תנ"ך - בכל־עצב יהיה מותר ודבר־שפתים אך־למחסור:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּכָל־עֶ֭צֶב יִהְיֶ֣ה מוֹתָ֑ר וּדְבַר־שְׂ֝פָתַ֗יִם אַךְ־לְמַחְסֽוֹר: (משלי פרק יד פסוק כג)

טקסט וניקוד:

בְּכָל־עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר־שְׂפָתַיִם אַךְ־לְמַחְסוֹר: (משלי פרק יד פסוק כג)

טקסט בלבד:

בכל־עצב יהיה מותר ודבר־שפתים אך־למחסור: (משלי פרק יד פסוק כג)

תיקון קוראים:

בכל־עצב יהיה מותר ודבר־שפתים אך־למחסור: (משלי פרק יד פסוק כג)

רש"י:
בכל עצב - בכל יגיע מלאכה יהיה ריוח , אבל דברי הבל אך למחסור.

רד"ק:
בכל עצב יהיה מותר - בכל מה שיטרח האדם לעשות במלאכתו , כל מה שירבה לעשות ירויח יותר; אבל בדבר שפתים אין ראוי להרבות , כי ברבוי הדברים לא ימלט שלא יפשע אדם בהם.

רלב"ג:
בכל עצב - הנה בכל יגיע ועמל יהיה לאדם יתרון ותועלת , עד שכל מה שיעמול בו יותר יגיע לו מהתועלת יותר. ואולם דבר שפתים - הנה היגיעה והרבוי בו אינו ליתרון אבל למחסור.

ר' יוסף קמחי:
בכל עצב יהיה מותר - כל מה שהוסיף עצב ויגיעה בכל העניינים , יתרון ימצא ורֶוח יותר. ואם יוסיף , כל מה שיוסיף ימצא מותר; אך בדבר שפתים אינו כן , כי כל מה שיוסיף - אך למחסור; יוסיף בדברים - יוסיף פשעים , ויחסר המותר והריוח.

ר' משה קמחי:
בכל - הבי"ת משרת במקום שנים; וכן הפירוש: בעבור כל עצבון ועמל שיטרח אדם לצורך מחיתו , יש יתרון ותועלת; אך בדבר שפתים , שהם דברי תוהו , יש מחסור; והטעם: שיחסר. ואך - ממעט מותר המתעצב.

ר' מנחם המאירי:
בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור. הערה כללית להמוניות ולשכליות. ועצב נאמר הנה בענין עמל , כמו "ועצביך בבית נכרי" (מש' ה , י) , כלומר , שבכל דבר שיתעמל בו וישתדל בעשייתו השתדלות בחריצות גדולה , תמצא בו ריוח ומותר; יגעתי ולא מצאתי אל תאמן (ראה מגילה ו , ב). ודבר שפתים - כלומר: מי שמכלה זמנו בדברי הבאי , ילך הלוך וחסור (ע"פ בר' ח , ה) יום יום. ואחד מחכמי המוסר צוה את בנו: אל תהי חכם בדברים , אבל היה חכם במעשה , כי החכמה שבמעשה תועיל לך לעולם הבא , והחכמה שבדברים תשאר בכאן. ורבותינו ז"ל פירשו (ראה ברכות ל , ב - לא , א) עצב - ענין דאגה , מלשון "כי נעצב אל דוד" (ש"א כ , לד); "נעצב המלך על בנו" (ש"ב יט , ג); ופירושו: הערה על מניעת השחוק והטיול , על הדרך שביארנו למעלה (פס' יג) , כי דבר שפתים מורה על ישיבת הקרנות ודיבור בעסקי העולם , שהם גוררים דברים אלו. ואמר על זה בכל עצב יהיה מותר , כלומר: כל זמן שיעמוד האדם בעצמו מתחשב וכאדם עצב , יהיה תועלת , כי זה מדרך המתבונן ואשר לבו לחקור על הדברים.

ר' יוסף כספי:
בכל. מותר - בדבור ורבוי מאמרים בלתי הכרחיים; והטעם , כי מדת ההמון כן בהגיע להם פגע רע. לכן אמר כי הוא חסרון השכל , כי לא יועילו הצעקות והנאקות.

ר' יוסף כספי - פירוש נוסף:
בכל עצב יהיה מותר וגו' - זה הפסוק בענין אחד נמשך , אבל אמר: למותר ולמחסור שהם הפכים , דרך צחות המליצה , עם היותו נכון בענין הכונה והפירוש; כמאמר החכם: אל תאנח על מה שאבד לך , אבל תשמח על מה שנשאר לך. ולכן אמר שלמה: בכל עצבון שיש לאדם על הפסד הקנינים , הנה יש שם מותר ושארית מה לו. ולכן דבר שפתים להאנק ולקונן על העצב , הוא חסרון בשכל; לכן ראוי לו שיחריש ויאסף אל ביתו עם הנשאר לו.

ר' ישעיה מטראני:
בכל עצב יהיה מותר - כלומר: ירבה אדם לטרוח בכל מלאכה ובכל עניין , אבל בדברים לא ירבה , אלא יהיו דבריו למחסור.
ריכוז קישורים