תנ"ך - צדיק
כתמר
יפרח
כארז
בלבנון
ישגה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
צַ֭דִּיק
כַּתָּמָ֣ר
יִפְרָ֑ח
כְּאֶ֖רֶז
בַּלְּבָנ֣וֹן
יִשְׂגֶּֽה:
(תהלים פרק צב פסוק יג)
צַדִּיק
כַּתָּמָר
יִפְרָח
כְּאֶרֶז
בַּלְּבָנוֹן
יִשְׂגֶּה:
(תהלים פרק צב פסוק יג)
צדיק
כתמר
יפרח
כארז
בלבנון
ישגה:
(תהלים פרק צב פסוק יג)
צדיק
כתמר
יפרח
כארז
בלבנון
ישגה:
(תהלים פרק צב פסוק יג)
תרגום תהלים:
צַדִּיקָא
הֵיךְ
דִּיקְלָא
יְלַבְלַב
פֵּירִין
הֵיךְ
אַרְזָא
בְלִיבְנָן
יִסְגֵּא
וְיַעְבֵּיד
שׁוּרְשִׁין
:
עין המסורה:
יפרח
-
ד':
*במ'
יז
,
כ;
הו'
יד
,
ו;
תה'
עב
,
ז;
צב
,
יג.
ישגה
-
ג':
תה'
צב
,
יג;
איוב
ח
,
ז
,
יא.
רש"י:
בשורי
-
בעוייני
,
כמו
"שוררי"
(תה'
ה
,
ט).
בקמים
עלי
מרעים
-
על
הרשעים
הקמים
עלי
שמעו
אזני
מאחורי
הפרגוד
,
שלא
יועילו
לכלות
אותנו
(ראה
סנה'
פט
,
ב);
שכך
שמעתי:
צדיק
כתמר
יפרח
וגו'
-
כתמר
-
לעשות
פירות
,
וכארז
-
להחליף
גזעו
(ראה
שו"ט
צב
,
יא).
ראב"ע תהלים פירוש א:
צדיק.
הגיד
,
כי
אויבי
השם
ואויביו
"יאבדו"
(לעיל
,
י);
ואויבי
השם
הם
אויביו
,
כדרך
"הלא
משנאיך
יי'
אשנא"
(תה'
קלט
,
כא).
אמר
הפך
זה
על
צדיק
-
כתמר
,
שהוא
עומד
שנים
רבות.
ואמר
"רשעים"
(לעיל
,
ח)
-
שהם
רבים
,
וצדיק
-
כי
הם
מעטים.
והמשילו
בעץ
נותן
פרי
הדר
,
גם
יפרה
וישגא
(בנוסחנו:
ישגה)
כעץ
החזק
בלבנון
,
והוא
הארז;
והמשיל
הרשעים
לעשב
ולציץ
השדה
(ראה
לעיל
,
ח)
,
שאינו
עומד
כי
אם
מעט.
רד"ק:
צדיק
כתמר
-
המשילו
לתמר
ולארז
,
לפי
שהם
גבוהים
מכל
האילנות.
ובדרש
(ראה
תענית
כה
,
ב;
שו"ט
צב
,
יא):
מה
התמרה
הזאת
צלה
רחוק
ממנה
,
כך
הצדיקים
,
מתן
שכרן
רחוק
מהם
עד
לעולם
הבא;
מה
התמרה
הזאת
אין
עושים
הימנה
כלים
,
שולחנות
ומנורות
,
יכול
אף
ישראל
כן?
תלמוד
לומר:
כארז
בלבנון
ישגה;
ומה
ארז
זה
אין
עושה
פירות
,
יכול
אף
ישראל
כן?
תלמוד
לומר:
כתמר;
מה
ארז
ותמרה
,
אם
נעקרים
אין
להם
תחליפים
,
יכול
אף
ישראל
כן?
תלמוד
לומר:
"שתולים
בבית
יי'"
(להלן
,
יד).
ואמר
בלבנון
-
שהוא
יער
בארץ
ישראל;
ודבר
על
ההווה.
ישגה
-
יגדל
ויפרח;
ועל
רוב
הגִדּוּל
יאמר
ישגה
,
שהוא
ענין
הרבוי;
כמו
"שגיא
כח"
(איוב
לז
,
כג)
,
שפירושו:
רב
כח;
וכן
תרגום
"רב"
(דב'
ג
,
יט):
"סגיא"
(ת"א).
ר' מנחם המאירי:
והצדיק
יפרח
וישגא
(בנוסחנו:
ישגה)
תמיד
כתמר
וכארז
,
שהם
גבֹהי
הקומה
ובקיום
התמדה
,
משל
על
הצלחה
גדולה
ומתמדת.