תנ"ך - לב שמח ייטב פנים ובעצבת־לב רוח נכאה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣ב פָּנִ֑ים וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב ר֣וּחַ נְכֵאָֽה: (משלי פרק טו פסוק יג)

טקסט וניקוד:

לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים וּבְעַצְּבַת־לֵב רוּחַ נְכֵאָה: (משלי פרק טו פסוק יג)

טקסט בלבד:

לב שמח ייטב פנים ובעצבת־לב רוח נכאה: (משלי פרק טו פסוק יג)

תיקון קוראים:

לב שמח ייטב פנים ובעצבת־לב רוח נכאה: (משלי פרק טו פסוק יג)

עין המסורה:
ייטב - ב' חסר: ש"א כ , יג; מש' טו , יג. ייטב - ט' חסר בלישנא: *דב' ח , טז; ל , ה; ש"א כ , יג; כה , לא; יר' ב , לג; יח' לג , לב; לו , יא; מש' טו , יג; ל , כט.

מסורה גדולה:
ייטב ב' חס' כה יעשה יי' ליהונתן לב שמח ייטב פנים.

מסורה קטנה:
ייטב - ב' חס'.

רש"י:
לב שמח ייטיב פנים - אם תשמח לבו של הקדוש ברוך הוא בלכתך בדרכיו , ייטיב לך פניו , לעשות כל רצונך; ואם תעצבהו , יראה לך רוח נכאה , כמה דאת אמר "ויתעצב אל לבו... ויאמר יי' אמחה את האדם" וגו' (בר' ו , ו - ז). רוח נכאה - 'טלנט' (בלעז) , רוח של זעף.

רד"ק:
לב שמח ייטיב גהה (ראה מש' יז , כב) - הלב השמח ייטיב זוהר פני בעליו , וכשהלב הוא עצב , רוחו תהיה נכאה. ויש מפרשים (ראה ראב"ע , מש' יז , כב) "גהה" - 'כגהה' , שפירושו: רפואה , מלשון "ולא יגהה מכם מזור" (הו' ה , יג).

רלב"ג:
לב שמח - הנה הלב השמח ייטיב העיון , ובכעס הלב ועצבונו תהיה הנפש נכאה ודואגת; ולזה היתה השמחה משובחת באופן מה מהכעס. ולזה תמצא כי אלישע אמר שיקחו לו מנגן לשמח לבו , ואז היתה עליו יד יי' (ראה מ"ב ג , טו). ונתבאר גם כן שכל ימי כעס יעקב על בנו יוסף , לא שרתה עליו רוח הקדש (ראה תנ"ב מקץ ו).

ר' יוסף קמחי:
לב שמח ייטיב פנים - וכן פירש רבינו סעדיה ז"ל , כי דניאל וחבריו , שהיו אוכלים זרעונים בשמחה , נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן האוכלים פת בג המלך (ראה דנ' א , טו) , כי היו אוכלים אותו שלא בשמחת הלב לאסורו , ולא היה מיטיב פניהם. ובעצבת לב אפילו הרוח היא נכאה; כל שכן הפנים.

ר' משה קמחי:
לב; לב; כל - שלשה דבקים. ייטיב - מן "טובת מראה" (בר' כד , טז); וזאת הלשון נופלת על היופי , וענינו: יפת מראה. וכן ייטיב - יפה הפנים , או ייטיב - רוע הפנים; וכן "ויטיבך לבך" (קה' יא , ט). אבל "המה מטיבים את לבם" (שו' יט , כב) - הלב הוא המוטב. ובעצבת לב - שיתעצב לבו; וכן הפירוש: ובכעס הלב תהיה הרוח נכאה , והיא לא תלמד הדעת; אבל לב נבון שישמח , ואין לו עצבון בעולם , הוא יבקש ללמוד דעת. ופני - כתוב , ופי - קרי , כי הפה בפנים. ירעה - זה השרש , פעם הוא פעל יוצא ופעם עומד: "ורעו אתכם דעה והשכל" (יר' ג , טו) - יוצא , "רועה רוח" (הו' יב , ב) - עומד; וכן ירעה אולת; ופירושו: ילמד , כדרך "אכול את המגלה" (יח' ג , א). עני - תואר , והוא המתעצב. משתה. חסר כ"ף; וכן הפירוש: עני לב וממון - ימיו רעים - הפך לב שמח. ולב טוב ושמח - כמשתה תמיד; והטעם: כלב האוכל ושותה בכל יום.

ר' מנחם המאירי:
לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה. הערה להיות האדם שמח בחלקו , ולא ירוץ נבהל להון (ע"פ מש' כח , כב) , ויספיק לו לחם חוקו; כענין "ראש ועושר אל תתן לי" (מש' ל , ח). ואמר על זה , כי לב שמח ייטיב פני האדם ויצהיבם , ועצבון הלב תשים הנפש נכאה , וכל שכן שהפנים רעים ודואגים. ובדרך נסתר: רומז בלב שמח - בקיאותו בפקודים והרמוז בהם , שנאמר עליהם "ישרים משמחי לב" (תה' יט , ט) , כמו שביארנו במקומו , ועצבת לב - רמז למבוכות ולספקות , לרוב החקירה.

ר' ישעיה מטראני:
לב שמח - מי שיש לו לב שמח יש לו פנים טובים , שהלב טוב מטיב אותם; ומי שיש לו עצבון יהיה לו רוח נכאה.
ריכוז קישורים