תנ"ך - יד־חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יַד־חָרוּצִ֥ים תִּמְשׁ֑וֹל וּ֝רְמִיָּ֗ה תִּהְיֶ֥ה לָמַֽס: (משלי פרק יב פסוק כד)

טקסט וניקוד:

יַד־חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס: (משלי פרק יב פסוק כד)

טקסט בלבד:

יד־חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס: (משלי פרק יב פסוק כד)

תיקון קוראים:

יד־חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס: (משלי פרק יב פסוק כד)

עין המסורה:
תמשול - ג' מלא בלישנא: *בר' לז , ח; יח' יט , יד; מש' יב , כד.

מסורה קטנה:
תמשול - ל' מל'.

רש"י:
יד חרוצים - ישרים. תמשול - תעשיר.

רד"ק:
יד חרוצים - יד האנשים הזריזים לעשות מלאכתם ועניינם באמונה , תגיע למשול בבני עמו , ויד האדם העושה רמיה תהיה למס עובד. או פירוש למס - מן "וחם השמש ונמס" (שמ' טז , כא) , כלומר: לא תצליח.

רלב"ג:
יד חרוצים - יד האנשים החרוצים תמשול , כי בחריצותם יקנו הון יתחזקו בו למשול על האנשים; ואולם הרמיה תהיה למס עובד , בהפך הענין בחרוצים. והנה הרצון בזה באמרו רמיה - אנשי רמיה; והנה האנשים ההם עצלים , לא יעשו המלאכה , כי יבטחו שיביאו לחמם מהרמיה. או יהיה הרצון בזה בחרוצים - ישרים , אשר כל מעשיהם נחתכים ונגזרים לפי המשפט; ומזה הצד הם הפך בעלי הרמיה.

ר' יוסף קמחי:
יד חרוצים תמשול - שחותכין ביושר ואינם ממהרין. ורמיה תהיה למס - בהפך.

ר' משה קמחי:
יד - משרת בעבור שנים. חרוצים - מן "אז תחרץ" (ש"ב ה , כד) , שטעמו: 'תנוע'; וכן הפירוש: מתנועעים אחר מחיתם - ידם תהיה מושלת , ויד רמיה - שתרמה בני אדם , היא תהיה למס - עובדת לחרוצים המושלים. ויתכן חרוצים - בעלי הזהב , מן "חרוץ" (מש' ח , יט).

ר' מנחם המאירי:
יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס. ה'חריצות' - מלה מונחת על התנועה והזריזות בהשתדלות עניניו וכן בחריצות - שלא יתערב שום זיוף , אבל ביושר ומשפט; כי 'חריצות' הוא כולל ענין תנועה , מלשון "לא יחרץ כלב" (שמ' יא , ז) , וענין גזרה ומשפט: "משפטיך אתה חרצת" (מ"א כ , מ); ובאמת: ידי העושה זאת תעשרנה ותמשלנה. ורמיה לדעתי הוא תואר וחוזר על היד , וכמוהו "לשון רמיה" (תה' קכ , ג); "ולשונם רמיה בפיהם" (מי' ו , יב); ואמר שהיד הרמיה תתדלדל ותתמוגג. ולמס - מלשון התכה: "וחם השמש ונמס" (שמ' טז , כא); וכמוהו "ובחוריו למס יהיו" (יש' לא , ח) , וכן "היתה למס" (איכה א , א). ורמיה - הפך 'חריצות' בשני הענינים , כי עם היות עיקר הנחתו לענין מרמה ושקרות , תאמר לפעמים על העשות הדבר הצריך זריזות בעצלה ובהתרשלות: "ארור עושה מלאכת יי' רמיה" (יר' מח , י); ומזה אצלי "לא יחרוך רמיה צידו" (להלן , כז) , כמו שיתבאר בסמוך. ומכל מקום כל שלא נעשה הענין בזריזות הראוי לו יקרא 'רמיה'. והנסתר בזה קרוב לנגלה , וכבר ידעת צורך החריצות בלימוד וההכרח ביושר הגרסא והסברא והקבלה.

ר' יוסף כספי:
יד - תשרת בעבור אחרת.

ר' יוסף כספי - פירוש נוסף:
ורמיה - ויד רמיה.

ר' ישעיה מטראני:
יד חרוצים תמשול - בעושר גדול; ורמיה תהיה למס - ומי שמרמה הבריות , שאינו חריף בעניין אחר כי אם במרמה , יהיה נימס וכלה.
ריכוז קישורים