תנ"ך - במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּמ֤וֹת אָדָ֣ם רָ֭שָׁע תֹּאבַ֣ד תִּקְוָ֑ה וְתוֹחֶ֖לֶת אוֹנִ֣ים אָבָֽדָה: (משלי פרק יא פסוק ז)

טקסט וניקוד:

בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה: (משלי פרק יא פסוק ז)

טקסט בלבד:

במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה: (משלי פרק יא פסוק ז)

תיקון קוראים:

במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה: (משלי פרק יא פסוק ז)

עין המסורה:
אבָדה - ב' בקמץ: מש' יא , ז; קה' ט , ו.

מסורה גדולה:
אבדה ב' ותוחלת אונים גם אהבתם.

מסורה קטנה:
אבדה - ב'.

רש"י:
במות אדם רשע תאבד תקוה - תקות כל הבוטחים בו. ותוחלת אונים אבדה - תוחלת בניו , שהם אונו , אבדה , כי בזכותו לא תבוא להם טובה. אבל במות צדיקים יש לבניהם מבטח בצדקתם.

רד"ק:
במות אדם רשע תאבד תקותו , כי אינו זוכה לחיי העולם הבא. כי בעוד שהרשע הוא חי , יש לו תקוה , אולי ישוב בתשובה; אבל במותו אבדה תקותו. וכפל הענין במלות שונות: ותוחלת אונים אבדה - כלומר: בעלי האון הם מקוים שינחלו בניהם אחריהם הונם , וזו היא תוחלת כזב.

רלב"ג:
במות אדם רשע תאבד תקוה - כי אין לו השארות נפש , ותוחלת שיהיה לו ברוב כחו , אבדה. או ירצה בזה , כי במות הרשע תאבד התקוה שהיו מקוים אוהביו שיגן עליהם בכחו , והתוחלת שהיה להם בו , שיוכל לעזור להם , כבר אבדה , כי סר כחו במותו.

ר' יוסף קמחי:
במות אדם רשע תאבד תקוה - כבר נואש מטוב העולם. ותוחלת אונים אבדה - כפל.

ר' משה קמחי:
במות. תאבד תקוה - שיקוה לעשות לעשוק העניים. ותוחלת אונים - מן "און" (מש' ו , יב); והעניין , שיוחילו לעשות און. או יהיה אונים - תאר , כמו "בושים" (יח' לב , ל) , 'טובים'.

ר' מנחם המאירי:
במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה. אונים - שם תאר במשקל 'טובים' , ורוצה לומר כואבים. וקראם כן , על שם סופם. ולפי הנגלה: כוון להערה תוריית , להזהיר האדם על איחור התשובה , רוצה לומר , שלא יקח בעצמו מתון בעניינה , ואל יאמר: 'לכשאפנה - אשנה' , שמא לא יפנה (ראה משנה אבות ב , ד); והודיעו , שאם לא ישוב בחייו , הנה במותו תאבד תקותו , שאין תשובה לנפש אחר מותה. והוא שתרגם יהונתן "דרשו יי' בהמצאו" (יש' נה , ו): "תבעו דחלתא מן קדם " , בעוד דאתון קיימין. והוא שאמר , שבמות אדם רשע תאבד תקותו ואבדו עשתונותיו (ע"פ תה' קמו , ד); וכן תוחלת אונים אבדה , כי הוא כפל הענין. וכבר הארכנו בזאת ההערה בחבור התשובה (עמ' 432 - 252 ). או נפרש , שתאבד תקותם , מפני שכל תקותם אינה אלא בענייני העולם הזה. ולפי הנסתר: נמשך למה שאמר בפסוקים שלמעלה ממנו , רוצה לומר "וסלף בוגדים ישדם" (לעיל , ג) , "וברשעתו יפול רשע" (לעיל , ה) , ובהוות בוגדים ילכדו (לעיל , ו) , וביאר במה שייחס לרשע שיושדד ויפול וילכד , שהענין בכלם שבמותו תאבד תקותו ואבד נצחו ותוחלתו מיי' (ע"פ איכה ג , יח). ויש מפרשים לפי הנגלה אונים - בנים , כלומר , שאבדה תוחלת אף מבניו , כדרך שאמר "אני ראיתי אויל משריש" וגו' "ירחקו בניו מישע" (איוב ה , ג - ד).

ר' יוסף כספי:
במות. אונים - 'פועלים' , מגזרת "אם און" (איוב יא , יד).

ר' יוסף כספי - פירוש נוסף:
במות אדם רשע וגו' - זה ממין הפסוקים שכלו נמשך.

ר' ישעיה מטראני:
במות אדם רשע תאבד התקוה - ששוב אין לו תקוה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. ותוחלת אונים אבדה - במיתתם. אונים כמו 'אוָנים' , והו"ו נעלם; כמו "ועולתה קפצה פיה" (איוב ה , טז) , שמשפטו: ועוולתה (ראה יח' כח , טז).
ריכוז קישורים