תנ"ך - למנצח
בנגינות
מזמור
לדוד:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לַמְנַצֵּ֥חַ
בִּנְגִינ֗וֹת
מִזְמ֥וֹר
לְדָוִֽד:
פ
(תהלים פרק ד פסוק א)
לַמְנַצֵּחַ
בִּנְגִינוֹת
מִזְמוֹר
לְדָוִד:
פ
(תהלים פרק ד פסוק א)
למנצח
בנגינות
מזמור
לדוד:
פ
(תהלים פרק ד פסוק א)
למנצח
בנגינות
מזמור
לדוד:
פ
(תהלים פרק ד פסוק א)
עין המסורה:
בנגינות
-
ג'
מלא
(בלישנא):
תה'
ד
,
א;
ו
,
א;
סט
,
יג.
רש"י:
למנצח
בנגינות.
מזמור
זה
יסד
דוד
,
שיאמרהו
בן
לוי
המנצח
בנגינות
בשיר
על
הדוכן.
לשון
'ניצוח'
נופל
במתחזקים
בעבודה
,
כעניין
שנאמר
"ויעמדו...
הלוים
מבן
עשרים
שנה
ומעלה
לנצח
על
מלאכת
בית
יי'"
(עז'
ג
,
ח).
ראב"ע תהלים פירוש א:
למנצח
בנגינות
-
אמר
הגאון
(רס"ג
תהלים)
,
כי
זה
המזמור
לדוד
,
ונתנוֹ
לאחד
המשוררים
לנגן
אותו
תמיד
,
כמו
"לנצח"
(דה"א
טו
,
כא).
ואחרים
אמרו
,
כי
המנצח
הוא
הפקיד
שהוא
שַׂר
על
המנגנים
,
כמו
"ומנצחים
עליהם"
(דה"ב
ב
,
א);
וזהו
הנכון.
ונפתח
למ"ד
לַמנצח
,
בעבור
היותו
ידוע.
וטעם
בנגינות
-
שיש
לו
שתי
נעימות.
ויש
אומרים:
כלי
שיר
נקרא
נגינות.
ולפי
דעתי
,
שהיו
בישראל
נגינות
ושירות
על
נעימות
רבות;
וטעם
בנגינות
-
שהיה
תחלת
שיר
,
והנה
נכתב
עם
זה
המזמור
הניגון.
וככה
"למעלות"
(תה'
קכא
,
א)
ו"המעלות"
(תה'
קכ
,
א)
ו"על
עלמות"
(תה'
מו
,
א)
ו"על
איילת
השחר"
(תה'
כב
,
א)
ו"על
יונת
אלם"
(תה'
נו
,
א)
ו"על
מחלת"
(תה'
נג
,
א).
רד"ק:
למנצח
בנגינות
מזמור
לדוד
-
אמרו
רבותינו
ז"ל
(שו"ט
ד
,
ו):
המזמור
הזה
נאמר
בשלשה
מיני
שבח:
בנצוח
,
בנגון
,
במזמור.
והנראה
,
כי
המנצח
הוא
אשר
היה
על
המשוררים
,
ועל
ידי
המנצחים
היו
נאמרים
המזמורים;
והיו
נותנים
אותם
למנגנים
ולמשוררים.
ולא
תמצא
בשום
מקום
'למשורר'
ו'למנגן'
,
אלא
למנצח.
וכן
בתפלת
חבקוק
"למנצח
בנגינותי"
(חב'
ג
,
יט)
,
וכן
כתב
"לנצח
על
מלאכת
בית
יי'"
(עז'
ג
,
ח);
וכתיב
"בכנורות
על
השמינית
לנצח"
(דה"א
טו
,
כא).
ויש
שהיה
מנצח
על
כלי
הנקרא
'נגינות'
(ראה
תה'
סא
,
א)
,
ויש
על
הכלי
שנקרא
'שמינית'
(ראה
תה'
ו
,
א).
ועם
הכלים
היו
נאמרים
השירים
והנגונים
והתהלות
,
כל
אחד
לפי
נגונו
הידוע
אצלם;
כי
חכמה
גדולה
היתה
,
והיא
תעורר
הנפש
החכמה
,
והיא
נספרת
בכלל
החכמות
החיצונות.
והכלים
שהיו
בבית
המקדש
להלל
הם
נבלים
(ראה
תה'
עא
,
כב)
וכנורות
(ראה
תה'
פא
,
ג)
ומצלתים
(ראה
דה"א
טו
,
טז)
וחצוצרות
(ראה
עז'
ג
,
י)
ושופר
(ראה
תה'
פא
,
ד).
והיו
הכלים
נחלקים
על
נגינות
ידועות
אצלם;
יש
מהנגינות
הנקרא
'עלמות'
,
כמו
שכתוב
"בנבלים
על
עלמות"
(דה"א
טו
,
כ);
ויש
נקרא
נגינות
,
ובו
היה
נאמר
זה
המזמור;
ויש
מהם
נקרא
'משכיל'
(ראה
תה'
מב
,
א)
,
ויש
מהם
נקרא
'מכתם'
(ראה
תה'
נו
,
א)
,
ויש
'שגיון'
(ראה
תה'
ז
,
א)
,
ויש
'נחילות'
(ראה
תה'
ה
,
א)
או
'שגיונות'
(ראה
חב'
ג
,
א)
,
ויש
'גתית'
(ראה
תה'
ח
,
א);
ויש
נקרא
מהכלים
'עשור'
(ראה
תה'
צב
,
ד)
,
ויש
'עוגב'
(ראה
תה'
קנ
,
ד)
,
ויש
'מינים'
(ראה
שם).
וכל
אחד
חלוק
בנגינתו
,
כמו
שהוא
ידוע
אצל
בעלי
החכמה.
ומצאנו
כתוב
"וארבעת
אלפים
מהללים
ליי'
בכלים
אשר
עשיתי
להלל"
(דה"א
כג
,
ה).
לא
נודע
אם
אשר
היו
הכלים
בידם
,
הם
אשר
היו
אומרים
המזמור
בפיהם
,
או
היו
אחד
המשוררים
בפה
,
וכנגדם
אשר
היו
מנגנים
בכלי.
ומצאנו
כתוב
אחד
אומר
"והלוים
בכלי
שיר
יי'
אשר
עשה
דוד
המלך
להודות
ליי'
כי
לעולם
חסדו
בהלל
דוד
בידם
והכהנים
מחצצרים
כנגדם"
(ראה
דה"ב
ז
,
ו);
ועוד
כתיב
"והשיר
משורר
והחצצרות
מחצצרים"
(שם
כט
,
כח);
וחצצרות
לבדם
היו
ביד
הכהנים
,
כמו
שכתוב
"ובני
אהרן
הכהנים
יתקעו
בחצצרות"
(במ'
י
,
ח)
,
ושאר
הכלים
היו
ביד
הלוים;
וכן
כתוב
"ויעמדו
הלוים
בכלי
דוד
והכהנים
בחצצרות"
(דה"ב
כט
,
כו).
ר' מנחם המאירי:
למנצח
בנגינות
וגו'
-
אפשר
שכלי
הנגון
היה
נקרא
'נגינות'
,
כמו
שיתבאר
במזמור
שאחריו.
והמזמור
הזה
גם
הוא
נאמר
בזמן
מלחמת
אבשלום
,
שהיו
רוב
בני
ישראל
מבזים
אותו
ונאספים
להלחם
עליו.
ר' ישעיה מטראני:
למנצח
בנגינות.
מזמור
זה
חיברו
דוד
,
ומסרו
לאותו
שהיה
מתחזק
על
הניגונים
שלשירי
הדוכן.