תנ"ך - עברי׀
בעמק
הבכא
מעין
ישיתוהו
גם־ברכות
יעטה
מורה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עֹבְרֵ֤י׀
בְּעֵ֣מֶק
הַ֭בָּכָא
מַעְיָ֣ן
יְשִׁית֑וּהוּ
גַּם־בְּ֝רָכ֗וֹת
יַעְטֶ֥ה
מוֹרֶֽה:
(תהלים פרק פד פסוק ז)
עֹבְרֵי׀
בְּעֵמֶק
הַבָּכָא
מַעְיָן
יְשִׁיתוּהוּ
גַּם־בְּרָכוֹת
יַעְטֶה
מוֹרֶה:
(תהלים פרק פד פסוק ז)
עברי׀
בעמק
הבכא
מעין
ישיתוהו
גם־ברכות
יעטה
מורה:
(תהלים פרק פד פסוק ז)
עברי׀
בעמק
הבכא
מעין
ישיתוהו
גם־ברכות
יעטה
מורה:
(תהלים פרק פד פסוק ז)
תרגום תהלים:
רַשִּׁיעַיָּא
דְעָבְרִין
עַל
עוּמְקֵי
גֵיהִנָּם
בָּכְיָין
בִּכְיְיתָא
הֵיךְ
מַעֲיָינָא
יְשַׁוּוּנֵיהּ
לְחוֹד
בִּירְכָן
יַעֲטוֹף
לִדְתָּיְיבִין
לְאוּלְפַן
אוֹרַיְיתֵיהּ
:
עין המסורה:
ברכות
-
ד':
תה'
כא
,
ז;
פד
,
ז;
מש'
י
,
ו;
כח
,
כ.
יעטה
-
ד':
וי'
יג
,
מה;
יר'
מג
,
יב;
תה'
פד
,
ז;
קט
,
יט.
רש"י:
עוברי
בעמק
הבכא
-
אותם
העוברים
על
דתך
,
והנם
בעומקה
של
גהינם
בבכי
ויללה.
מעין
ישיתוהו
-
בדמעות
עיניהם;
ואף
ברכות
יעטה
מורה
-
מברכים
ומודים
לשמו
,
ואומרים:
יפה
דן
אותנו
ואמת
דינו
,
וברכות
יעטה
המורה
אותנו
ללכת
בדרך
הטוב
,
ולא
שמענו
לו
(ראה
שו"ט
פד
,
ג).
ראב"ע תהלים פירוש א:
עוברי.
עמק
הבכא
-
שם
מקום;
או
עמק
,
שם
אילנים
הנקראים
"בכאים"
(ש"ב
ה
,
כג).
וטעם
מעיין
ישיתוהו
-
מרוב
החוגגים
בעמק
,
שירד
שם
גשם
בעבור
רגלי
העוברים
,
ימצאו
לעולם
שם
המים
,
כאילו
שם
מעין;
והנה
חסר
כ"ף:
'כמעיין
ישיתוהו';
כמו
"אש
אוכלה
הוא"
(דב'
ד
,
כד).
גם
ברכות
יעטה
מורה
-
הדרך
,
בעבור
רוב
המים;
וזה
כדרך
"משבריך
וגליך"
כאשר
פירשתיו
(תה'
מב
,
ח).
אמר
רבי
יהודה
(שלשה
ס"ד
ע' 81
- 82
:
'ירה')
,
כי
מורה
-
שם
מקום
,
כמו
"מגבעת
המורה
בעמק";
פסוק
הוא
בשמואל
(?
וראה
שו'
ז
,
א).
רד"ק:
עברי
בעמק
הבכא
מעין
-
לפירוש
הראשון
יהיה
דרך
משל
על
החכמים;
ויהיה
בכא
מן
"נבכי
ים"
(איוב
לח
,
טז)
,
והוא
מקום
המבוע.
ואומר
,
שהם
עוברים
בעמק
מבועי
החכמה
,
וישיתוהו
מעין
לתלמידיהם
ולבאים
אחריהם
,
שישתו
מי
החכמה
לדעת
את
יי'.
גם
ברכות
יעטה
מורה
-
ברכות
ילבש
המורה
אותם
בדרך
החכמה.
וכן
הפסוק
הבא
אחריו:
ילכו
מחיל
אל
חיל
-
אומר
,
כי
התלמידים
ילכו
מחיל
אל
חיל
עד
שיראה
הדורש
החכמה
אל
אלהים
בציון
-
כי
שם
היו
החכמים
הגדולים
,
בבית
אלהים
בציון.
ואם
נפרשהו
על
עולי
הרגל
,
יהיה
פירוש
עמק
הבכא
-
שהיו
בו
"בכאים"
(ש"ב
ה
,
כד)
,
והם
אילנות
הנקראים
בלשון
משנה
'תותים'
(ראה
בכורות
ח
,
א)
,
והם
גדלים
במקום
שאין
שם
מים;
על
כן
אמר
,
כי
כאשר
היו
עולי
הרגל
עוברים
שם
,
והיו
חופרים
הנה
והנה
להוציא
המים
,
עד
שהיה
כל
העמק
כמעין.
גם
ברכות
יעטה
מורה
-
ברָכות
כמו
'ברֵכות'
בצירי
,
כמו
"ברֵכות
מים"
(קה'
ב
,
ו);
וכן
"הבה
לי
ברכה"
(שו'
א
,
טו)
-
כמו
'ברֵכה'
בצירי.
והברֵכה
היא
חריץ
בנוי
באבנים
ובסיד
,
ומתכנסים
שם
מי
גשמים.
ואמר
,
כי
היה
להם
מים
לעולי
הרגל
מהמעיינות
ומהברכות
שהיו
בדרכים
,
שהיו
מוצאים
אותם
מלאים
מים
,
כי
הגשם
'הלביש'
אותם
מים.
מורה
-
כמו
"מורה
ומלקוש"
(יואל
ב
,
כג);
כלומר
,
כי
לא
היו
חסרים
דבר
בעלותם
לרגל.
ילכו
מחיל
אל
חיל
-
העולים
לרגל
היו
הולכים
מצבא
אל
צבא
,
כי
היו
מוצאים
צְבָא
העולים
אלה
לאלה.
ובדרש
(עירובין
יט
,
א):
עמק
הבכא
-
זה
גיהנם
,
שבוכים
שם
הרשעים;
מעין
ישיתוהו
-
מהדמעות.
והם
מודים
ברשעם
ואומרים:
ברכות
יעטה
מי
שהיה
מורה
אותם
בדרך
ישרה
,
ואנחנו
לא
שמענו;
לפיכך
אנו
בזה
העמק.
ילכו
מחיל
אל
חיל
-
כבר
פרשנוהו
לשני
הפירושים.
ולדרש
,
טעמו
ל"יושבי
ביתיך"
(בנוסחנו:
ביתך)
שזכר
למעלה
(לעיל
,
ה):
ילכו
מבית
המדרש
לבית
המדרש.
גם
פרשו
אותו
לעתיד
לבא
ואמרו
(ברכות
סד
,
א):
תלמידי
חכמים
אין
להם
מנוחה
לעתיד
לבא
,
שנאמר:
ילכו
מחיל
אל
חיל.
גם
דרשו
רבותינו
ז"ל
(שם):
כל
היוצא
מבית
הכנסת
לבית
המדרש
זוכה
ורואה
פני
שכינה
,
שנאמר:
ילכו
מחיל
אל
חיל
-
יראה
אל
אלהים
בציון.
ר' מנחם המאירי:
וכשיהיה
כן
,
עוברי
בעמק
הבכא
-
רוצה
לומר:
החכמים
השלמים
,
העוברים
בעמק
המבוכות
בלא
שום
עוות
,
להיות
לפניהם
העקוב
למישור
והרכסים
לבקעה
(ע"פ
יש'
מ
,
ד)
-
ישלימוהו
,
עד
שיִדְמֶה
להם
ויגיע
למעלתם
להשפיע
מטובו
לזולתו
,
שהוא
תכלית
החכמה;
שזהו
מעין
ישיתוהו.
ואמר:
גם
ברכות
וכו'
-
שעם
כל
זה
,
צריך
שהחכם
השלם
ישית
עינו
על
המתלמד
,
ללמדו
להועיל
(ע"פ
יש'
מח
,
יז);
ורוצה
לומר:
גם
ברכות
יעטה
וילבש
המורה
והמלמדם
להועיל.
ר' ישעיה מטראני:
עוברי
בעמק
הבכא
-
ישראל
,
שהם
עוברים
בעמק
הבכא;
וזהו
הגלות
,
שדומה
לעמק
המסוגרת.
מעין
ישיתוהו
-
בעת
הגאולה
ישימו
ישראל
אותו
העמק
למעיין
נובע
,
שהוא
מקום
מעונג;
כלומר
,
שישפיע
להם
הבורא
ישועות
,
שמן
החושך
יהפך
להם
לאור.
גם
ברכות
יעטה
אותם
הבורא
,
שהוא
מורה
-
לשון
"יורה
ומלקוש"
(דב'
יא
,
יד).