תנ"ך - מי
יתן
מציון
ישעות
ישראל
בשוב
אלהים
שבות
עמו
יגל
יעקב
ישמח
ישראל:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִ֥י
יִתֵּ֣ן
מִצִּיּוֹן֮
יְשֻׁע֪וֹת
יִשְׂרָ֫אֵ֥ל
בְּשׁ֣וּב
אֱ֭לֹהִים
שְׁב֣וּת
עַמּ֑וֹ
יָגֵ֥ל
יַ֝עֲקֹ֗ב
יִשְׂמַ֥ח
יִשְׂרָאֵֽל:
פ
(תהלים פרק נג פסוק ז)
מִי
יִתֵּן
מִצִּיּוֹן
יְשֻׁעוֹת
יִשְׂרָאֵל
בְּשׁוּב
אֱלֹהִים
שְׁבוּת
עַמּוֹ
יָגֵל
יַעֲקֹב
יִשְׂמַח
יִשְׂרָאֵל:
פ
(תהלים פרק נג פסוק ז)
מי
יתן
מציון
ישעות
ישראל
בשוב
אלהים
שבות
עמו
יגל
יעקב
ישמח
ישראל:
פ
(תהלים פרק נג פסוק ז)
מי
יתן
מציון
ישעות
ישראל
בשוב
אלהים
שבות
עמו
יגל
יעקב
ישמח
ישראל:
פ
(תהלים פרק נג פסוק ז)
תרגום תהלים:
מַן
הוּא
דְיָהֵיב
מִצִּיּוֹן
פּוּרְקָנוּת
דְּיִשְׂרָאֵל
כַּד
יַחֲזַר
מֵימְרָא
דַיְיָ
גָּלְוָות
עַמֵּיהּ
יְרַנֵּן
דְּבֵית
יַעֲקֹב
וְיֶחֱדֵי
דְבֵית
יִשְׂרָאֵל
:
רד"ק:
אמר
נבל
בלבו
-
כבר
פרשנו
זה
המזמור
למעלה
בספר
הראשון
(תה'
פרק
יד)
,
ועתה
שָנה
אותו
הנה
במלות
שונות
מעט.
וכבר
פרשנו
,
שהוא
מדבר
על
הגלות
ומסיים
בישועה.
והטעם
אשר
חבר
אותו
בין
דבר
דואג
(ראה
תה'
נב)
ובין
דבר
הזיפים
(ראה
תה'
נד
,
ב)
,
להמשיל
דבר
דוד
אל
המשיח
בנו:
כמו
שהיה
מקוה
דוד
למלכות
,
וגם
הטובים
שבישראל
היו
מיחלים
למלכותו
,
והיו
רעים
בהם
שהיו
מתנכלים
אליו
להמיתו
,
כמו
דואג
והזיפים
(ראה
ש"א
כו
,
א)
,
והאל
הפר
עצתם
והשיב
להם
גמולם
בראשם
,
ומלכות
דוד
עמדה
-
כן
הוא
דבר
ישראל
היום
,
שהאומות
מתנכלים
אלינו
להמיתנו
בכל
דור
ודור
,
ומחרפים
אותנו
בתקותנו
אל
משיח
בן
דוד
,
ואומרים
כי
לא
תקום
ולא
תהיה
המלכות;
וכן
אומר
הכתוב
"אשר
חרפו
אויביך
יי'
אשר
חרפו
עקבות
משיחך"
(תה'
פט
,
נב).
וגם
בבא
המשיח
יתנכלו
הגוים
להמיתו
ולבטל
מלכותו
,
והוא
נבואת
גוג
ומגוג
כמו
שכתוב
(ראה
יח'
לח
-
לט);
ועליהם
אמר
בזה
המזמור:
כי
אלהים
פזר
עצמות
חונך
-
אמר
כנגד
ירושלם
,
כלומר:
האומות
החונות
עליך
-
אלהים
יפזר
עצמותם;
וכן
אמר
בנבואת
זכריה
"ויצא
יי'
ונלחם
בגוים
ההם"
(זכ'
יד
,
ג);
ואומר
כנגד
ירושלם
"ובא
יי'
אלהי
וכל
(בנוסחנו:
כל)
קדושים
עמך"
(שם
,
ה).
ופירוש
התעיבו
עול
-
התעיבו
דרכם
בעול
שעשו;
והוא
חסר
בי"ת
השמוש
,
כמו
"הנמצא
בית
יי'"
(מ"ב
יב
,
יא).
ופירוש
הבישותה
כי
אלהים
מאסם
-
תי"ו
הבישותה
כנגד
המשיח
,
רוצה
לומר:
הבישותה
אותם
ושמת
גאונם
לחרפה
ובושה
להם
,
כי
אלהים
מאסם
והיה
עמך.
ובמזמור
הראשון:
"ישועת"
(תה'
יד
,
ז)
-
לשון
יחידה
,
ובזה:
ישועות
-
לשון
רבות
,
והענין
אחד.
והנה
המזמור
מפורש
עם
הפירוש
הכתוב
במזמור
הראשון.
ר' ישעיה מטראני:
מי
יתן
מציון
ישועות
ישראל
-
לעתיד
לבוא.
ומתוך
שראה
דוד
הישועה
שעשה
להם
הבורא
בימי
סנחריב
,
ראה
כמו
כן
הישועה
שיעשה
להם
הבורא
בימי
גוג
ומגוג.