תנ"ך - מזמור לאסף פ
אל ׀ אלהים ה' דבר ויקרא־ארץ ממזרח־שמש עד־מבאו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף פ
אֵ֤ל ׀ אֱֽלֹהִ֡ים יְֽהוָ֗ה דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ: (תהלים פרק נ פסוק א)

טקסט וניקוד:

מִזְמוֹר לְאָסָף פ
אֵל ׀ אֱלֹהִים יְהוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא־אָרֶץ מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבֹאוֹ: (תהלים פרק נ פסוק א)

טקסט בלבד:

מזמור לאסף פ
אל ׀ אלהים ה' דבר ויקרא־ארץ ממזרח־שמש עד־מבאו: (תהלים פרק נ פסוק א)

תיקון קוראים:

מזמור לאסף פ
אל ׀ אלהים יהוה דבר ויקרא־ארץ ממזרח־שמש עד־מבאו: (תהלים פרק נ פסוק א)

תרגום תהלים:
תּוּשְׁבַּחְתָּא עַל יְדֵיהּ דְּאָסָף תַּקִּיפָא אֱלָהָא יְיָ מַלֵּיל מִבְּרֵאשִׁית וּקְרָא לְמֶעְבַּד אַרְעָא מִמַּדְנַח שִׁימְשָׁא עַד מַעֲלָנֵיהּ :

עין המסורה:
אל אלהים - ג': יהו' כב , כב (פעמיים); תה' נ , א. מבאו - ד' (ג' מלא וחד חסר): מל' א , יא; תה' נ , א; קד , יט; קיג , ג.

מסורה קטנה:
אל אלהים - ג'; מבאו - ל' חס'.

רש"י:
אל אלהים יי' - אלהי האלהים שמו יי'. דבר ויקרא ארץ - כולה.

ראב"ע תהלים פירוש א:
מזמור לאסף. אל - טעם: תקיף לעשות משפט , על כן אלהים. וטעם יי' - שהוא שוכן עד (ע"פ יש' נז , טו) בלי שינוי. ויקרא ארץ - קרא יושבי הארץ , הדרים ממזרח שמש ועד מבואו - כך הוא הישוב , אע"פ שאין מיושב מכל הארץ רק פחות מהרביעית , בראיות גמורות.

רד"ק:
מזמור לאסף אל אלהים יי'. זה המזמור הוא על יום המשפט לעתיד , בבא הגואל; כמו שכתוב בנבואת יואל "בימים ההם ובעת ההיא אשר אשיב את שבות יהודה וירושלם. וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם" וגו' (ד , א - ב) , ואמר "המונים המונים בעמק החרוץ" וגו' (שם , יד). ואמר: אל אלהים , שפירושו: שופט השופטים ויכול על כל היכולים; ואמר אחר כך: יי' - שהוא קיים לעולם. דבר ויקרא ארץ - דבר על ידי נביאיו , וכן עשה. ואמר: ויקרא - עבר במקום עתיד , כי כן המנהג בדברי נבואה במקומות רבים; וכן אמר "הופיע" (להלן , ב) - כמו 'יופיע'. יקרא יושבי הארץ ממזרח שמש עד מבואו - לבא למשפט. וטעם יקרא - שיעורר לבבם לבא לירושלם להלחם עם גוג ומגוג; כמו שכתוב בנבואת יחזקאל "והעליתיך מירכתי צפון והביאותיך על הרי ישראל" (לט , ב).

ר' מנחם המאירי:
מזמור לאסף אל אלהים יי'. כונת המזמור - להוכיח בני דורו ולהתרותם מאשר יקרה אתהם באחרית הימים (ע"פ בר' מט , א) , כאמרו בנבואת יואל "בימים ההמה ובעת ההיא... אשיב את שבות יהודה וירושלם. וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם" (ד , א - ב). ואל אלהים פירושו: שופט כל השופטים במדת הדין. ואמר: יי' - להורות חיוב מציאותו לעולמי עד , מאין התחלה או גבול וזמן. ואמר: דבר ויקרא ארץ , לשון עבר - כי כל מה שייעדוהו הנבואות הוא נאמר בלשון עבר אע"פ שהוא עתיד; כלומר , שכך נגזר לפניו. והודיע ענין הזמן ההוא , שיִקָּראו כל יושבי הארץ ממזרח עד מערב , רוצה לומר , שיעיר לבם לבא כלם להלחם על ירושלים עם גוג ומגוג , כמאמר יחזקאל "והעליתיך מירכתי צפון והביאותיך על הרי ישראל" (לט , ב).

ר' ישעיה מטראני:
מזמור לאסף - מזמור זה נאמר לעתיד , כשידון הבורא את עולמו. אל אלהים יי' - כלומר: יי' שהוא אל על כל אלהים , הוא דיבר ויקרא ארץ - כלומר: עתיד לדבר ולקרוא כל בני הארץ , ממזרח שמש ועד (בנוסחנו: עד) מבואו.
ריכוז קישורים