
כי
הבן
הוא
ממין
האב;
כי
לא
יתכן
לומר:
הסוס
הזה
בן
ראובן.
אם
כן
,
למי
שיאמר
לו
האל
"בני
אתה"
,
צריך
שיהיה
ממינו
ויהיה
אלוה
כמוהו.
ועוד
שאמר
"אני
היום
ילידתיך"
(לעיל
,
ז)
,
והילוד
הוא
ממין
היולד.
אמור
להם
,
כי
לא
יתכן
באלהות
אב
ובן
,
כי
האלהות
לא
תפרד
,
כי
איננו
גוף
שיפרד;
אלא
האל
אחד
הוא
בכל
צד
אחדות
,
ולא
ירבה
ולא
ימעט
ולא
יחלק.
ועוד
אמור
להם:
האב
והבן
-
האב
קודם
לבן
בזמן
,
ומכח
האב
יצא
הבן;
ואע"פ
שלא
יתכן
זה
מבלי
זה
בקריאת
השמות
,
כי
לא
יקרא
'אב'
עד
שיהיה
לו
בן
ולא
יקרא
'בן'
אם
לא
יהיה
לו
אב
-
מכל
מקום
,
אותו
שיקרא
'אב'
כשיהיה
הבן
,
היה
קודֵם
בזמן
בלי
ספק;
ואם
כן
,
האלוה
שאתם
אומרים
ואתם
קוראים
לו
'אב
ובן
ורוח
הקדש'
,
החלק
שאתם
קוראים
לו
'אב'
קדם
לחלק
האחר
שאתם
קוראים
'בן';
כי
אם
היו
כל
זמן
שניהם
כאחד
,
קראו
להם
'אחים
תאומים'
,
ולא
תקראו
להם
'אב
ובן'
,
ולא
'יולד
ויָלוד'
,
כי
היולד
קודם
לילוד
בלי
ספק.
ומה
שאמר
,
כי
לא
יתכן
לומר
'בן
האל'
על
דבר
שאינו
ממין
האלהות
,
אמור
להם
,
כי
לא
נוכל
לדבר
על
האל
יתברך
אלא
על
דרך
משל
,
כמו
שאמרנו
עליו:
"פי
יי'"
(יש'
מ
,
ה)
,
ו"עיני
יי'"
(דב'
יא
,
יב)
ו"אזני
יי'"
(במ'
יא
,
א)
,
והדומה
לזה
,
וידוע
הוא
,
שאינו
אלא
על
דרך
משל;
כן
הוא
דרך
משל
כשאומר
'בן
אלהים'
ו"בני
אלהים"
(איוב
לח
,
ז)
,
כי
מי
שעושה
מצותו
ושליחותו
קורא
לו
'בן'
,
כמו
שהבן
עושה
מצות
האב.
לפיכך
קורא
לכוכבים
'בני
אלהים'
,
כמו
"ויריעו
כל
בני
אלהים"
(שם).
וכן
האדם
,
בעבור
הרוח
העליונה
שבו
,
כשעושה
האדם
מצות
האל
בסבת
הנשמה
החכמה
שתורהו
,
קורא
לו
'בן';
לפיכך
אמר
"בני
אתה"
(לעיל
,
ז);
"בני
בכורי
ישראל"
(שמ'
ד
,
כב);
ואמר
"בנים
אתם
ליי'
אלהיכם"
(דב'
יד
,
א);
ואמר
"הלוא
הוא
אביך
קנך"
(דב'
לב
,
ו);
ואמר
"אני
אהיה
לו
לאב
והוא
יהיה
לי
לבן"
(ש"ב
ז
,
יד).
ועוד
אמור
להם:
האלוה
אשר
אתם
אומרים
,
שאמר
האב
לבן:
"שאל
ממני
ואתנה
גוים
נחלתך"
(לעיל
,
ח)
-
ואיך
ישאל
הבן
לאב
,
והלא
הוא
אלוה
כמוהו
,
ויש
לו
כח
בגוים
ובאפסי
ארץ
כמוהו?!
ועוד:
קודם
השאלה
לא
היו
גם
כן
גוים
נחלתו
,
אם
כן
קצר
כח
האלוה
מתחלתו
,
ואחר
כך
גדל
כחו?
וזה
לא
יֵאמר
באלוה.
ואם
יאמרו
לך:
כנגד
הבשר
אמר
,
אחר
שלקח
מאלהות
הבשר
,
ואמר
לבשר
שישאל
ממנו
ויתן
גוים
נחלתו
-
לא
היה
זה
,
כי
הבשר
לא
היה
לו
מלכות
ולא
שום
שולטנות
על
גוי
מהגוים
,
אבל
היה
נבזה
כל
ימי
היותו.
ואם
יאמרו
לך
כי
על
האמונה
,
שקבלו
אמונתו
,
הנה
רוב
העולם
,
בין
יהודים
וישמעאלים
,
שלא
קבלו
אמונתו.
הנה
הוריתיך
מה
שתשיב
להם
בזה
המזמור
,
ואתה
תוסיף
מדעתך
כפי
אלה
הדברים.
ואם
ישאלו
ממך
פרושו
,
תפרשנו
על
אחד
משני
הפנים
אי
זה
תבחר
,
או
על
דוד
או
על
המשיח
,
כמו
שפירשתי
לך.
ר' מנחם המאירי:
ונשקו
בר
-
נראה
לפרש
נשקו
מענין
'נֵשֶק'
,
ובר
-
מלשון
נקיות;
כלומר:
זיינו
עצמכם
והתלבשו
בנקיות
ותמימות.
ומצד
היות
הנשק
והזיון
כלים
מרובים
,
יכוסה
מהם
האדם
מכף
רגל
ועד
ראש
-
המשיל
ההתלבשות
ההוא
לנשק.
פן
-
אולי
אם
לא
תעשו
כן
-
יאנף
עליכם
ותאבדו
מדרך
,
רוצה
לומר:
מן
הדרך
הישרה.
או
פירושו:
תאבדו
מדרך
כתועים
,
כמי
שאבד
דרכו
ואינו
יודע
אנה
יפנה
למקום
מגמתו.
כי
יבער
כמעט
אפו
-
כלומר:
אם
תעמדו
עוד
מעט
על
רשעכם
,
יבער
אפו.
וסוף
דבר:
אשרי
כל
חוסי
בו!
ויש
מפרשים
(ראה
ראב"ע
ורד"ק)
נשקו
-
מלשון
"מנשיקות
פיהו"
(שה"ש
א
,
ב)
,
ובר
-
כמו
'בן';
כלומר:
הודו
במלכות
זה
הבן!
על
דרך
אמרו
"בני
אתה"
(לעיל
,
ז).
ואמר
דרך
הפלגת
הודאת
המלכות:
נשקו
בר
-
והוא
כענין
נשיקת
היד
להודאת
מלכות.
וראשון
נראה
יותר.
ורבותינו
עליהם
השלום
פירשו
כל
המזמור
על
הגאולה
העתידה
במלך
המשיח
(ראה
שו"ט
ב
,
ג)
,
ו"למה
רגשו"
(לעיל
,
א)
-
על
מלחמת
גוג
ומגוג
(ראה
ברכות
ז
,
ב).
והנה
המזמור
כלו
מבואר
מנפשו
לדעת
זה
,
והוא
אצלי
מה
שאמר:
אשרי
כל
חוסי
בו
-
כלומר:
אע"פ
שיארך
הזמן
,
כמעט
שתתיאש
האומה
ממנו
,
מכל
מקום
אשרי
החוסה
בו
-
ויגיע;
והוא
בעצמו
"אשרי
המחכה
ויגיע"
(דנ'
יב
,
יב).