תנ"ך - גער חית קנה עדת אבירים׀ בעגלי עמים מתרפס ברצי־כסף בזר עמים קרבות יחפצו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גְּעַ֨ר חַיַּ֪ת קָנֶ֡ה עֲדַ֤ת אַבִּירִ֨ים׀ בְּעֶגְלֵ֬י עַמִּ֗ים מִתְרַפֵּ֥ס בְּרַצֵּי־כָ֑סֶף בִּזַּ֥ר עַ֝מִּ֗ים קְרָב֥וֹת יֶחְפָּֽצוּ: (תהלים פרק סח פסוק לא)

טקסט וניקוד:

גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים׀ בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי־כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ: (תהלים פרק סח פסוק לא)

טקסט בלבד:

גער חית קנה עדת אבירים׀ בעגלי עמים מתרפס ברצי־כסף בזר עמים קרבות יחפצו: (תהלים פרק סח פסוק לא)

תיקון קוראים:

גער חית קנה עדת אבירים׀ בעגלי עמים מתרפס ברצי־כסף בזר עמים קרבות יחפצו: (תהלים פרק סח פסוק לא)

תרגום תהלים:
נְזַף בְּמַשִּׁירְיַת חַיָּיבִין תְּרַע יָתְהוֹן הֵיךְ קַנְיָא כְּנֵישַׁת גִּיבָּרִין דְּמִתְרַחֲצִין בְּעֶגְלַיָּא טָעֲוַות עַמַּיָּא רְעוּתֵיהּ בְּעַמָּא דְמִתְעַסְּקִין בִּרְעוּתְהוֹן בְּאוֹרַיְתָא דִי סְנִינָא מִן סִימָא בַּדַּר עַמַּיָּא דִּלְאָגָחָא קְרָבָא צָבְיָין :

מסורה קטנה:
גער - ל'; בעגלי - ל'; מתרפס - ל'; בזר - ל'; קרבות - ל'.

רש"י:
גער חית קנה - הוא עֵשָׂו , שנמשל כחזיר היער (ע"פ תה' פ , יד) הדר בין הקנים. עדת אבירים בעגלי עמים - עם ששמנו ועשתו כפרים אבירים בתוך שאר האומות , שאינם אלא כעגלים לנגדם. מתרפס ברצי כסף - אינם מתרצים לכל אדם , אלא אם כן מרצה להם מעות (ראה פסחים קיח , ב). בזר עמים - פזרו את השבטים; כְּמה דאת אמר "אף חובב עמים" (דב' לג , ג). ותמיד קרבות יחפצון (בנוסחנו: יחפצו) - חפצים להלחם בנו.

ראב"ע תהלים פירוש א:
גער - כמו "הנני גוער לכם..." (מל' ב , ג) , שאין בו בי"ת. חית - קְהִלַּת: "חיתך ישבו בה" (לעיל , יא). (קנה) - קְנה ה'חיה'; שהרמחים ארוכים כמו הקנה , וכן שֵם 'רמחים' בלשון קדר. בעגלי עמים - כמו עדת אבירים , כמו "אבירי בשן" (תה' כב , יג); "פרות הבשן" (עמ' ד , א). והטעם כפול: גער בהם עד שיהיה כל אחד מהם מתרפס לפניך ברצי כסף - לתת מס , אחר שפזרו כל האנשים החפצים להלחם עמך. בזר - כמו "להם יבזור" (דנ' יא , כד). וקרבות - כמו "המלמד ידי לקרב" (תה' קמד , א).

רד"ק:
גער חית קנה. גער - ענין השחתה , וכן "גערת גוים אבדת רשע" (תה' ט , ו). גער - מקור בפלס "שכב המלך" (מ"ב יד , כב); ופירושו: כגער חית קנה. או יהיה גער - צווי במקום תי"ו אית"ן; וכן "שים קנך" (במ' כד , כא) - כמו 'תשים'. כלומר: אז "יובילו לך מלכים שי" (לעיל , ל) , כשתגער בחית קנה , ועדת אבירים , שבאו בעגלי העמים ושִחַתָ אותם , עד שהנשאר בהם בא מתרפס לפניך ברצי כסף; ופירושו: חתיכות כסף. בזר עמים קרבות יחפצו - כשפזר אותם העמים שהיו חפצים מלחמות. בזר - כמו 'פזר'; וכן "ורכוש להם יבזור" (דנ' יא , כד) - כמו 'יפזור'; והבי"ת והפ"א ממוצא אחד. וחית - עדת , כמו שפרשנו למעלה (פס' יא). וקנה - הוא הרמח; לומר: עדת הרמחים , שנלחמים ברמחים. מתרפס - כמו משתטח; וכן "התרפס ורהב רעיך" (מש' ו , ג). ועגלי עמים - הם המלכים והשרים. דמה אותם לעגלים , כמו "סבבוני פרים רבים" (תה' כב , יג).

ר' מנחם המאירי:
ואמר: גער חית קנה - וחית פירושו: עדת , וקנה הוא כענין רומח; ולהערה על חולשתם קרא הרומח בשם קנה. וגער הוא לשון השחתה , על דרך "גערת גוים אבדת רשע" (תה' ט , ו); כלומר: השחת עדת הנלחמים בחרב ובחנית. והם בעיניהם עדת אבירים הבאים עם עגלי עמים - רוצה לומר: חזקי האומות; על דרך "סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני" (תה' כב , יג). וגער בהם עד שיבא כל אחד מהם נכנע ומתרפס ברצי כסף - רוצה לומר: משתטח ומתחנן בחתיכות כסף , שיביא לפניך שי למורא (ע"פ תה' עו , יב) , ואז יִוָּדע שבחך הגדול. בזר עמים - רוצה לומר: פזר העמים שהיו חפצים במלחמות. ורצי הוא לשון חתיכות , מענין "רצוץ" (יש' מב , ג).

ר' ישעיה מטראני:
גער באומות , שדומין לחית קנה - כמו "קנה וסוף קמלו" (יש' יט , ו) ― והם עדת אבירים בעגלי עמים; גער לאותם עמים , שהם דומים לעגלים שעומדין בתוך המרבק. ומחמת התענוג שיש לאותם העגלים , יש להם חתיכות כסף תחת רגליהם , כמו שעושין תחת רגלי הסוסים מברזל כדי שלא יתקלקלו פרסותיהם מן הטרשים; ומתרפס - כל אחד ואחד מאותם עגלים , באותם חתיכות כסף שברגליהם. מתרפס - כמו "מעיין נרפש" (מש' כה , כו). ברצי כסף - בחתיכות כסף , לפי עניינו. ביזר עמים - כמו 'פיזר'; כלומר: כל אחד מאילו אבירים פזר העמים שלישראל והוליכום בגלות. וקרבות ומלחמות יחפצון עמים לעשות תמיד עמהם; ובעבור זה תגער בהם.
ריכוז קישורים