תנ"ך - אם־תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן֮ בֵּ֤ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף וְ֝אֶבְרוֹתֶ֗יהָ בִּירַקְרַ֥ק חָרֽוּץ: (תהלים פרק סח פסוק יד)

טקסט וניקוד:

אִם־תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ: (תהלים פרק סח פסוק יד)

טקסט בלבד:

אם־תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ: (תהלים פרק סח פסוק יד)

תיקון קוראים:

אם־תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ: (תהלים פרק סח פסוק יד)

תרגום תהלים:
אֲמַר אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל אַתּוּן מַלְכַיָּא רַשִּׁיעַיָּא אִין דָּמְכִין אַתּוּן בֵּינֵי קִיקְּלָתָא הָא כְנִישְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל דְּדָמְיָא לְיוֹנְתָא מִיטַּלְטְלָא בַעֲנָנֵי יְקָרָא מְפַלְּגָא בִיזַּת מִצְרָאֵי סִימָא זְקִיק וְתִיסְבְּרָיָיהָא מַלְיָין אוֹבְרִיזִין סְנִין :

מסורה קטנה:
תשכבון - ל'; שפתים - ל'; נחפה - ל'; בירקרק - ל'.

רש"י:
אם תשכבון בין שפתים וגו' - כל זה יאמר להם: אם אתם שכבתם בין תחומיכם והתענגתם בתענוגים , זאת יונתי , כנסייתי , כנפיה נחפו בכסף. [ואם קשה לפתור שפתים - לשון "משפתים" (שו' ה , טז) , יש לפותרן כמו "שפתים" האמור ביחזקאל (מ , מג) , שהוא לשון עונקלאות של ברזל שבהן תולין ומפשיטין בשר (ראה רש"י שם). וכן אומר המשורר: כשאתם שוכבים בין המקולין , שמוכרים שם בשר להתענג ולאכול בשר שמן , כנפי יונה נחפה בכסף וגו'.] ומה הוא הכסף והחרוץ? בפרש שדי וגו' - כשפירש הקדוש ברוך הוא לפניהם תורתו , אשר המלכים נשלגים ומתלבנים בה בארץ צלמות וחשך , אז נחפו כנפיה בכספה וחמדתה של תורה ומצות (ראה שו"ט סח , ח - ט). כנפי יונה - 'פלומיש' בלעז. ואברותיה - כנפיה שמעופפת בהם. בירקרק חרוץ - פתר דונש בן לברט (דונש ע' * 41 - 42 ): החרוץ הוא הזהב , כי לכך נתנו המשורר אצל הכסף , וירקרק החרוץ הוא הזהב אשר יובא מארץ החוילה ומארץ כוש , זהב טוב מאד מאד (ראה בר' ב , יא - יג; איוב כח , יט); לא הוא ירוק ולא הוא אדום , ולכך קראו ירקרק; כמו "לבן אדמדם" (וי' יג , מב) - שאינו לא לבן ולא אדום; ולכך נכפל: 'ירקרק' , 'אדמדם'. מלכים - אילו תלמידי חכמים , שנאמר "בי מלכים ימלוכו" (מש' ח , טו). בפרש - לשון "ופרשו השמלה" (דב' כב , יז) - בוררין את הדבר כשמלה חדשה (ראה כתובות מו , א).

ראב"ע תהלים פירוש א:
אם. בין שפתים - כמו "שפות הסיר" (מ"ב ד , לח) , שהוא כעין שחרוּת; והטעם: לא תפחדו מהאויב , כי אילו הייתם שוכנים בין שפתים , אתם לבנים כמו יונה שהיא נחפת בכסף. ואברותיה - כמו "מי יתן לי אבר כיונה" (תה' נה , ז). בירקרק - עין הזהב , כמו "ונהפכו כל פנים לירקון" (יר' ל , ו). והטעם: מהרה תתנער מן השחרות ויראה הלובן.

רד"ק:
אם תשכבון - גם זה דברי הנשים; או דברי המשורר כנגד ישראל , והוא הנכון. ושפתים הם הכירים; נקראו כן לפי ששופתים עליהם הקדרות. אמר: אם תשכבון במקום שפל כמו זה , ושחור וקודר , כלומר: אם הלכתם קודרים עד עתה מפני עקת אויב , עוד תהיו לבנים ככנפי יונה שתִדמה כאלו נחפה בכסף - כך תהיה יפה ולבנה. גם רמז בפסוק הזה על הכסף והזהב שלקחו במחנה אשור. ומלת בכסף - סגול באתנח. ואברותיה בירקרק חרוץ - שיש בכנפי היונה נוצה שמצהבת כזהב , והזהב נקרא חרוץ; וכן "וחרוץ כטיט חוצות" (זכ' ט , ג); "ירפד חרוץ עלי טיט" (איוב מא , כב). והזהב המשובח הוא ירוק; ואמר התאר קודם המתואר , ומשפטו בהפך; וכמהו "עבטיט" (חב' ב , ו); "כל רבים עמים" (תה' פט , נא).

ר' מנחם המאירי:
ואמר: אם תשכבון בין שפתים - כלומר: אם עד עתה אתם שוכבים בין הכירים , רוצה לומר: מקום שפל , עד שהייתם קודרים מרוב הצרות - עתה תגביהו עוף ככנפי יונה , ותהיו לבנים כיונה נחפה בכסף; והוא משל על נוצה לבנה. ובאה מלת בכסף בסגול עם אתנח , שלא כמנהג. ואמר: ואברותיה בירקרק חרוץ - והוא שיש שם , בכנפי היונה , מעט נוצה מוזהבת כזהב. וחרוץ הוא זהב , והמשובח שבמיני הזהב הוא הירוק. רוצה לומר: בחרוץ ירקרק , ובא הפוך , כמו "כל רבים עמים" (תה' פט , נא).

ר' ישעיה מטראני:
אם תשכבון בין שפתים - מלשון "שפות הסיר" (מ"ב ד , לח); כלומר: אותם אמירות (ראה לעיל , יב) יהיו מבשרות להם: אפילו אם תשכבון אתם , גוג ומגוג , בשלוה גדולה לצור על ירושלם , לא יועיל לכם; כי הנה כנסת ישראל , שדומה ליונה נאה שכנפיה מחופות בכסף ואברותיה דומות כזהב ירקרק , כשיפרשׂ ויפזר שדי אותם המלכים , בה - באותה מעשה - תתלבן זאת היונה ותֵראה כמו השלג במקום צל וחשוך. שאם תשים השלג במקום לבן , לא יֵראה לַבְנוּתוֹ , אבל במקום שחור וחשוך ניכר לַבְנוּתוֹ הרבה. בפרש - מלשון "ופורשי מכמורת" (יש' יט , ח) , שהוא לשון שיטוח ופיזור.
ריכוז קישורים