תנ"ך - אתה הצבת כל־גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַתָּ֣ה הִ֭צַּבְתָּ כָּל־גְּבוּל֣וֹת אָ֑רֶץ קַ֥יִץ וָ֝חֹ֗רֶף אַתָּ֥ה יְצַרְתָּֽם: (תהלים פרק עד פסוק יז)

טקסט וניקוד:

אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל־גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם: (תהלים פרק עד פסוק יז)

טקסט בלבד:

אתה הצבת כל־גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם: (תהלים פרק עד פסוק יז)

תיקון קוראים:

אתה הצבת כל־גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם: (תהלים פרק עד פסוק יז)

תרגום תהלים:
אַנְתְּ אֲקֵימְתָּא כָּל תְּחוּמַיָּא דְאַרְעָא קְיָיטָא וְסִיתְוָא אַנְתְּ בְּרֵיתָנוּן :

עין המסורה:
אתה - י"ז ראשי פסוקים בסיפרא: ראה לעיל , יג. הצבת - ב': בר' כא , כט; תה' עד , יז.

מסורה קטנה:
הצבת - ב' לבדנה; גבולות - ל' מל'; קיץ וחרף - ל'.

רש"י:
אתה הצבת כל גבולות ארצם בכל טוב. קיץ וחורף אתה יצרתם - הרי זו דוגמת "שבועות חקות קציר ישמור לנו" (יר' ה , כד) - לא שנית עליהם סדר השנים.

ראב"ע תהלים פירוש א:
אתה. הטעם , שהזכיר הדבר והפכו: "בקעת" ו"הובשת" (לעיל , טו) , וכולם בארץ; והזכיר , כי השבעה גבולות הם ניצבים לעולם , ולא יתחלף היישוב. וטעם קיץ וחרף - בעבור היות רוב היישוב בפאת שמאל , וקצתו בפאת דרום. וטעם להזכיר זה עם גבולות ארץ - כי בהיות במקום אחד קיץ הוא במקום אחר חורף.

רד"ק:
לך יום אף לך לילה - לפי שזכר ההפכים שעשה לישועת ישראל , לעשות היבש לח והלח יבש (ראה לעיל , טו) , זכר גם כן ההפכים שעשה בעולם , בבריאתו טבע כנגד טבע , כמו שעשה בזמן הבריאה טבעים זה הפך זה. וכן בכל יום הוא הופך הטבעים לרצונו לצורך עבדיו , להראות כי הכל בידו; ואלה הם הפכי העולם שהוא זוכר. וכלם בראם כן , דבר והפכו , לצורך הברואים. כי היום והלילה - דבר והפכו , וכל אחד צורך הברואים , כי הלילה מנוחת בני אדם וטרף החיות; לפיכך אמר אף , כי אפלו הלילה , שלא יֵראה שיש בו תועלת , יש בו תועלת גדולה; ולך היא , כי אתה כוננת בו להיות חשך חצי הזמן לתועלת הברואים. וקיץ וחרף - גם כן דבר והפכו. ולא זכר קֹר וחֹם (ראה בר' ח , כב) , כי בכלל חרף - קֹר , ובכלל קיץ - חֹם; וכל אחד מהם הוא צורך הברואים. וזכר התנועה התמידית , שהיא יום ולילה , וזכר התנועה הזמנית שהיא קיץ וחרף. וכן כל גבולות ארץ , שהם שבעה נופות שהעולם נחלק בהם , וכל נוף מהם הפך האחר , ואוירו משונה מחברו; והכל לצורך הברואים. ומאור ושמש פירושו: מאור - אור הלבנה והכוכבים בלילה , ואור השמש ביום; כמו שאמר "את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים" (בר' א , טז). וכל זה הכינות לצורך הברואים , כי אור השמש - גלויה תועלתו באורו ובחומו , ואור הירח והכוכבים - צורך הולכי מדברות ויורדי הים , וכחם לצורך הצמחים , כמו שכתוב "גרש ירחים" (דב' לג , יד). ויש לירח גם כן כח במים. ונאמר "מעדנות כימה ומושכות כסיל" (ראה איוב לח , לא) , וכן כל כוכב - יש לו כח באבנים או בצמחים ובמתכות; כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראה ב"ר י , ו): אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע , ומכה אותו ואומר לו: גדל!

ר' מנחם המאירי:
ומפני שאמונת שנוי הטבעים נמשכת אחר אמונת חדוש העולם , דבר על חידוש העולם וכנגד המתנגדים , ואמר: לך יום וגו' ואתה הכינות וכו' ואתה הצבת , קיץ וחורף וכו' - הכל רומז אל החדוש. ומאור - כנוי אל הירח.

ר' ישעיה מטראני:
לך יום - לך יש כח לבראות היום והלילה , המאור והשמש , והקיץ והחורף; וכמו שיש לך כח בזה , כך יש לך כח להושיענו.
ריכוז קישורים