תנ"ך - לחם
אבירים
אכל
איש
צידה
שלח
להם
לשבע:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֶ֣חֶם
אַ֭בִּירִים
אָ֣כַל
אִ֑ישׁ
צֵידָ֬ה
שָׁלַ֖ח
לָהֶ֣ם
לָשֹֽׂבַע:
(תהלים פרק עח פסוק כה)
לֶחֶם
אַבִּירִים
אָכַל
אִישׁ
צֵידָה
שָׁלַח
לָהֶם
לָשֹׂבַע:
(תהלים פרק עח פסוק כה)
לחם
אבירים
אכל
איש
צידה
שלח
להם
לשבע:
(תהלים פרק עח פסוק כה)
לחם
אבירים
אכל
איש
צידה
שלח
להם
לשבע:
(תהלים פרק עח פסוק כה)
תרגום תהלים:
מָזוֹן
דִּנְחַית
מִמְּדוֹר
מַלְאֲכַיָּא
אֲכַלוּ
בְנֵי
נָשׁ
זְוָודִין
שְׁלַח
לְהוֹן
לְשׂוּבְעָא
:
עין המסורה:
לשבע
-
ד':
*שמ'
טז
,
ג;
וי'
כה
,
יט;
כו
,
ה;
תה'
עח
,
כה.
ותריין:
לשבע
(שי"ן
בשווא)
-
שמ'
טז
,
ח;
איכה
ה
,
ו.
מסורה גדולה:
לשבע
ד'
ואכלתם
ואכלתם
באכלנו
לחם
צידה
שלח.
ותריין
לשבע
ולחם
בבקר
מצרים
.
רש"י:
לחם
אבירים
-
לחמם
של
מלאכים
(ראה
שו"ט
עח
,
ד);
דבר
אחר
(שם
,
ג):
אבירים
-
איברים
,
שהיה
נבלע
בכל
האיברים
ולא
היו
צריכין
לנקביהם
(ראה
יומא
עה
,
ב).
ראב"ע תהלים פירוש א:
לחם
אבירים
-
הם
ה"שחקים"
(לעיל
,
כג).
וטעם
איש
-
שהוא
בן
אדם
,
נברא
מהאדמה.
וטעם
צידה
-
בעבור
היותם
תמיד
הולכים
(ראה
בר'
מה
,
כא).
רד"ק:
לחם
אבירים
-
השחקים
הם
אבירים;
כמו
שנאמר
עליהם
"חזקים
כראי
מוצק"
(איוב
לז
,
יח).
וזה
דבר
תמה
,
כי
אכל
איש
,
נברא
מאדמה
,
לחם
השחקים.
ובדרש
(יומא
עה
,
ב):
לחם
אבירים
-
לחם
שנבלע
באיברים.
צדה
(בנוסחנו:
צידה)
שלח
להם
-
כי
בכל
מקום
שהיו
הולכים
,
היתה
צדתם
מוכנת
להם
לשובע.
ר' מנחם המאירי:
וספר
מנפלאותיו
להם
עוד
ענין
המן
,
שפתח
דלתי
שמים
והמטיר
עליהם
מן
,
והוא
שקרא
דגן
שמים;
וכן
הוא
לחם
אבירים
-
ודרשו
בו
(יומא
עה
,
ב)
,
ש'נבלע
באיברים'.
ויש
מפרשים
(ראה
רד"ק)
,
כאלו
אמר:
לחם
השמים
והשחקים;
וקרא
השמים
אבירים
,
כענין
שנקראו
'חזקים'
,
כאמרו
"חזקים
כראי
מוצק"
(איוב
לז
,
יח).
ועל
שהלחם
יוצא
מן
האדמה
,
קרא
את
זה
'לחם
השחקים'.
וענין
צידה
שלח
להם
-
רוצה
לומר
,
שבכל
מקום
שהיו
הולכים
,
היתה
צידתם
מוכנת
להם
לשובע.