תנ"ך - באין
אלפים
אבוס
בר
ורב־תבואות
בכח
שור:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בְּאֵ֣ין
אֲ֭לָפִים
אֵב֣וּס
בָּ֑ר
וְרָב־תְּ֝בוּא֗וֹת
בְּכֹ֣חַ
שֽׁוֹר:
(משלי פרק יד פסוק ד)
בְּאֵין
אֲלָפִים
אֵבוּס
בָּר
וְרָב־תְּבוּאוֹת
בְּכֹחַ
שׁוֹר:
(משלי פרק יד פסוק ד)
באין
אלפים
אבוס
בר
ורב־תבואות
בכח
שור:
(משלי פרק יד פסוק ד)
באין
אלפים
אבוס
בר
ורב־תבואות
בכח
שור:
(משלי פרק יד פסוק ד)
עין המסורה:
אבוס
-
ב':
יש'
א
,
ג;
מש'
יד
,
ד.
ורב
-
ג'
בקמץ:
מש'
יד
,
ד;
כ
,
טו;
איוב
לו
,
יח.
תבואות
-
ב'
מלא:
מש'
יד
,
ד;
טז
,
ח.
ושארא
תבואת
כתב.
תבואות
-
ז'
(בלישנא):
בר'
מז
,
כד;
וי'
כה
,
טו
,
טז;
דב'
לג
,
יד;
מ"ב
ח
,
ו;
מש'
יד
,
ד;
טז
,
ח.
רש"י:
באין
אלפים
אבוס
בר
-
באין
שוורים
האבוס
ריקם
,
שאפילו
תבן
אין
מצוי
בבית.
בר
-
נקי
וריקם;
כלומר:
במקום
שאין
תלמידי
חכמים
אין
הוראה
נמצאת
כהלכה.
רד"ק:
באין
אלפים
אבוס
בר
-
במקום
שאין
שם
שורים
,
האבוס
הוא
נקי
,
שאפילו
תבן
אינו
מצוי
לכאן.
אבוס
-
הוא
הרפת
של
בקר.
ורב
תבואות
-
יבואו
לבעלי
השורים
,
כי
יעבדו
שדותיהם.
רלב"ג:
באין
אלפים
-
הנה
יקרה
שממציאות
הדבר
ומהִפָּקדו
ימשך
דבר
אחר
בעינו
,
וזה
,
כי
כשלא
ימצאו
שורים
,
ימצאו
אוצרות
התבואה
שאוכלים
השורים
מלאים
בר;
והנה
מפני
המצאם
ימצאו
רב
תבואות
,
כי
רב
תבואות
בכח
שור.
ואפשר
שירצה
בזה
,
והוא
יותר
נכון:
כאשר
לא
היו
שורים
של
פטם
שמפטמים
אותם
באבוס
בר
,
הנה
אז
יהיו
רב
תבואות
בכח
שור.
והעיר
בזה
,
כי
הנפש
החמרית
,
כאשר
לא
ישתמשו
בה
בעבודת
השכל
,
היא
תאכל
פרי
תבואתו
ותשחיתהו
בהשתמשו
בהכנתו
להתחכם
בהגעת
תאות
החומר.
ואם
ישתמשו
בה
לעבודת
השכל
,
יגיעו
בכחה
רב
תבואות
בענינים
העיוניים.
ר' משה קמחי:
באין
-
בזה
הכתוב
הזהיר
על
עבודת
האדמה.
אלפים
-
מן
השורים;
וכן
"ככבש
אלוף"
(יר'
יא
,
יט);
"אלופינו
מסובלים"
(תה'
קמד
,
יד);
וכן
הוא
הפירוש:
בעבור
שאין
אלפים
לחרוש
בהם
,
האבוס
בר
ונקי
-
שאין
שם
כלום.
פירוש
אחר:
באין
שורים
יש
אבוס
אחד
מן
בר
-
מענין
"לשבור
בר"
(בר'
מב
,
ג)
,
והוא
התבואה
הנקיה
מן
התבן.
ורב
תבואות
-
ואבוסים
מלאים
בר
בכח
השור;
וזה
הפירוש
נכון.
ר' מנחם המאירי:
באין
אלפים
אבוס
בר
ורב
תבואות
בכח
שור.
יש
מפרשים
בר
מלשון
"לשבור
בר"
(בר'
מב
,
ג)
,
רוצה
לומר:
תבואה
הנמרחת
והנבררת
מן
התבן
והקש;
ומלת
באין
מושכת
עצמה
ואחרת
עמה
,
כלומר:
באין
אלפים
אין
אבוס
בר.
ואבוס
הוא
האוצר
שמשימין
בו
התבואה
,
"פתחו
מאבוסיה"
(יר'
נ
,
כו).
ואלפים
-
פירושו:
שוורים
,
"שגר
אלפיך"
(דב'
ז
,
יג).
והוא
הערה
להשתדל
בעבודת
האדמה
,
והוא
הענין
בכל
קנין
,
אלא
שלקח
אחד
מהם
לדוגמא;
ואמר
באין
אלפים
-
רוצה
לומר:
אם
לא
יכין
לו
שוורים
לעבודת
האדמה
,
אין
לו
אוצר
של
תבואה.
ובהפך:
רב
תבואות
בכח
שור
-
רוצה
לומר:
בריבוי
השוורים;
כי
'כח'
יבוא
לפעמים
במקום
ריבוי;
או
פירושו:
תוקף
וכח
ממש.
ויש
מפרשים
הפסוק
בלא
חסרון
,
ופירוש
בר
-
נקי
,
מענין
"נקיון
שנים"
(עמ'
ד
,
ו)
,
ובלשון
תלמוד
(ראה
פסחים
כד
,
ד):
'נקי
מנכסיו'.
או
מלשון
"והאדמה
לא
תשם"
(בר'
מז
,
יט)
,
שתרגומו:
"לא
תבור"
(ת"א)
,
ואבוס
הוא
אבוס
ממש
,
והוא
המקום
שאוכלות
שם
הבהמות;
"וחמור
אבוס
בעליו"
(יש'
א
,
ג);
כלומר:
באין
אלפים
נשאר
האבוס
בר
ונקי
וריק
ונעור.
וכל
זה
,
הערה
להזהר
ממדת
העצלות
ולהשתדל
בקנינים.
ובדרך
נסתר:
קרא
השלימים
אלפים
ושור
,
שהם
אצל
זריעת
החכמה
וקצירתה
כשוורים
בעבודת
האדמה
,
אף
כי
יש
בהם
רמז
מצד
המלות
בלימוד
ובעיון:
"ואאלפך
חכמה"
(איוב
לג
,
לג);
"תשורי
מראה
אמנה"
(שה"ש
ד
,
ז);
והוא
נמשך
למה
שלפניו
,
והכוונה
כי
בהעדר
החכמים
,
אבוס
התלמידים
משולל
מן
השלימות;
וכן
תמשיך
כל
הענין.
ואף
רבותינו
ז"ל
דרשוהו
כן:
במקום
שאין
תלמידי
חכמים
מצויין
,
אין
הוראה
יוצאת
כהלכה.
ר' יוסף כספי:
באין
-
כמו
בו"ו
,
מענין
"ראשית
אוני"
(בר'
מט
,
ג);
והטעם
,
כי
בכח
השורים
ישיג
האדם
אבוס
בר
,
כאמרם
ז"ל
(ראה
משנה
אבות
ד
,
יד):
שחביריך
יקיימוה
בידיך.
ר' יוסף כספי - פירוש נוסף:
באין
אלפים
אבוס
בר
-
בר
הוא
הדגן.
ואבוס
הוא
העצה
והתבן
,
שהוא
מאכל
הבהמות:
"וחמור
אבוס
בעליו"
(יש'
א
,
ג).
וכן
אבוס
סמוך
לבר.
כמו
זה
,
ענינו:
אבוס
הבר;
כמו
שיאמר
'קש
הבר'
או
'עצת
הבר'.
והטעם
,
כי
בהעדר
השוורים
בעבודת
האדמה
,
תחת
חטה
יצא
חוח
(ע"פ
איוב
לא
,
מ).
והפך
זה:
ורב
תבואות
בכח
שור.
ר' ישעיה מטראני:
באין
אלפים
אבוס
בר
-
כלומר:
אמת
ודאי
,
אם
אין
אלפים
לאדם
,
אבוס
בר
-
הוא
נקי
ואינו
צריך
לנקותו
מן
הטינוף;
אבל
יותר
טוב
הוא
שיהיו
לו
אלפים
,
שבכח
שור
יש
לו
לאדם
רוב
תבואות.