תנ"ך - תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תְּלָמֶ֣יהָ רַ֭וֵּה נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑הָ בִּרְבִיבִ֥ים תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ: (תהלים פרק סה פסוק יא)

טקסט וניקוד:

תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגֲגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ: (תהלים פרק סה פסוק יא)

טקסט בלבד:

תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך: (תהלים פרק סה פסוק יא)

תיקון קוראים:

תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך: (תהלים פרק סה פסוק יא)

תרגום תהלים:
מַרְבְּיָינֵי צִימְחָהָא רַוֵּה תְּשַׁדֵּיךְ גְּיָיסָהָא בִּרְסִיסִין תְּמַסְּיִינַּהּ צִמְחָהָא תְבָרֵךְ :

עין המסורה:
תלמיה - ב': תה' סה , יא; איוב לא , לח. תמגגנה - ג' חסר (בלישנא): נח' א , ה; תה' סה , יא; איוב ל , כב. צמחה - ד': יש' סא , יא; יח' יז , ט , י; תה' סה , יא.

מסורה קטנה:
תלמיה - ב'; נחת - ל'; גדודה - ל'; תמגגנה - ל'; צמחה - ד'.

רש"י:
תלמיה - הם שורות המחרישה. רוה - כמו 'לְרוה'. נחת גדודיה - כמו 'לְנחת': להניח לגדודיה לעשות נחת רוח לבריות , אתה ממוגגה ברביבים של מטר; תמוגגנה - לשון המסה.

ראב"ע תהלים פירוש א:
תלמיה - כמו "בתלם עבותו" (איוב לט , י). ויש אומרים (השרשים: 'גדד'): נַחֵת גדודיה - הורד גדודותיה , כמו "על כל ידיים גדודות" (יר' מח , לז); והם קוים לחריש , דִּמָּם הכתוב לגדודות; והטעם: שיַרְוֵם. ויש אומרים (ראה מחברת: 'גד'): מגזרת "גדוד יגודנו" (בר' מט , יט) , והטעם: על הגשמים , והטעם: על הזרמים.

רד"ק:
תלמיה רוה - שב עוד לספר טובות המטר , שתרוה במטר תלמי הארץ , והם גבשושיות הארץ. נחת גדודיה - ותוריד המטר בגדודי הארץ , והם העמקים שבין תלם לתלם , והיא חפירת המחרישה. ברביבים תמוגגנה - במטר הגדול תשיב הארץ נמוגה ולחה; שהייתה יבשה קודם המטר. צמחה תברך - ואחר כן תברך צמחה ותבא התבואה לברכה ולהצלחה.

ר' מנחם המאירי:
ולהמשך זמן ההצלחה והשלוה ספר , דרך משל , ענין המטר ושובע הארץ , ואמר: פקדת הארץ וגו'. והוא עבר במקום עתיד; כי רוב הנבואות יבואו בלשון עבר , כאלו בא הענין לְרוב הוראת קיום הדבר. ומלת ותשוקקה - יש מפרשים (ראה רד"ק) שהוא יוצא לשלישי , כלומר: פקדת אותה אחר שעשיתהּ שוקקה ומתאוה למטר , מרוב היובש שהיה לה. ויש לפרשו מענין 'תשוקה' , כמו 'ותחשוק בה' , על דרך "תמיד עיני יי' אלהיך בה" (דב' יא , יב). ותעשרנה - כמו 'תעשירנה'; כענין "ויַדְבְּקו" (ש"א יד , כב) , "ויַדְרְכו" (יר' ט , ב) , שהוא 'וידביקו' , 'וידריכו'. ורבת - שם , כמו 'הרבה'. ופלג אלהים - מורה על הפלגת עומק הפלג , כמו "הררי אל" (תה' לו , ז) ודומיהם. ואמר , שאפילו העמוק שבהם מלא מים מרוב המטר. ואמר: תכין דגנם - כלומר , שאחר המטר תזמין להם עתים נכונות ברוחות נקיות , שומרות התבואה משדפון ושאר הלקיות. וענין כי כן תכינה אצלי: כי על צד אמתי אתה מכין הארץ בתכלית הצלחה והשגחה גמורה , ועל כן תְרַוֵּה תלמיה , ותניח גדודיה - רוצה לומר: אנשי הארץ , שלא יצטרכו לצאת מארצם לצורך מזונות כלל. ורוה ונחת - צווי על לשון עתיד; כמו 'תרוה' ו'תנחת'. ונחת - הוא לשון נחַת והשקט. ויש מפרשים (ראב"ע ורד"ק) נחת - לשון הורדה , וגדודיה - חסר בי"ת; כמו 'תוריד המטר בגדודיה'. וקרא 'גדודים' - העמקים שבין התלמים. ואמר: ברביבים תמוגגנה - כלומר: במטר הגדול תמוגג חתיכות הארץ עד שישובו חתיכות דקות , לרוב הלחות שבהם. ואחר הצמיחה תברך את צמחה ותביאנה לתכלית.

ר' ישעיה מטראני:
תלמיה - לרוה אותם במטר , לנחת גדודיה - הבריות שעליה. ברביבים - הם הטיפים עבים , שמוגגים וממסים את הקרקע.
ריכוז קישורים