תנ"ך - למנצח
אל־הנחילות
ס
מזמור
לדוד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לַמְנַצֵּ֥חַ
אֶֽל־הַנְּחִיל֗וֹת
ס
מִזְמ֥וֹר
לְדָוִֽד:
(תהלים פרק ה פסוק א)
לַמְנַצֵּחַ
אֶל־הַנְּחִילוֹת
ס
מִזְמוֹר
לְדָוִד:
(תהלים פרק ה פסוק א)
למנצח
אל־הנחילות
ס
מזמור
לדוד:
(תהלים פרק ה פסוק א)
למנצח
אל־הנחילות
ס
מזמור
לדוד:
(תהלים פרק ה פסוק א)
עין המסורה:
למנצח
אל
-
ב':
תה'
ה
,
א;
פ
,
א.
אל
-
הנחילות
-
ג'
(בלישנא):
*דב'
יב
,
ט;
שו'
כא
,
כג;
תה'
ה
,
א.
מסורה קטנה:
למנצח
אל
-
ב';
אל
-
הנחילות
-
ג';
הנחילות
-
ל'.
רש"י:
אל
הנחילות
-
מנחם
(מחברת:
'גת')
פתר
בכולן:
'נחילות'
ו'עלמות'
,
'גיתית'
,
'ידותון'
-
כולן
שמות
כלי
זמר
הן
,
ונעימת
המזמור
היתה
לפי
שיר
הראוי
לאותו
כלי.
ומדרש
אגדת
הספר
(שו"ט
ה
,
א)
פירש
נחילות
-
לשון
'נחלה';
ואין
זה
משמעות
התיבה
,
וגם
עניין
המזמור
אינו
מדבר
בנחלה;
ויתכן
לפתור
נחילות
-
לשון
'גייסות'
,
כמו
'נחיל
של
דבורים'
(ראה
משנה
ב"ק
י
,
ב);
וכן
"נחלי
בליעל"
(ש"ב
כב
,
ה)
תרגם
יונתן:
"סיעת
חייבין".
תפלה
בשביל
גייסות
אויבים
הבאים
על
ישראל;
ואמר
המשורר
את
המזמור
בשביל
כל
ישראל.
ראב"ע תהלים פירוש א:
למנצח
אל
הנחילות.
אל
-
כמו
'על'
בטעם;
כמו
"ותתפלל
על
יי'"
(ש"א
א
,
י);
"אל
הנער
הזה"
(שם
,
כז)
-
להפך.
ולא
יתחלף
האל"ף
בעי"ן
,
רק
אותיות
אהו"י
הם
מתחלפות
,
ושי"ן
בסמ"ך
,
כי
הם
קרובים
במוצא.
והנחילות
-
תחלת
פיוט;
אולי
הוא
מגזרת
"ינחלו
לכם"
(במ'
לד
,
יז)
,
כדרך
"האכילה
ההיא"
(מ"א
יט
,
ח).
רד"ק:
למנצח
אל
הנחילות
מזמור
לדוד
-
כבר
פירשנו
טעם
נחילות
ושאר
מיני
הנגון
במזמור
שלפני
זה
(ראה
תה'
ד
,
א).
ורבינו
האיי
ז"ל
פירש
המלה
מלשון
'נחיל
של
דבורים'
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ב"ק
קיד
,
א
-
ב);
רוצה
לומר
,
כי
נגונו
היה
דומה
לשריקת
דבורים.
וזה
המזמור
גם
כן
כנגד
אויבי
דוד
שהיו
לו
בישראל.
ורבותינו
ז"ל
אמרו
(שו"ט
ה
,
ח
-
ט)
,
כי
על
דואג
ואחיתופל
אמָרוֹ.
ר' מנחם המאירי:
למנצח
על
(בנוסחנו:
אל)
הנחילות
וגו'.
כבר
ביארנו
(תה'
ג
,
א)
,
שלא
נודע
לנו
טעם
בשמות
הניגון.
ואפשר
שקרא
'נגינות'
כל
כלי
,
שהיה
הניגון
הבא
מצד
נימי
הכנור
בקולות
משתנים
זה
מזה
,
ולזה
נקרא
'נגינות'
,
כלומר:
בנגינות
הרבה;
וקרא
נחילות
כלי
,
שהיה
הניגון
הבא
מצד
הנימין
שבו
בקולות
תכופים
זה
לזה
,
מלשון
'נחיל
של
דבורים'
(משנה
ב"ק
י
,
ב).
והמזמור
דומה
לשלפניו
,
להיותו
נאמר
כנגד
אויבים
שהיו
לדוד
בישראל
,
ומתנכלים
עליו
להעביר
המלכות
ממנו;
אם
על
אבשלום
,
אם
על
אחרים.
ורבותינו
פרשו
(שו"ט
ה
,
ח
-
ט)
,
שעל
דואג
ואחיתופל
אֲמָרוֹ.
ר' ישעיה מטראני:
למנצח
על
(בנוסחנו:
אל)
הנחילות
-
מזמור
זה
עשה
דוד
,
ומסרו
לאותו
שהיה
מנצח
על
נועם
פיוט
שתחילתו
הנחילות.
וכך
פירש
אבן
עזרא
כל
ראשי
אילו
המזמורים.