תנ"ך - זרו
רשעים
מרחם
תעו
מבטן
דברי
כזב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
זֹ֣רוּ
רְשָׁעִ֣ים
מֵרָ֑חֶם
תָּע֥וּ
מִ֝בֶּ֗טֶן
דֹּבְרֵ֥י
כָזָֽב:
(תהלים פרק נח פסוק ד)
זֹרוּ
רְשָׁעִים
מֵרָחֶם
תָּעוּ
מִבֶּטֶן
דֹּבְרֵי
כָזָב:
(תהלים פרק נח פסוק ד)
זרו
רשעים
מרחם
תעו
מבטן
דברי
כזב:
(תהלים פרק נח פסוק ד)
זרו
רשעים
מרחם
תעו
מבטן
דברי
כזב:
(תהלים פרק נח פסוק ד)
תרגום תהלים:
אִתְעֲבִידוּ
נוּכְרָאִין
רַשִּׁיעַיָּא
מִן
מְעָא
תְּעוֹ
מִן
כְּרֵיסָא
מְמַלְּלֵי
כַדְבּוּבָא
:
עין המסורה:
זרו
-
ב'
,
בשני
לשונות:
יש'
א
,
ו;
תה'
נח
,
ד.
דברי
-
ד':
תה'
ה
,
ז;
כח
,
ג;
נח
,
ד;
סג
,
יב.
רש"י:
זורו
רשעים
מרחם
-
ממעי
אמן
הם
נעשים
זרים
להקדוש
ברוך
הוא
,
כדרך
שעשה
עֵשָׂו:
"ויתרוצצו
הבנים
בקרבה"
(בר'
כה
,
כב;
ראה
שו"ט
נח
,
ב).
זורו
-
"נזֹרו"
(יש'
א
,
ד);
כמו
"שמו
שמים"
(יר'
ב
,
יב);
"וימררוהו
ורבו"
(בר'
מט
,
כג);
"רומו
מעט"
(איוב
כד
,
כד)
-
כולם
לשון
'נפעלו'.
ראב"ע תהלים פירוש א:
זורו
-
פועל
עבר
על
משקל
"כי
אורו
עיניי"
(ש"א
יד
,
כט);
והטעם:
כי
מעת
הוָלדם
הם
זרים
בתולדתם
משאר
הילודים.
ותעו
-
כפול
בטעם.
רד"ק:
זרו
רשעים
מרחם.
זורו
-
פעל
עבר
מנחי
העי"ן;
על
משקל
"טובו
אוהליך"
(במ'
כד
,
ה);
"אורו
עיני"
(ש"א
יד
,
כט).
כלומר:
טבעם
ותולדתם
לעשות
מעשה
זר
ורע;
וכן
תעו
מבטן;
והוא
כפל
ענין
במלות
שונות.
ר' מנחם המאירי:
וזורו
-
הוא
עבר
מנחי
העי"ן
,
בפלס
"מה
טובו"
(במ'
כד
,
ה);
כלומר:
נעשו
זרים
מיום
הוָלדם.