תנ"ך - תלמיה
רוה
נחת
גדודה
ברביבים
תמגגנה
צמחה
תברך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
תְּלָמֶ֣יהָ
רַ֭וֵּה
נַחֵ֣ת
גְּדוּדֶ֑הָ
בִּרְבִיבִ֥ים
תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה
צִמְחָ֥הּ
תְּבָרֵֽךְ:
(תהלים פרק סה פסוק יא)
תְּלָמֶיהָ
רַוֵּה
נַחֵת
גְּדוּדֶהָ
בִּרְבִיבִים
תְּמֹגֲגֶנָּה
צִמְחָהּ
תְּבָרֵךְ:
(תהלים פרק סה פסוק יא)
תלמיה
רוה
נחת
גדודה
ברביבים
תמגגנה
צמחה
תברך:
(תהלים פרק סה פסוק יא)
תלמיה
רוה
נחת
גדודה
ברביבים
תמגגנה
צמחה
תברך:
(תהלים פרק סה פסוק יא)
תרגום תהלים:
מַרְבְּיָינֵי
צִימְחָהָא
רַוֵּה
תְּשַׁדֵּיךְ
גְּיָיסָהָא
בִּרְסִיסִין
תְּמַסְּיִינַּהּ
צִמְחָהָא
תְבָרֵךְ
:
עין המסורה:
תלמיה
-
ב':
תה'
סה
,
יא;
איוב
לא
,
לח.
תמגגנה
-
ג'
חסר
(בלישנא):
נח'
א
,
ה;
תה'
סה
,
יא;
איוב
ל
,
כב.
צמחה
-
ד':
יש'
סא
,
יא;
יח'
יז
,
ט
,
י;
תה'
סה
,
יא.
מסורה קטנה:
תלמיה
-
ב';
נחת
-
ל';
גדודה
-
ל';
תמגגנה
-
ל';
צמחה
-
ד'.
רש"י:
תלמיה
-
הם
שורות
המחרישה.
רוה
-
כמו
'לְרוה'.
נחת
גדודיה
-
כמו
'לְנחת':
להניח
לגדודיה
לעשות
נחת
רוח
לבריות
,
אתה
ממוגגה
ברביבים
של
מטר;
תמוגגנה
-
לשון
המסה.
ראב"ע תהלים פירוש א:
תלמיה
-
כמו
"בתלם
עבותו"
(איוב
לט
,
י).
ויש
אומרים
(השרשים:
'גדד'):
נַחֵת
גדודיה
-
הורד
גדודותיה
,
כמו
"על
כל
ידיים
גדודות"
(יר'
מח
,
לז);
והם
קוים
לחריש
,
דִּמָּם
הכתוב
לגדודות;
והטעם:
שיַרְוֵם.
ויש
אומרים
(ראה
מחברת:
'גד'):
מגזרת
"גדוד
יגודנו"
(בר'
מט
,
יט)
,
והטעם:
על
הגשמים
,
והטעם:
על
הזרמים.
רד"ק:
תלמיה
רוה
-
שב
עוד
לספר
טובות
המטר
,
שתרוה
במטר
תלמי
הארץ
,
והם
גבשושיות
הארץ.
נחת
גדודיה
-
ותוריד
המטר
בגדודי
הארץ
,
והם
העמקים
שבין
תלם
לתלם
,
והיא
חפירת
המחרישה.
ברביבים
תמוגגנה
-
במטר
הגדול
תשיב
הארץ
נמוגה
ולחה;
שהייתה
יבשה
קודם
המטר.
צמחה
תברך
-
ואחר
כן
תברך
צמחה
ותבא
התבואה
לברכה
ולהצלחה.
ר' מנחם המאירי:
ולהמשך
זמן
ההצלחה
והשלוה
ספר
,
דרך
משל
,
ענין
המטר
ושובע
הארץ
,
ואמר:
פקדת
הארץ
וגו'.
והוא
עבר
במקום
עתיד;
כי
רוב
הנבואות
יבואו
בלשון
עבר
,
כאלו
בא
הענין
לְרוב
הוראת
קיום
הדבר.
ומלת
ותשוקקה
-
יש
מפרשים
(ראה
רד"ק)
שהוא
יוצא
לשלישי
,
כלומר:
פקדת
אותה
אחר
שעשיתהּ
שוקקה
ומתאוה
למטר
,
מרוב
היובש
שהיה
לה.
ויש
לפרשו
מענין
'תשוקה'
,
כמו
'ותחשוק
בה'
,
על
דרך
"תמיד
עיני
יי'
אלהיך
בה"
(דב'
יא
,
יב).
ותעשרנה
-
כמו
'תעשירנה';
כענין
"ויַדְבְּקו"
(ש"א
יד
,
כב)
,
"ויַדְרְכו"
(יר'
ט
,
ב)
,
שהוא
'וידביקו'
,
'וידריכו'.
ורבת
-
שם
,
כמו
'הרבה'.
ופלג
אלהים
-
מורה
על
הפלגת
עומק
הפלג
,
כמו
"הררי
אל"
(תה'
לו
,
ז)
ודומיהם.
ואמר
,
שאפילו
העמוק
שבהם
מלא
מים
מרוב
המטר.
ואמר:
תכין
דגנם
-
כלומר
,
שאחר
המטר
תזמין
להם
עתים
נכונות
ברוחות
נקיות
,
שומרות
התבואה
משדפון
ושאר
הלקיות.
וענין
כי
כן
תכינה
אצלי:
כי
על
צד
אמתי
אתה
מכין
הארץ
בתכלית
הצלחה
והשגחה
גמורה
,
ועל
כן
תְרַוֵּה
תלמיה
,
ותניח
גדודיה
-
רוצה
לומר:
אנשי
הארץ
,
שלא
יצטרכו
לצאת
מארצם
לצורך
מזונות
כלל.
ורוה
ונחת
-
צווי
על
לשון
עתיד;
כמו
'תרוה'
ו'תנחת'.
ונחת
-
הוא
לשון
נחַת
והשקט.
ויש
מפרשים
(ראב"ע
ורד"ק)
נחת
-
לשון
הורדה
,
וגדודיה
-
חסר
בי"ת;
כמו
'תוריד
המטר
בגדודיה'.
וקרא
'גדודים'
-
העמקים
שבין
התלמים.
ואמר:
ברביבים
תמוגגנה
-
כלומר:
במטר
הגדול
תמוגג
חתיכות
הארץ
עד
שישובו
חתיכות
דקות
,
לרוב
הלחות
שבהם.
ואחר
הצמיחה
תברך
את
צמחה
ותביאנה
לתכלית.
ר' ישעיה מטראני:
תלמיה
-
לרוה
אותם
במטר
,
לנחת
גדודיה
-
הבריות
שעליה.
ברביבים
-
הם
הטיפים
עבים
,
שמוגגים
וממסים
את
הקרקע.