תנ"ך - יפה נוף משוש כל־הארץ הר־ציון ירכתי צפון קרית מלך רב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יְפֵ֥ה נוֹף֮ מְשׂ֪וֹשׂ כָּל־הָ֫אָ֥רֶץ הַר־צִ֭יּוֹן יַרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן קִ֝רְיַ֗ת מֶ֣לֶךְ רָֽב: (תהלים פרק מח פסוק ג)

טקסט וניקוד:

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ הַר־צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב: (תהלים פרק מח פסוק ג)

טקסט בלבד:

יפה נוף משוש כל־הארץ הר־ציון ירכתי צפון קרית מלך רב: (תהלים פרק מח פסוק ג)

תיקון קוראים:

יפה נוף משוש כל־הארץ הר־ציון ירכתי צפון קרית מלך רב: (תהלים פרק מח פסוק ג)

תרגום תהלים:
שַׁפִּיר הֵיךְ חַתְנָא חֶדְוַות כָּל יָתְבֵי אַרְעָא טוּרָא דְצִיּוֹן דְּמִן שִׁידָּא דְצִיפּוּנָא קִרְיְתָא דְּמַלְכָּא רַבָּא :

מסורה קטנה:
נוף - ל' מל'.

רש"י:
יפה נוף - עיר שהיא נוף יפה , לשון 'נוף של אילן' (ראה משנה מכות ב , ז). דבר אחר (ראה תנ"ב ויצא יט): כלת יופי , שכן בכרכי הים קורין לכלה 'נינפי' (ראה ר"ה כו , א). [ומנחם (מחברת: 'נף') חברו כמו "שלשת הנפת" (יהו' יז , יא) , 'קונטריאה' בלעז; אבל דונש (דונש ע' * 55 - 56 ) פתר אותו לשון 'נוף של אילן' (ראה מכות יב , א). ונקרא הר ציון 'יפה נוף' , כי הוא הר הזיתים.] משוש כל הארץ - ומה היא מְשׂוֹשָׂהּ? ירכתי צפון - ['אנגלאש' בלעז , ] ירך המזבח צפונה (ע"פ וי' א , יא) , ששם שוחטין חטאות ואשמות , ומי שהיה עצב על עבירה שבידו מביא חטאתו ואשמו ומתכפר לו , והוא יוצא משם שמח (ראה שו"ט מח , ב); ועל ידי הקרבנות טובה באה לעולם.

ראב"ע תהלים פירוש א:
יפה נוף - מחוז: "שלשת הנפת" (יהו' יז , יא) , על משקל "אשר זורה ברחת" (יש' ל , כד). ולהיותו 'סעיף' או מ'תנופה' - אין לו טעם. הר ציון - בצפון ירושלם. מלך רב - גדול , כמו "על כל רב ביתו" (אס' א , ח); והוא דוד: "קריית חנה דוד" (יש' כט , א).

רד"ק:
יפה נוף... הר ציון - הוא יפה המחוז , כלומר , כי אין בכל המחוז כמהו , והוא משוש כל הארץ , כמו שכתוב "הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ" (איכה ב , טו). ונוף פירושו 'מחוז'; וכן "שלשת הנפת" (יהו' יז , יא) - שלשה מחוזות. ואדני אבי ז"ל פירש נוף - חלק משבעה חלקי העולם , כי ידוע הוא כי הישוב נחלק לשבעה חלקים; הוא שאמרו 'שבע ארצות' (ממ"ש ט , א). והחלקים האלו יקראו בלשון הקדש 'נופות' , ובלשון ערבי 'אקלימים'. ואמר , כי כל אדם שיבא מנוף אחד לנוף אחר יחלה בהשתנות לו האויר , ואויר ארץ ישראל , כל שכן אויר ירושלם , יפה נוף - והיה משוש כל הארץ: כי אפילו היו באים שם חולים , היו מתרפאים , כי אוירה ממוזג וטוב; וכן נאמר עליה "ובל יאמר שכן חליתי" (יש' לג , כד) , כלומר: השוכן בירושלם לא יאמר: חליתי. הר ציון ירכתי צפון - כי ציון היא בצפון ירושלם; וכן אמר עליו "ואשב בהר מועד בירכתי צפון" (יש' יד , יג). ו"ממעל לכוכבי אל" שזכר (שם) , הוא משל על ישראל. קרית מלך רב - מלך גדול; כמו "על כל רב ביתו" (אס' א , ח). והוא דוד , כמו שאומר "קרית חנה דוד" (יש' כט , א). או אמר מלך רב - על המשיח. ובדרש (שו"ט מח , ב): יפה נוף - שהכל מיַפין לה שלא היתה כמותה. אע"פ שצור אמרה "אני כלילת יופי" (יח' כז , ג) , וכן הוא אומר "צר את אמרת אני כלילת יופי" (שם) - את אמרת לעצמיך , אבל אחרים לא אמרו לך; זהו משל הדיוט: לא כמה דאמרה אמך , אלא כמה דאמרין מגיריא (ראה שו"ט מח , ב). אבל בציון אינו כן , אלא הכל אומרים: "הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי?" (איכה ב , טו) , ולא עוד , אלא "משוש לכל הארץ" (שם). ובמה היתה משמחת כל הארץ? היה אדם עובר עבירה , היה דואג בלבו ולבבו שח; הוא שאמר שלמה "דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה" (מש' יב , כה) - היה הולך לירושלם ומקריב קרבן ומתכפר לו , ולבו שמח עליו ויוצא משם שמח; לכך הוא משוש כל הארץ. תדע לך שכן הוא , שנאמר: ירכתי צפון , ונאמר "ירך המזבח צפונה" (וי' א , יא).

ר' מנחם המאירי:
והתחיל בשבח המקום ואמר: יפה נוף - כלומר: היפה במחוז , ושהוא משוש כל הארץ , הוא הר ציון. וקראו ירכתי צפון , כי הוא נוטה אל צפון ירושלים , כדכתיב "ואשב בהר מועד בירכתי צפון" (יש' יד , יג). והוא קרית מלך רב - רוצה לומר: מלך גדול; ואמר זה על מלך המשיח. וענין משוש כל הארץ - רוצה לומר , שכל העולם משבחים אותה. ובדרש אמרו (שו"ט מח , ב): אע"פ שצור אמרה "אני כלילת יופי" (יח' כז , ג) , היא אמרה , אחרים לא אמרו; מתליא אמרין: לא כמה דאמך אמרה , אלא כמה דאמרין מגיריא.

ר' ישעיה מטראני:
שיר מזמור... גדול יי' - גם זה הוא לימות המשיח. ומהולל יהיה מאד בעיר אלהינו הר קדשו , שאותו הר הוא יפה נוף. פירש רבי דוד קמחי: נוף - הוא מחוז או פלך. ירכתי צפון - ירושלם עומדת בטבור העולם , נמצא שהוא ירך וסוף לכל הרוחות: לרוח צפוני - הוא סוף מצר דרום , ולרוח דרומי - הוא סוף מצר צפון , ולרוח מזרחי - הוא סוף מצר מערב , ולרוח מערבי - הוא סוף מצר מזרח. ומפני שכל היישוב אינו עומד אלא לרוח צפון לבד , אומר: ירכתי צפון , ולא אמר 'ירכתי מזרח' או 'מערב' או 'דרום'.
ריכוז קישורים