תנ"ך - מזמור
לאסף
פ
אל
׀
אלהים
ה'
דבר
ויקרא־ארץ
ממזרח־שמש
עד־מבאו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִזְמ֗וֹר
לְאָ֫סָ֥ף
פ
אֵ֤ל
׀
אֱֽלֹהִ֡ים
יְֽהוָ֗ה
דִּבֶּ֥ר
וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ
מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ
עַד־מְבֹאֽוֹ:
(תהלים פרק נ פסוק א)
מִזְמוֹר
לְאָסָף
פ
אֵל
׀
אֱלֹהִים
יְהוָה
דִּבֶּר
וַיִּקְרָא־אָרֶץ
מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ
עַד־מְבֹאוֹ:
(תהלים פרק נ פסוק א)
מזמור
לאסף
פ
אל
׀
אלהים
ה'
דבר
ויקרא־ארץ
ממזרח־שמש
עד־מבאו:
(תהלים פרק נ פסוק א)
מזמור
לאסף
פ
אל
׀
אלהים
יהוה
דבר
ויקרא־ארץ
ממזרח־שמש
עד־מבאו:
(תהלים פרק נ פסוק א)
תרגום תהלים:
תּוּשְׁבַּחְתָּא
עַל
יְדֵיהּ
דְּאָסָף
תַּקִּיפָא
אֱלָהָא
יְיָ
מַלֵּיל
מִבְּרֵאשִׁית
וּקְרָא
לְמֶעְבַּד
אַרְעָא
מִמַּדְנַח
שִׁימְשָׁא
עַד
מַעֲלָנֵיהּ
:
עין המסורה:
אל
אלהים
-
ג':
יהו'
כב
,
כב
(פעמיים);
תה'
נ
,
א.
מבאו
-
ד'
(ג'
מלא
וחד
חסר):
מל'
א
,
יא;
תה'
נ
,
א;
קד
,
יט;
קיג
,
ג.
רש"י:
אל
אלהים
יי'
-
אלהי
האלהים
שמו
יי'.
דבר
ויקרא
ארץ
-
כולה.
ראב"ע תהלים פירוש א:
מזמור
לאסף.
אל
-
טעם:
תקיף
לעשות
משפט
,
על
כן
אלהים.
וטעם
יי'
-
שהוא
שוכן
עד
(ע"פ
יש'
נז
,
טו)
בלי
שינוי.
ויקרא
ארץ
-
קרא
יושבי
הארץ
,
הדרים
ממזרח
שמש
ועד
מבואו
-
כך
הוא
הישוב
,
אע"פ
שאין
מיושב
מכל
הארץ
רק
פחות
מהרביעית
,
בראיות
גמורות.
רד"ק:
מזמור
לאסף
אל
אלהים
יי'.
זה
המזמור
הוא
על
יום
המשפט
לעתיד
,
בבא
הגואל;
כמו
שכתוב
בנבואת
יואל
"בימים
ההם
ובעת
ההיא
אשר
אשיב
את
שבות
יהודה
וירושלם.
וקבצתי
את
כל
הגוים
והורדתים
אל
עמק
יהושפט
ונשפטתי
עמם
שם"
וגו'
(ד
,
א
-
ב)
,
ואמר
"המונים
המונים
בעמק
החרוץ"
וגו'
(שם
,
יד).
ואמר:
אל
אלהים
,
שפירושו:
שופט
השופטים
ויכול
על
כל
היכולים;
ואמר
אחר
כך:
יי'
-
שהוא
קיים
לעולם.
דבר
ויקרא
ארץ
-
דבר
על
ידי
נביאיו
,
וכן
עשה.
ואמר:
ויקרא
-
עבר
במקום
עתיד
,
כי
כן
המנהג
בדברי
נבואה
במקומות
רבים;
וכן
אמר
"הופיע"
(להלן
,
ב)
-
כמו
'יופיע'.
יקרא
יושבי
הארץ
ממזרח
שמש
עד
מבואו
-
לבא
למשפט.
וטעם
יקרא
-
שיעורר
לבבם
לבא
לירושלם
להלחם
עם
גוג
ומגוג;
כמו
שכתוב
בנבואת
יחזקאל
"והעליתיך
מירכתי
צפון
והביאותיך
על
הרי
ישראל"
(לט
,
ב).
ר' מנחם המאירי:
מזמור
לאסף
אל
אלהים
יי'.
כונת
המזמור
-
להוכיח
בני
דורו
ולהתרותם
מאשר
יקרה
אתהם
באחרית
הימים
(ע"פ
בר'
מט
,
א)
,
כאמרו
בנבואת
יואל
"בימים
ההמה
ובעת
ההיא...
אשיב
את
שבות
יהודה
וירושלם.
וקבצתי
את
כל
הגוים
והורדתים
אל
עמק
יהושפט
ונשפטתי
עמם
שם"
(ד
,
א
-
ב).
ואל
אלהים
פירושו:
שופט
כל
השופטים
במדת
הדין.
ואמר:
יי'
-
להורות
חיוב
מציאותו
לעולמי
עד
,
מאין
התחלה
או
גבול
וזמן.
ואמר:
דבר
ויקרא
ארץ
,
לשון
עבר
-
כי
כל
מה
שייעדוהו
הנבואות
הוא
נאמר
בלשון
עבר
אע"פ
שהוא
עתיד;
כלומר
,
שכך
נגזר
לפניו.
והודיע
ענין
הזמן
ההוא
,
שיִקָּראו
כל
יושבי
הארץ
ממזרח
עד
מערב
,
רוצה
לומר
,
שיעיר
לבם
לבא
כלם
להלחם
על
ירושלים
עם
גוג
ומגוג
,
כמאמר
יחזקאל
"והעליתיך
מירכתי
צפון
והביאותיך
על
הרי
ישראל"
(לט
,
ב).
ר' ישעיה מטראני:
מזמור
לאסף
-
מזמור
זה
נאמר
לעתיד
,
כשידון
הבורא
את
עולמו.
אל
אלהים
יי'
-
כלומר:
יי'
שהוא
אל
על
כל
אלהים
,
הוא
דיבר
ויקרא
ארץ
-
כלומר:
עתיד
לדבר
ולקרוא
כל
בני
הארץ
,
ממזרח
שמש
ועד
(בנוסחנו:
עד)
מבואו.