תנ"ך - אח
נפשע
מקרית־עז
ומדונים
ומדינים
כבריח
ארמון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אָ֗ח
נִפְשָׁ֥ע
מִקִּרְיַת־עֹ֑ז
וּ֝מִדְוָנִ֗ים
וּ֝מִדְיָנִ֗ים
כִּבְרִ֥יחַ
אַרְמֽוֹן:
(משלי פרק יח פסוק יט)
אָח
נִפְשָׁע
מִקִּרְיַת־עֹז
וּמִדְוָנִים
וּמִדְיָנִים
כִּבְרִיחַ
אַרְמוֹן:
(משלי פרק יח פסוק יט)
אח
נפשע
מקרית־עז
ומדונים
ומדינים
כבריח
ארמון:
(משלי פרק יח פסוק יט)
אח
נפשע
מקרית־עז
ומדונים
ומדינים
כבריח
ארמון:
(משלי פרק יח פסוק יט)
רש"י:
אח
נפשע
מקרית
עוז
-
יש
אח
נפשע
מאחיו
ומאבד
במרדו
קרית
עוז
,
כגון
לוט
באברהם
(ראה
בר'
יג)
,
עשו
ביעקב
(ראה
בר'
כז
,
מא
-
מג).
ומדינים
כבריח
ארמון
-
ומריבה
שביניהם
מפרידתם
לעולם
כבריח
זה
שנועלים
בו
שערי
ארמון
,
שלא
יכנסו
בו
(ראה
נזיר
כג
,
א
-
ב).
רד"ק:
אח
נפשע
-
יאמר
כי
שנאת
הקרובים
היא
קשה
ביניהם;
כי
כשיריב
אדם
עם
חברו
,
האחד
אומר:
אני
טוב
ממך
,
והאחר
אומר:
אני
טוב
ממך.
ולפי
שהם
עומדים
יחד
תמיד
,
כשיראה
זה
את
זה.
לבו
מתעורר
לריב
עם
אחיו;
ולהכניע
לבבם
הוא
יותר
קשה
מלכבש
קריה
עזה.
ואם
יש
מי
שיעורר
מריבה
בדברי
רכילות
,
אז
תהיה
השנאה
קשורה
בלבם
כאילו
יהיה
ביניהם
סוגר
בריח
ארמון
חזק
,
שאין
שום
אדם
יכול
להכנס
ביניהם
כדי
להשלימם.
רלב"ג:
אח
נפשע
-
האח
שפשע
בו
אחיו
,
הנה
עם
היותו
נפשע
הוא
טוב
לאחיו
יותר
מקרית
עוז
להצילו
ולעוזרו
בעתות
הצורך
,
כי
לא
יזכור
לו
אז
מה
שפשע
בו
,
כי
הוא
עצמו
ובשרו
(ע"פ
בר'
כט
,
יד).
וכן
איש
המדינים
,
רוצה
לומר
,
אשר
עורר
מדינים
כנגד
אחיו
,
הנה
הוא
לאחיו
כמו
בריח
הארמון
המבריח
מכותל
לכותל
,
אשר
הוא
קושר
הכתלים
ומעמיד
הבנין;
כן
הוא
סבת
קיום
אחיו
ועמידתו
,
ושומר
אותו
מכל
משחית
יקום
עליו
בחזקת
היד.
ר' יוסף קמחי:
אח
נפשע
מקרית
עוז
-
בין
בחכמה
בין
בעושר
,
נקל
הוא
להפריד
בין
שני
עצומים
(ראה
לעיל
,
יח);
אך
שני
אחים
-
מריבתם
גדולה
ועצומה
יותר
ממריבת
בני
אדם
אחרים.
אמר
אח
נפשע
-
כאשר
דעתו
במרי
ומריבה
,
אין
אדם
יכול
לו.
כמו
קרית
עוז
הוא;
קשה
להשיב
,
וריבו
ומדייניו
דומים
לבריח
ארמון.
ויש
מפרש
אח
נפשע
מקרית
עוז
-
על
הגורל;
כי
אם
יש
נחלה
לחלוק
לאחים
,
ויש
בנחלתם
קרית
עוז
,
לאחר
הגורל
אח
נפשע
ממנה
,
כשנפל
הגורל
לאחיו;
ומדיינים
יסתלקו
כבריח
ארמון:
כשיכנס
בעל
הגורל
,
יסגר
בעדו
(ע"פ
בר'
ז
,
טז).
ר' משה קמחי:
מדינים
ישבית;
אח
נפשע
-
שנים
דבקים.
נפשע
-
בעבור
הפשע
היוצא
ממנו
יקרא
כן;
וכן
יקרא
השם
'נורא'
בעבור
המורא
הבא
מאתו.
ומלת
בריח
-
כולל
הדלתות;
והזכירו
בעבור
שאין
להם
חֹזק
ועֹז
כי
אם
עם
הבריח.
וארמון
-
הוא
מבצר.
וכן
הפירוש:
ובין
עצומים
וחזקים
יפריד
הגורל
שלא
ילחמו
,
ואפילו
יהיה
אח
יותר
נפשע
מקרית
עז
הפושעת
במלכם;
כענין
"אז
תפשע
לבנה"
(מ"ב
ח
,
כב);
כי
פשע
-
ענין
מרדות.
ומדיני
אח
יהיו
כעוז
בריח
ארמון;
הגורל
יפריד
ביניהם.
ואמר
אח
,
כי
רֹב
התגרות
הם
על
נחלת
האחים.
ר' מנחם המאירי:
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
יח
-
יט).
הערה
להרחיק
המחלוקת.
ואף
בענין
שהמחלוקת
מצויה
בו
,
כגון
האחים
והשותפים
הבאים
לחלוק
,
ראוי
להם
להשתדל
בהרחקתה
ומניעתה
,
והוא
,
שיחלקו
בגורל
כמצוות
התורה
לחלוק
,
אשר
כל
נתיבותיה
שלום
(ע"פ
מש'
ג
,
יז)
,
כמו
שכתוב:
"אך
בגורל
יחלק
את
הארץ"
(במ'
כו
,
נה).
ולזה
אמר
מדינים
ישבית
הגורל
,
כלומר
,
שהגורל
ישבית
קטטות
ומריבות
,
ובין
עצומים
יפריד.
ועצומים
הוא
תואר
,
מענין
תוקף;
כלומר:
בין
המתחזקים
במריבה
ומתערבים
בתגר
יפריד
,
ויסיר
קנאת
איש
מרעהו
עד
שיפרדו
זה
מזה
,
וישתדל
כל
אחד
בשלו.
ואפילו
היה
האח
או
השותף
נפשע
,
רוצה
לומר:
פושע
,
ומחזיק
במחלוקת
קשה
וחזקה
מקרית
עוז
,
ובמדינים
קשים
וחזקים
כבריח
ארמון
המבצר
-
אע"פ
כן
הגורל
ישביתם.
והוציאו
בלשון
'נפעל'
,
כלומר:
נפשע
,
לחוזק
הענין
,
כדרך
"אז
נדברו
יראי
יי'"
(מל'
ג
,
טז);
"הנדברים
בך"
(יח'
לג
,
ל);
שנאמר
כן
לחזק
הדבור
והתמדתו.
ובדרך
נסתר
-
יאמר
גורל
על
שני
פנים:
האחד
-
כמשמעו
,
על
ברירת
אחד
משני
דברים
בגורל:
"ונתן
על
שני
השעירים
גורלות"
(וי'
טז
,
ח);
"ויפול
הגורל
על
יונה"
(יונה
א
,
ז).
והשני
-
במקום
חֵלֶק;
שהחלק
המזדמן
לאדם
מצד
מזלו
או
מצד
הגמול
מאת
האלהים
,
יֵאָמר
שכך
עלה
לגורלו:
"תנוח
ותעמוד
לגורלך"
(דנ'
יב
,
יג)
-
כלומר:
לחלק
המיועד
לך;
"אתה
תומיך
גורלי"
(תה'
טז
,
ה)
-
רוצה
לומר:
חלקי.
וכבר
ביארנו
שההאמנה
בדברים
תחלק
לארבעה
פנים:
האחד
-
המורגש
,
והשני
-
המפורסם
,
והשלישי
-
המוּקָש
,
והוא
שוה
לפילוסוף
ולבעל
דת
,
והרביעי
-
המקובל
,
והוא
המיוחד
לחלק
בעל
הדת.
ואמר
,
שהחלק
המיוחד
לבעל
הדת
ישמרהו
מכמה
מחלוקות
וקטטות
בינו
ובין
המתנגד;
והוא
נמשך
למה
שביארנו
תחלה
בדרך
נסתר
,
בענין
"ובא
רעהו
וחקרו"
(לעיל
,
יז).
וזולתי
פירש
כי
הוא
רמז
על
התורה
ועל
מצוותיה
הנותנות
סדר
בהנהגת
האדם
במאכלו
ובמשתיו
,
שהוא
ישבית
מדיני
האחים
,
כי
היא
ביררה
לכל
אחד
חלקו
הראוי
לו
,
וימנעהו
מבקשת
המותרות.
ואמר
אח
נפשע
מקרית
עוז
-
לדעת
הראשון
קרא
הקבלה
קרית
עוז
,
והכוונה:
כשהאח
,
והוא
בעל
הדת
,
נפשע
מדרכי
הקבלה
,
אז
יחזקו
המחלוקות
ויהיו
חזקים
וקשים
כבריח
ארמון.
ולדעת
שנייה
,
כשהאח
הנכבד
נפשע
להדבק
אחר
טבעו
הוא
קשה
למשול
בו
עוד
ממלוך
על
קרית
עוז
,
והמדינים
אשר
רבו
כמו
רבו
(ע"פ
זכ'
י
,
ח)
,
יחזקו
עליו
כבריח
ארמון.
ר' יוסף כספי:
אח
נפשע
-
המורד
באחיו
ויוצא
רשותו.
מקרית
עז
-
קשה
ממנה;
וכן
המדנים
חזקים
כבריח
ארמון.
והטעם
,
כי
הם
קשי
ההסרה.
וסמך
זה
למה
שקדם
,
בעבור
היות
המריבה
ברֹב
בין
האחים
כאשר
יחלקו
נחלתם
,
והגורל
ישביתה.
ר' יוסף כספי - פירוש נוסף:
אח
נפשע
מקרית
עז
-
הנה
אח
נפשע.
הוא
הרכבת
'תנאי
וקשור'
,
ושניהם
נושא;
כי
טעמו:
אח
נפשע
,
כלומר:
מורד
באחיו
,
הוא
יותר
מקרית
עז
,
כלומר:
יותר
עז.
כי
המ"ם
בעברי
-
כן
ענינה.
ר' ישעיה מטראני:
אח
נפשע
מקרית
עוז
-
כלומר:
שני
אחים
שנפשע
אחד
מחבירו
ויש
ביניהם
ריב
,
אותה
המריבה
היא
קשה
יותר
ממריבת
קרית
עוז;
ומדיינים
שביניהם
הם
קשים
וחזקים
כבריח
ארמון.
בריח
הוא
לשון
חוזק
ותוקף
,
שמחזיק
השערים
שלא
יפתחו;
וארמון
הוא
בית
גדול
וגבוה;
כמו
"כי
ארמון
נוטש"
(יש'
לב
,
יד).