תנ"ך - ימי־שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת׀ שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי־גז חיש ונעפה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת׀ שְׁמ֮וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה וְ֭רָהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי־גָ֥ז חִ֝ישׁ וַנָּעֻֽפָה: (תהלים פרק צ פסוק י)

טקסט וניקוד:

יְמֵי־שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת׀ שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי־גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה: (תהלים פרק צ פסוק י)

טקסט בלבד:

ימי־שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת׀ שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי־גז חיש ונעפה: (תהלים פרק צ פסוק י)

תיקון קוראים:

ימי־שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת׀ שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי־גז חיש ונעפה: (תהלים פרק צ פסוק י)

תרגום תהלים:
יוֹמֵי שְׁנוֹתָנָא בְעָלְמָא הָדֵין שׁוּבְעִין שְׁנִין מִתְאַלְּמִין וְאִין בִּגְבוּרְתָּא תְּמָנָן שְׁנִין וְסוּגְעֵיהוֹן לֵיעוּת וּשְׁקַר לְחַיָּיבַיָּא אֲרוּם עֲדוֹ בְסַרְהוֹבְיָא וְטָיְיסִין לְצַפְרָא :

עין המסורה:
שמונים - ו' מלא (בלישנא): בר' ה , כו; שו' ג , ל; מ"א ו , א; מ"ב יט , לה; תה' צ , י; אס' א , ד. (וכל דברי הימים דכותהון בר מן א' (חסר): דה"ב ב , יז).

מסורה קטנה:
בגבורת - ל' כת' כן; שמונים - ו' מל'; ורהבם - ל'; ונעפה - ל'.

רש"י:
ימי שנותינו בהם שבעים שנה - ימי שנותינו בעוונותינו אלה ובעלומינו אלה שבעים שנה הם; ואם בגבורות - ואם הרבה שנים גברו ימיו , שמונים שנה הם. ורהבם עמל ואון - וכל הגדולה והסררה שיש לו לאדם בימים האלה , אינן אלא עמל ואון; ולמה? שהרי כי גז חיש ונעופה - בתוך עֲבָרַת מהר אנו עפים ומתים. גז - לשון העברה , וכן "נגוזו ועבר" (נח' א , יב); "ויגז שלוים" (במ' יא , לא).

ראב"ע תהלים פירוש א:
ימי. אולי יטעון טוען: והלא משה חיה מאה ועשרים שנה (ראה דב' לד , ז) , ואיך הוא יאמר שבעים שנה? זה לאות , כי משורר היה , שמו משה. והתשובה ככה: נוכל , כי "נח דניאל ואיוב" (יח' יד , יד) אינם הנודעים! והלא יראה בתחלה "איש האלהים" (לעיל , א)! ובעבור זה הזכיר , שאיננו מתעסק בהבלי העולם. וככה טעם זה המזמור: משה ידבר על לשון כל דור ודור; גם דורו כן היה , עד היום. אולי עשה זאת התפלה לפני התנבאו , שהיה בן שמונים שנה , וידיו כבידים (ראה שמ' ז , ז; יז , יב). וטעם בהם - דבר גדול יהיה , אם היה במספרם שבעים שנה. ורהבם - וימי רהבם , ימי הכח והחזק , שהם ימי הבחרות , כולם הם עמל ואון. כי גז - שיכרתו מהרה , כמו "גזי נזרך" (יר' ז , כט) , וזה טעם חיש ונעופה - והנה נהיה כעוף נודד ממקומו. או ונעופה - לשכון "ארץ חשך... ארץ עיפתה" (איוב י , כא , כב); "עושה שחר עיפה" (עמ' ד , יג). או המלה מגזרת 'עפעף' , כמו "תעופה כבוקר תהיה" (איוב יא , יז); "התעיף עיניך בו ואינינו" (מש' כג , ה); וכאילו 'תעופה' היה ימֵינו.

רד"ק:
ימי שנותינו - יש שואלים (ראה ראב"ע): אם משה רבינו חבר זה המזמור , איך אמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה , והוא חיה מאה ועשרים שנה?! וזו אינה שאלה , כי הוא דבר על הרוב. אמר על קוצר הימים , שמתלונן כל דור ודור בגלות כי ימינו קצרים , ולא נוחיל לראות הישועה אם לא תקרב הגאולה. ואם בגבורות שמונים שנה - ואם יגבר כח טבע האדם , יחיה שמֹנים , אבל משמֹנים והלאה לא נמצא כי אם מעט מן המעט. ורהבם עמל ואון - חוזק הימים; והוא מקור או שם. כלומר: אפילו מי שיהיו ימיו בשלוה , עמל ואון הם , כי לא יארכו לו הימים. כי גז חיש ונעופה - סר חוזק הימים ההם במהרה , ונעופה אל הקבר; כלומר: נלך שם במהרה כעוף המעופף. גז - ענינו: סר ממקומו; כמו "ויגז שלוים מן הים" (במ' יא , לא); "ממעי אמי אתה גוזי" (תה' עא , ו); אלא שהם פעלים יוצאים , וזה פעל עומד.

ר' מנחם המאירי:
ימי שנותינו בהם מעט , שאינם על הרוב אלא שבעים שנה , ואם בגבורות - רוצה לומר: בהתגברות הטבע , שמונים. ואע"פ שימי משה היו מאה ועשרים שנה , הוא דבר בנבואה על הזמן העתיד , וכל שכן בזמן הגלות. ואמר: ורהבם עמל ואון - כלומר: ואפילו אותו הזמן המועט - כל הגאות והשררה שבו לשרים ולעשירים ולמעונגים - עמל ואון , רוצה לומר: הבל וריק (ע"פ יש' ל , ז). כי גז חיש ונעופה - רוצה לומר: כי יגזו ועבר (ע"פ נח' א , יב) אותו הגאות מהרה , ונעופה - לקבר. וגז - עניינו: סר , כמו "ויגז שלוים" (במ' יא , לא); "ממעי אמי אתה גוזי" (תה' עא , ו); אלא שזה - 'עומד' , ואותם שהוזכרו - 'יוצאים'.

ר' ישעיה מטראני:
ימי שנותינו - שנות העולם שבעים שנה , ואם גברו שנותינו הם שמונים שנה. ורהבם - הבל הוא , עמל ואון. כי גז חיש ונעופה - כלומר: עבר זמנינו מהרה ונעופה מן העולם.
ריכוז קישורים