תנ"ך - לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֶ֣חֶם אַ֭בִּירִים אָ֣כַל אִ֑ישׁ צֵידָ֬ה שָׁלַ֖ח לָהֶ֣ם לָשֹֽׂבַע: (תהלים פרק עח פסוק כה)

טקסט וניקוד:

לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע: (תהלים פרק עח פסוק כה)

טקסט בלבד:

לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע: (תהלים פרק עח פסוק כה)

תיקון קוראים:

לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע: (תהלים פרק עח פסוק כה)

תרגום תהלים:
מָזוֹן דִּנְחַית מִמְּדוֹר מַלְאֲכַיָּא אֲכַלוּ בְנֵי נָשׁ זְוָודִין שְׁלַח לְהוֹן לְשׂוּבְעָא :

עין המסורה:
לשבע - ד': *שמ' טז , ג; וי' כה , יט; כו , ה; תה' עח , כה. ותריין: לשבע (שי"ן בשווא) - שמ' טז , ח; איכה ה , ו.

מסורה גדולה:
לשבע ד' ואכלתם ואכלתם באכלנו לחם צידה שלח. ותריין לשבע ולחם בבקר מצרים .

מסורה קטנה:
לשבע - ד'.

רש"י:
לחם אבירים - לחמם של מלאכים (ראה שו"ט עח , ד); דבר אחר (שם , ג): אבירים - איברים , שהיה נבלע בכל האיברים ולא היו צריכין לנקביהם (ראה יומא עה , ב).

ראב"ע תהלים פירוש א:
לחם אבירים - הם ה"שחקים" (לעיל , כג). וטעם איש - שהוא בן אדם , נברא מהאדמה. וטעם צידה - בעבור היותם תמיד הולכים (ראה בר' מה , כא).

רד"ק:
לחם אבירים - השחקים הם אבירים; כמו שנאמר עליהם "חזקים כראי מוצק" (איוב לז , יח). וזה דבר תמה , כי אכל איש , נברא מאדמה , לחם השחקים. ובדרש (יומא עה , ב): לחם אבירים - לחם שנבלע באיברים. צדה (בנוסחנו: צידה) שלח להם - כי בכל מקום שהיו הולכים , היתה צדתם מוכנת להם לשובע.

ר' מנחם המאירי:
וספר מנפלאותיו להם עוד ענין המן , שפתח דלתי שמים והמטיר עליהם מן , והוא שקרא דגן שמים; וכן הוא לחם אבירים - ודרשו בו (יומא עה , ב) , ש'נבלע באיברים'. ויש מפרשים (ראה רד"ק) , כאלו אמר: לחם השמים והשחקים; וקרא השמים אבירים , כענין שנקראו 'חזקים' , כאמרו "חזקים כראי מוצק" (איוב לז , יח). ועל שהלחם יוצא מן האדמה , קרא את זה 'לחם השחקים'. וענין צידה שלח להם - רוצה לומר , שבכל מקום שהיו הולכים , היתה צידתם מוכנת להם לשובע.

ר' ישעיה מטראני:
לחם אבירים - כלומר: לחם מרובה.
ריכוז קישורים