תנ"ך - ביום צרתי אדני דרשתי ידי׀ לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדנָ֪י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי יָדִ֤י׀ לַ֣יְלָה נִ֭גְּרָה וְלֹ֣א תָפ֑וּג מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי: (תהלים פרק עז פסוק ג)

טקסט וניקוד:

בְּיוֹם צָרָתִי אֲדנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי׀ לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי: (תהלים פרק עז פסוק ג)

טקסט בלבד:

ביום צרתי אדני דרשתי ידי׀ לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי: (תהלים פרק עז פסוק ג)

תיקון קוראים:

ביום צרתי אדני דרשתי ידי׀ לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי: (תהלים פרק עז פסוק ג)

תרגום תהלים:
בְּיוֹם עָקְתִי אוּלְפָן מִן קֳדָם יְיָ תְּבַעִית שְׁרָת עֲלַי רוּחַ נְבוּאָה בְלֵילְיָא זַלְגַת עַיְינִי דִמְעֲתָא וְלָא תְפוּג סָרֵיבַת לְאִתְנְחָמָא נַפְשִׁי :

עין המסורה:
אדני - קל"ד (בלישנא): ראה תה' עג , כ. נגרה - ב': תה' עז , ג; איכה ג , מט. תפוג - ב': חב' א , ד; תה' עז , ג.

מסורה קטנה:
נגרה - ב'; תפוג - ב'.

רש"י:
ידי - מכתי. לילה נגרה - בגלות זה שהוא כלילה , היא נגרה ליחה ומרה. ולא תפוג - ולא תמיר נגרתה.

ראב"ע תהלים פירוש א:
ביום. חכם גדול חבר ספר נכבד , רק יש בו טעיות; שאמר , כי ידי מקום 'עיני' (ראה איכה ג , מט); וזה לא יתכן , לדבר איש דעת כדבר הזה אפילו בשיחת חולין , ואף כי בספרי הקודש. ויש אומרים , כי ידי - חזקתי וכוחי , כאילו נמס עד שיגר; דרך משל , כמו "וימסו אסוריו" (שו' טו , יד). או יהיה חסר בי"ת , כאילו הוא 'בידי': בעבור מכתי ונגעי. לילה נגרה - צַעֲקָתִי , כי למעלה כתוב "ואצעקה" (לעיל , ב); והנה יש שם 'צעקה' ואם לא היתה כתובה , כדרך "וברך" ברכה "ולא אשיבנה" (במ' כג , כ) , ורבים ככה; והוא דרך משל , כמו "ויתכו כמים שאגותי" (איוב ג , כד). או פירוש ידי - מקומי , כמו "ויד תהיה לך" (דב' כג , יג) , והטעם: שֶיִּגַּר ממקומו בעבור דמעותיו; על כן אחריו מאנה להנחם נפשי , כדרך "ודמעתה על לחייה אין לה מנחם" (איכה א , ב).

רד"ק:
ביום צרתי אדני - כי הוא אדון על הכל , ואותו דרשתי ביום צרתי. ידי לילה נגרה - מכתי; כמו "הנה יד יי' הויה" (שמ' ט , ג); והמכה היא האנחה וכאב הלב על הגלות , לפיכך אמר לילה , כי בלילה אדם פנוי מעסקי העולם ומחשב על דבריו ועניניו. ואמר נגרה - על דרך משל , מהתמדת האנחות זו אחר זו , על דרך "ויתכו כמים שאגותי" (איוב ג , כד). ולא תפוג - ענין רפיון וחלישות , כלומר: לא תרפה ולא תחלוש מכתי , אלא תמיד נגרה; וכן "ויפג לבו" (בר' מה , כו); "על כן תפוג תורה" (חב' א , ד); וכל השורש מזה הענין. מאנה הנחם נפשי - אע"פ שאשיב אל לבי דברי נחמה , כי האל יוציאנו מהגלות ואע"פ שארך , מאנה הנחם נפשי מרב הצרות.

ר' מנחם המאירי:
ואמר: ביום צרתי - על זמן הצרה. ואמר: ידי לילה נגרה - ופירוש ידי: מכתי , ולילה - על זמן הגלות. ודמה הגלות למכה גדולה , שמרוב חזקה היא נתכת ונמססת , עד שהיא ניגרת בהתכתה. ואמר שמכתו נגרה , רוצה לומר דרך משל , שכבדה מכתו מאד. ויש מפרשים (ראה רד"ק) ידי - מחשבתי , ולילה - לילה ממש , שהוא עת המחשבה; ואמר , שמחשבתו נתכה ונמססה , עד שלא יכול להעמידה בענין אַחַר מבוכותיו; כדרך "ויתכו כמים שאגותי" (איוב ג , כד) - רוצה לומר: המיותי , שאני הומה על צרותי. ולא תפוג - עניינו: לא תרפה מן החוזק ההוא. ואמר: תפוג - שהוא לשון צינון; כי חוזק הדבר יקרא 'חום גדול' , והשקטו יקרא 'הצנה'.

ר' ישעיה מטראני:
ידי לילה נגרה - מכתי נגרה בכל לילה; על דרך "ויתכו כמים שאגותי" (איוב ג , כד). ולא תפוג - לא תשתנה דבר זה; והוא מלשון "אל תתני פוגת לך" (איכה ב , יח).
ריכוז קישורים