תנ"ך - כאיל
תערג
על־אפיקי־מים
כן
נפשי
תערג
אליך
אלהים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כְּאַיָּ֗ל
תַּעֲרֹ֥ג
עַל־אֲפִֽיקֵי־מָ֑יִם
כֵּ֤ן
נַפְשִׁ֨י
תַעֲרֹ֖ג
אֵלֶ֣יךָ
אֱלֹהִֽים:
(תהלים פרק מב פסוק ב)
כְּאַיָּל
תַּעֲרֹג
עַל־אֲפִיקֵי־מָיִם
כֵּן
נַפְשִׁי
תַעֲרֹג
אֵלֶיךָ
אֱלֹהִים:
(תהלים פרק מב פסוק ב)
כאיל
תערג
על־אפיקי־מים
כן
נפשי
תערג
אליך
אלהים:
(תהלים פרק מב פסוק ב)
כאיל
תערג
על־אפיקי־מים
כן
נפשי
תערג
אליך
אלהים:
(תהלים פרק מב פסוק ב)
תרגום תהלים:
הֵיךְ
אַיְילָא
דִּמְרַגְרַג
עַל
פְּצִידֵי
מַיָּא
הֵיכְנָא
נַפְשִׁי
מְרַגְרְגָא
לְוָתָךְ
אֱלֹהִים
:
עין המסורה:
תערג
-
ג'
(ב'
חסר
וחד
מלא):
יואל
א
,
כ;
תה'
מב
,
ב
(פעמיים).
רש"י:
כאיל
תערוג
על
אפיקי
מים
-
לשון
'ערג'
נופל
על
קול
האיל
,
כאשר
יפול
לשון
'נהם'
לארי
ו'שקק'
לדוב
(ראה
מש'
כח
,
טו)
ו'געה'
לשורים
(ראה
איוב
ו
,
ה)
ו'צפצוף'
לעופות
(ראה
יש'
י
,
יד).
אמרו
רבותינו
(ראה
שו"ט
מב
,
א;
כב
,
יד):
האילה
הזאת
-
חסידה
שבחיות;
וכשהחיות
צמאות
למים
,
הם
מתכנסות
אליה
שתתלה
עיניה
למרום;
ומה
היא
עושה?
חופרת
גומא
ומכנסת
קרניה
לתוכה
וגועה
,
והקדוש
ברוך
הוא
מרחם
עליה
והתהום
מעלה
לה
מים.
כאיל
תערוג
-
'כאילת
תערוג'
לא
נאמר
ו'כאייל
יערוג'
לא
נאמר
,
אלא
כאיל
תערוג
-
דבר
הכתוב
בזכר
ובנקבה:
הזכר
עורג
על
עיסקי
המים
כמו
שפירשנו
,
והנקבה
,
כשהיא
כורעת
לילד
ורחמה
צר
והיא
צועקת
,
והקדוש
ברוך
הוא
מרחם
עליה
ומזמן
לה
נחש
,
ומכישה
בבית
הרחם
שלה
ורחמה
נפתח
(ראה
יל"ש
א
,
תשמא).
[ומנחם
(מחברת:
'ערג')
חבר
תערוג
עם
"לחייו
כערוגת
הבשם"
(שה"ש
ה
,
יג);
אכן
לא
יתכנו
דבריו.
גם
דונש
(דונש
ע'
* 6
)
פתר
אותו
לשון
קול
של
איל.]
ראב"ע תהלים פירוש א:
כאייל
-
ידוע
הוא
דבר
האיל
האוכל
הנחשים
,
שיתחמם
קרבו
,
אז
יבקש
אפיקי
מים
-
מים
חזקים.
ואייל
על
לשון
נקבה
,
כמו
"עז
בת
שנתה"
(במ'
טו
,
כז).
רד"ק:
כאיל
-
האַיָּלים
הם
במדבר
,
במקום
שאין
מים
מצויים
,
ויתאוו
למים;
ועוד
,
כי
יאכלו
הנחשים
ויתחממו
,
ויבקשו
המים
להתקרר;
וזהו
טעם
אפיקי
מים
-
שהם
המקומות
שנגרים
שם
המים
בכח.
גם
אומרים
,
כי
האַיָּלים
,
כשרודפים
אחריהם
הכלבים
הצדים
,
ילכו
מפניהם
עד
מקום
שימצאו
נחלי
מים
עמוקים
,
הולכים
ועורגים
,
ויבאו
בתוך
המים
עיפים
וינצלו
מהם.
ובדרש
(שו"ט
כב
,
יד):
האילה
הזאת
,
בשעה
שהיא
עיפה
,
חופרת
גומא
ומכנסת
קרניה
בתוכה
וגועה
,
והתהום
מעלה
מים
,
שנאמר:
כאיל
תערג
על
אפיקי
מים.
ואמר
איל
,
ואמר
תערג
-
לשון
נקבה?
איל
הוא
לשון
כלל
,
כולל
זכרים
ונקבות;
כמו
"ויהי
לי
שור
וחמור"
(בר'
לב
,
ו);
ואמר
לשון
נקבה
,
רוצה
לומר:
עדת
האילים;
כמו
"ותהי
ישראל"
(ש"ב
כד
,
ט).
כי
האילים
ילכו
הרבה
ביחד
,
עדרים
עדרים.
או
אמר
תערג
,
כי
אפשר
כי
הנקבה
עורגת
יותר
מהזכר.
תערג
-
תהמה
ותזעק
מרב
תאוה.
ולשון
'עריגה'
נופל
על
האיל
,
כמו
לשון
'געיה'
בשור.
על
אפיקי
מים
-
כמו
'אל';
וכמוהו
רבים.
ר' מנחם המאירי:
והתחיל
על
זה
ואמר:
כאיל
תערוג
על
אפיקי
מים
וכו'.
ואמר
איל
לשון
זכר
,
ותערוג
-
לשון
נקבה!?
פירשו
בו
(ראה
ראב"ע)
,
כי
איל
גם
כן
נקבה
,
כמו
"עז
בת
שנתה"
(במ'
טו
,
כז).
ואין
נראה
לי
כן;
כי
'עז'
-
על
כרחנו
לשון
נקבה
,
שהרי
הזכר
נקרא
'תיש';
וכן
,
שלא
מצינו
בשום
מקום
'עזה'.
אבל
בזה
,
אחר
שמצאנו
לנקבה
"אילה"
(בר'
מט
,
כא)
,
על
כרחך
יש
לדון
על
איל
-
שהוא
לשון
זכר.
אלא
שפירושו
עליו
,
שהוא
נאמר
על
כלל
המין
,
כמו
"ויהי
לי
שור
וחמור"
(בר'
לב
,
ו)
,
ותערוג
-
על
כלל
הכינופיא
שלהם.
ו'עריגה'
הוא
לשון
צעקה
והמייה
,
מרוב
תאוה
וכוסף.
והמלה
הזאת
אצל
האיל
כמלת
'געיה'
אצל
השור
(ראה
איוב
ו
,
ה)
ו'נהימה'
על
הארי
(ראה
מש'
כח
,
טו)
ודומיהם.
ולדמיון
הענין
,
הפיל
הלשון
על
נפשו
ואמר:
כן
נפשי
תערוג
אליך
אלהים.
והענין
הוא
,
שהאיל
-
מנהגו
לאכול
הנחשים
,
והחמימות
גובר
בתוכם
מִצֵדָם
,
והוא
במדבר
,
מקום
שאין
המים
מצויים
כל
כך
,
ומרוב
תאותם
למים
הולכים
ורצים
בחוזק
עד
שימצאו
אפיקי
מים
לרוות
צמאם.
ולשון
'אפיקים'
יאמר
על
גומות
עמוקות
,
שירדו
שם
מים
נגרים
מן
ההרים
בכח.
והדמיון
הוא
,
שאנחנו
מתחממים
בנחשי
הצרות
בגלות
ומתאוים
תאוה
יתרה
להצטנן
מאש
המבוכה
הגדולה
הזאת
,
והוא
שביאר:
צמאה
נפשי.
ואמר:
לאלהים
לאל
חי
,
כי
גם
עובדי
האלילים
יקראו
לצלמיהם
'אלהים';
ולכן
אמר:
לאל
חי.
ומתי
אבא
(בנוסחנו:
אבוא)
ואראה
פני
אלהים
-
רומז
אל
המקדש.
ר' ישעיה מטראני:
כאיל
תערג
-
כנסת
ישראל
,
שעתידין
לעמוד
בגלות
ארבע
מלכיות
,
עתידין
להתפלל
תפילה
זו.
איל
הוא
זכר
,
ומלת
תערוג
היא
נקבה;
לפיכך
אתה
צריך
לפרש
'כחית
איל'
,
או
'כנפש
איל'
,
שתערג.
כמו
שתאמר
'נֹהֵם'
לארי
ו'שוקק'
לדוב
(ראה
מש'
כח
,
טו)
,
כך
תאמר
'עריגה'
לאיל.