תנ"ך - זכר־אני
מה־חלד
על־מה־שוא
בראת
כל־בני־אדם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
זְכָר־אֲנִ֥י
מֶה־חָ֑לֶד
עַל־מַה־שָּׁ֝וְא
בָּרָ֥אתָ
כָל־בְּנֵֽי־אָדָֽם:
(תהלים פרק פט פסוק מח)
זְכָר־אֲנִי
מֶה־חָלֶד
עַל־מַה־שָּׁוְא
בָּרָאתָ
כָל־בְּנֵי־אָדָם:
(תהלים פרק פט פסוק מח)
זכר־אני
מה־חלד
על־מה־שוא
בראת
כל־בני־אדם:
(תהלים פרק פט פסוק מח)
זכר־אני
מה־חלד
על־מה־שוא
בראת
כל־בני־אדם:
(תהלים פרק פט פסוק מח)
תרגום תהלים:
אִידְּכַר
דַּאֲנָא
אִיתְבְּרֵיתִי
מִן
עַפְרָא
מְטוּל
מָא
לְבַטָּלָא
בְּרֵיתָא
כָל
בְּנֵי
נָשָׁא
:
רש"י:
זכור
אני
מה
חלד
-
מה
זקנה
יש
לי?
הלא
מעט
ימי
,
ודי
לך
שאתה
נפרע
ממני
במותי
קצר
ימים.
על
מה
שוא
-
לחנם
ולהבל
-
בראת
כל
בני
אדם?
ראב"ע תהלים פירוש א:
זכור
-
זה
המשורר
ידבר
על
לשון
ישראל
בגלותם;
כי
כל
אחד
רואה
שדור
הולך
ודור
בא
(ע"פ
קה'
א
,
ד)
ואין
מושיע
,
וכמה
יקוה
המקוה
,
ושנותיו
קצרות?
וזה
הוא
זכר
מה
אני
ומה
חלדי;
כי
מה
-
ישרת
אחורנית
,
כדרך
"אדם
פטדה
וברקת"
(שמ'
כח
,
יז);
"חופש
כל
חדרי
בטן"
(מש'
כ
,
כז).
וחלד
-
כמו
"הלא
צבא
לאנוש
עלי
ארץ"
(איוב
ז
,
א)
,
זמן
ידוע;
"וחלדי
כאין
נגדך"
(תה'
לט
,
ו).
ולמה
בראתנו
ואנחנו
שוא?!
כדרך
"אך
הבל
בני
אדם
כזב
בני
איש"
(תה'
סב
,
י).
והנה
הטעם:
כל
אחד
מישראל
מתאונן
בשביו
,
כי
ימות
ולא
יראה
ישועת
השם.
רד"ק:
זכור
אני
מה
חלד
-
ידבר
על
לשון
אשר
הוא
מזרע
דוד
בגלות
,
ואמר
,
כי
הוא
מפחד
מהמיתה
ולא
יראה
הישועה
,
ואולי
לא
יניח
בן
תחתיו
,
והנה
נפסקה
המלכות.
או
בכל
דוד
ודור
יתאוה
מי
שהוא
מזרע
דוד
שתהיה
בימיו
הישועה
,
ויהיה
הוא
מלך
המשיח.
ואמר:
זכר
אני
-
מה
אני
בעולם?
כי
מעט
הוא
חיי
האדם
,
וזכר
על
מה
שוא
בראת
כל
בני
אדם
-
כי
לתמותה
בראת
אותם
,
והנה
חייהם
שוא
והבל.
ר' מנחם המאירי:
ואמר
,
דרך
כלל
בני
האדם:
זכור
אני
מה
חלד
-
כלומר:
מה
מעט
זמן
עולם
האדם
,
עד
שיחייבו
חטאיו
עונש
ארוך
כל
כך?!
ועל
מה
שוא
בראת
כל
בני
אדם
-
כלומר:
על
אי
זה
מיעוט
סעד
וסמך
בראת
כל
בני
אדם?!
ר' ישעיה מטראני:
זכור
אני
מה
חלד
-
כמו
"כל
ימי
חלד"
(ראה
תה'
מט
,
ב);
כלומר:
תזכור
אותי
,
כי
מה
זמן
יש
לי
לחיות
בעולם
הזה;
ותזכור
על
מה
שוא
בראת
כל
בני
אדם
-
שהיום
הוא
חי
ולמחר
הוא
מת.
שהרי
מי
גבר
יחיה
ולא
ימות?
ומפני
זה
,
בעודי
חי
תראיני
הישועה.
וכל
אחד
מישראל
אומר
כך
,
ומתרעם
,
מפני
שימות
ואינו
רואה
הגאולה.