תנ"ך - טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר־לחם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ מִ֝מִּתְכַּבֵּ֗ד וַחֲסַר־לָֽחֶם: (משלי פרק יב פסוק ט)

טקסט וניקוד:

טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר־לָחֶם: (משלי פרק יב פסוק ט)

טקסט בלבד:

טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר־לחם: (משלי פרק יב פסוק ט)

תיקון קוראים:

טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר־לחם: (משלי פרק יב פסוק ט)

עין המסורה:
נקלה - ב': תה' לח , ח; מש' יב , ט. וחסר - לחם - ב': ש"ב ג , כט; מש' יב , ט.

מסורה קטנה:
נקלה - ב'; וחסר - לחם - ב'.

רש"י:
טוב נקלה - בעיניו , ונעשה עבד לעצמו. ממתכבד - בעיניו , ואומר: גנאי הוא לי לעמול במלאכה , שאני מבני אדם גדולים; וסופו להיות חסר לחם.

רד"ק:
טוב נקלה - אומר , כי האדם שיתנהג במעט שפלות , ויתעסק במלאכתו ויתעשר ויקנה לו עבד , טוב ממי שרוצה להתכבד ויזלזל לעשות מלאכה , ויבא לידי עניות , עד שצריך לחזר על הפתחים. ויש מפרשים (ראה רש"י): טוב מי שיקל מעט מכבודו ויהיה עבד לעצמו למצא פרנסתו.

רלב"ג:
טוב נקלה - טוב מי שהוא נקלה ועבד לעצמו לעשות עבודותיו בבית ובשדה כדי שישיג טרפו , ממי שהוא מתכבד תמכבד ורוצה שיעבדוהו אחרים , והוא חסר לחם; כי הקלון אל הראשון סופו לכבוד , והכבוד אל השני סופו לקלון.

ר' יוסף קמחי:
טוב נקלה ועבד לו - זה מצד השכל. אדם משכיל אל יתגאה לעבוד נפשו; ואומרים עליו השוטים: נקלה הוא זה שעובד עבודתו! למה אינו שוכר פועל? ממתכבד וחסר לחם - הפכו; שאינו משיג די מחסורו , ושוכר פועל לעבוד עבודתו. ויש מפרש: טוב נקלה ועבד לו - בעיני בני אדם; ויש לו עבדים בביתו , שמתכבד בפני בני אדם ואין לו פת לחם. ופירושו בענין הפרישות: טוב נקלה בעיני בני אדם , והוא מושל ברוחו , ויצרו עבד לו , ממתכבד ואין לו דעת ולא חכמה; כמו שנאמר: "לכו לחמו בלחמי" (מש' ט , ה) - שהחכמה מכרזת; כאשר הקדמנו (ראה שם , ג - ה). וכן אמר הפילוסוף למלך בבל: אתה עבד לעבדי! יצרי הוא עבדי ויצרך הוא ימשול בך; ונמצאת עבד עבדי. אמר לו המלך; אינך מכירני. אמר לו: כן אני מכירך. אמר לו: ומי אני? אמר לו: אתה היית בראשונה סרחון ואחריתך תהיה כמו כן. ובין כך ובין כך אתה כלי מלא צואה. ואמר ממלא השיר: אתמה על כל אדם משכיל , איכה אין אל לבו נותן , איך יתגאה אדם עבר , זה פעמים מעבר שתן. פירוש: כי ממקום שעבר השתן והשתן יוצא משם , עבר שתי פעמים: אחת כשהולידו אביו והשנית שילדתו אמו.

ר' משה קמחי:
לפי שכלו; טוב נקלה - שנים דבקים. וכן הפירוש: בעבור פיהו שידבר השְכֵּל , יהולל איש - שישבחוהו בני אדם. ונעוה מצד עוות הלב - יבוזו לו. ונקלה ונמאס בעיניו ובשכלו קונה עבד לו , טוב ממתכבד שהיה מרבה ממון ומפסידו באולתו , ואחרי כן היה חסר לחם. ומתכבד - לשון 'הרבה'; וכן "כבד מאד" (שמ' ט , ג); "התכבד כילק" (נח' ג , טו). או: מתכבד כנגד נקלה; והטעם , שהוא נכבד בעיניו ואיננו עמל בגסות רוחו , והוא חסר לחם - טוב הנקלה ועבד לעצמו , שהוא עמל לעצמו וטוב לו; כענין "יגיע כפך כי תאכל" (תה' קכח , ב).

ר' מנחם המאירי:
טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם. הערה , שעם השפילו שלימות העושר ושלימות תכונת הגוף , צריך להשתדל בהם , רוצה לומר: להשתדל בקנין ובהתמדת בריאותו להעמיד הגוף; וזה ממה שידוע , שהאדם לפי זכות חומרו צריך השתדלות רב בהכנת מזונו ומלבושיו והתמדת בריאותו ושלותו. ועבד בכאן - פירושו מלשון 'עבודה' , ונקלה הוא הפך מתכבד , רוצה לומר: לא נקלה בעצמו , אבל שהוא נקלה בעיניו ומעמיד עצמו בחזקת נקלה , בהתעמלו לעבוד עבודתו , ממי שהוא מתכבד ומיקר עצמו לבלתי השתדל בקנין , והוא חסר לחם. או יפורש ועבד לו כמשמעו , והוא הערה שלא ישען אדם מכל וכל על מלאכת עבד ושפחה , רק בעיניו יראה ובאזניו ישמע ולבבו יבין (ע"פ יש' ו , י). ומשל ההמון: עין הבעלים - דומן על פני האדם; ורבותינו ז"ל אמרו בפרק 'כל הבשר': דסייר נכסיה , משכח אסתירי. ואמר: טוב נקלה - רוצה לומר , שמקלה עצמו במלאכתו , עם היות לו עבדים שאפשר להשליך יהבו עליהם , ממתכבד וחסר לחם. ויש מפרשים לו כמו לעצמו , כלומר: טוב נקלה והוא עבד לעצמו , ממתכבד וחסר לחם. ובדרך נסתר: נמשך למה שאמר "לפי שכלו יהולל איש" (לעיל , ח) , כלומר שאין שבח האדם , רק על שלימות החכמה. ואמר: טוב נקלה וגו' - קראוֹ נקלה על צד מחשבת החושב בו , אשר בראותו אותו עני ודל יבוז לו , כאמרו "חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו" (מש' כח , יא) , כמו שיתבאר. ומדרך הלשון , להקרא הדבר על צד מחשבת בני אדם עליו , כהקרא האלילים 'אלים' , על צד מחשבת עובדיהם. וידוע שבהתגבר הילד המסכן (ראה קה' ד , יג; קה"ר ד , א) ישוב המלך הזקן לעבד לו , ואין הכונה שימיתהו לגמרי , כי הוא צריך לו לעשות מלאכתו לפי הצורך ההכרחי בהעמדת גופו , אבל שישיבנו לעבד לו , נכנע תחת ידו להשתמש בו למה שירצה , ובלעדיו לא ירים איש את ידו ואת רגלו (ע"פ בר' מא , מד) , רק כפי מה שיבוא הצווי עליו מאתו. ולזאת הסבה קראו 'עבד' , מצורף אל היות בו מדת העבד: עבדא בהפקרא ניחא ליה , זילא ליה שכיחא ליה פריצא ליה; כמו שנקרא גם כן לזאת הסבה במשלי החכם "כנעני" (מש' לא , כד). ואמר , שזה שהתגבר על המלך הזקן המשחית , שעליו נאמר: 'הוא שטן , הוא יצר הרע , הוא מלאך המות' (ראה ב"ב טז , א) , עד אשר ישיבו לעבד לו , טוב וקרוב אל הכונה יותר ממי שהוא מתכבד , רוצה לומר: בעושר ונכסים ושאר הצלחות מדומות. וקראו מתכבד , מפני שאין ליחס על אלו כבוד , אחר שאינם הצלחה אמתית , רק התכבדות , להיותם הצלחות מדומות לא אמתיות. וחסר לחם - רוצה לומר: חסר החכמה והשכל; מענין "לכו לחמו בלחמי" (מש' ט , ה).

ר' יוסף כספי:
טוב - בעבור היות הכת המהוללת המשכיל מעטה , אמר , כי הנקלה בעיני הרוב ולו עבד , הוא טוב מהמתכבד , רצוני: מראה עצמו נכבד ועשיר , והוא חסר לחם. וזהו "נעוה לב" (לעיל , ח).

ר' ישעיה מטראני:
טוב נקלה - טוב הוא אותו אדם שמשים עצמו להיות נקלה ולהיות עבד לעצמו , כדי שיהיה לו מה יאכל , ממי שרוצה להתכבד וחסר לו הלחם.
ריכוז קישורים