תנ"ך - לולא האמנתי לראות בטוב־ה' בארץ חיים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לוּלֵ֗א הֶ֭אֱמַנְתִּי לִרְא֥וֹת בְּֽטוּב־יְהוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים: (תהלים פרק כז פסוק יג)

לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב־יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים: (תהלים פרק כז פסוק יג)

לולא האמנתי לראות בטוב־ה' בארץ חיים: (תהלים פרק כז פסוק יג)

לולא האמנתי לראות בטוב־יהוה בארץ חיים: (תהלים פרק כז פסוק יג)

תרגום תהלים:

אִלּוּלֵי דְהֵימְנִית לְמֶחֱמֵי בְטוּבָא דַיְיָ בְּאַרְעָא דְחַיֵּי עָלְמָא :

עין המסורה:

לולא - ד' כתיב אל"ף: בר' מג , י; שו' יד , יח; ש"ב ב , כז; תה' כז , יג. בטוב - י"ט (בלישנא): *בר' כד , י; מה , יח , כ , כג; דב' ו , יא; כח , מז; מ"ב ח , ט; יש' א , יט; סג , ז; סה , יד; יר' לא , יא; הו' י , יא; תה' כז , יג; סה , ה; קיט , סו; קכח , ה; מש' יא , י; עז' ט , יב; נחמ' ט , כה. בטוב - ד': תה' כז , יג; סה , ה; קכח , ה; מש' יא , י.

מסורה גדולה:

לולא ד' כת' א' כי לולא התמהמהנו לולא חרשתם כי לולא דברת האמנתי .

מסורה קטנה:

לולא - ד' כת' א' , נקוד מלמע' ולמטה.

רש"י:

לולא האמנתי וגו' - אם לא שהאמנתי בהקדוש ברוך הוא , כבר קמו בי אותם עדי שקר וכילוני (ראה לעיל , יב). לולא - נקוד עליו , למדרש שדרשו רבותינו (ראה שו"ט כז , ז): יודע אני שאתה נותן שכר לצדיקים לעתיד לבא , אבל איני יודע אם יש לי חלק עמהם אם לאו.

ראב"ע תהלים פירוש א:

לולי (בנוסחנו: לולא) - זה קשור באשר לפניו: כמעט וימשלו בי שנאיי , לולי האמנתי בשם ואמרתי לנפשי: קוה אל יי'! אז יתברר יושר דבריי , שהייתי מוכיח ואמרתי: קוה אל יי' , חזק! ויאמץ לבך - פועל 'יוצא' , והטעם: כי השם יאמץ לבך. וטעם וקוה אל יי' - תמיד , בראשונה ובאחרונה.

רד"ק:

לולא האמנתי - הם היו בי "עדי שקר" ומדברי "חמס" (לעיל , יב) , וכמעט אבדתי מדבריהם , לולי שהאמנתי ולא חששתי לדבריהם , והאמנתי שיש לי תקוה ביי' ואראה בטובו לעולם הבא; וזהו בארץ החיים. ואמר לחיי העולם הבא ארץ חיים , ואע"פ שאין לנשמה מקום , כל שכן ארץ; אלא לפי שנמשל טוב העולם הבא לגן עדן , שהוא מקום בארץ , להבין השומעים דרך משל; כמו שנקרא גם כן משפט הרשעים 'גיהנם' , והוא מקום בארץ , סמוך לירושלם (ראה מ"ב כג , י) , והוא מקום נמאס ומשליכים שם הנבלות והטמאות , והיה שם אש תמיד לשרוף הטמאות והעצמות , לפיכך נקרא על דרך משל משפט הרשעים 'גיהנם'. ונקרא שכר הצדיקים 'גן עדן' , שהוא מקום המשובח בארץ , והיא נקראת ארץ חיים; כי כאשר גורש אדם משם , נקנסה עליו מיתה. ובדברי רבותינו ז"ל משמיה דרבי יוסי (ברכות ד , א): נקוד על לולא; אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם , מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא , אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו , שמא יגרום החטא.

ר' מנחם המאירי:

ולולא שלא חשתי לדבריהם , ועל אף דבריהם בטחתי באל והאמנתי לראות בטוב יי' בארץ חיים - רוצה לומר: העולם הבא - כבר נואשתי ונטרדתי. וקרא העולם הבא ארץ - דרך משל לשכך את האזן , בהוראת ענין קיום נצחי. ויש מפרשים בו (ראה רד"ק) מה שמקובל באמת , כי יש מקום בארץ נקרא 'גן עדן' , והוא תכלית התענוג , בו העולם הבא , אע"פ שאינו ממדרגתו כלל - לשכך את האזן; כאמרו עליו יתעלה "כאריה ישאג" (הו' יא , י) והדומים לו (ראה מכיל' יתרו בחדש ד). על דרך זה נקרא משפט הרשעים 'גיהינם' (ראה משנה עדויות ב , י) , להיותו מקום שרפת הטמאות והעצמות (ראה מ"ב כג).

ר' ישעיה מטראני:

לולי (בנוסחנו: לולא) האמנתי - כלומר: לולא שהאמנתי בבורא ולראות בטובו , ואמרתי לעצמי: קוה אל יי' וחזק ויאמץ לבך - כמעט שהיו יכולין לי "עידי שקר ויפח חמס" (לעיל , יב) , שקמו עלי. בארץ החיים (בנוסחנו: חיים) - זו היא ארץ ישראל.