תנ"ך - מים
עמקים
דברי
פי־איש
נחל
נבע
מקור
חכמה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַ֣יִם
עֲ֭מֻקִּים
דִּבְרֵ֣י
פִי־אִ֑ישׁ
נַ֥חַל
נֹ֝בֵ֗עַ
מְק֣וֹר
חָכְמָֽה:
(משלי פרק יח פסוק ד)
מַיִם
עֲמֻקִּים
דִּבְרֵי
פִי־אִישׁ
נַחַל
נֹבֵעַ
מְקוֹר
חָכְמָה:
(משלי פרק יח פסוק ד)
מים
עמקים
דברי
פי־איש
נחל
נבע
מקור
חכמה:
(משלי פרק יח פסוק ד)
מים
עמקים
דברי
פי־איש
נחל
נבע
מקור
חכמה:
(משלי פרק יח פסוק ד)
רש"י:
דברי
פי
איש
-
כל
'איש'
שבמקרא
לשון
גבור
גדול
בגבורה
הוא.
מקור
חכמה
-
כנחל
נובע
וכמים
עמוקים.
רד"ק:
מים
עמוקים
-
האיש
החכם
ידבר
דבריו
עמוקים
,
ואחר
שידעם
האדם
ימצאם
דברי
חכמה
,
כמו
הנחל
הנובע
מן
המעין
,
שלא
יכזבו
מימיו.
רלב"ג:
מים
עמוקים
-
הנה
דברי
פי
איש
חכם
הם
מים
עמוקים
,
שיקשה
להגיע
אל
תכליתם.
וכן
יקשה
לעמוד
על
סוד
דברי
פי
איש
חכם
,
כי
הם
כמו
נחל
שהוא
נובע
,
ותמשך
הנביעה
ממנו
תמיד;
כן
ימצאו
מקור
החכמה
נובעת
באלו
הדברים
,
וכל
אשר
ימצאו
בהם
הנה
עדיין
יש
להם
כח
למצוא
בהם
יותר.
או
יהיה
רומז
בזה
אל
הלב
שהוא
מבוע
הדברים
,
כן
כל
מה
שיביע
מהם
ישאר
בו
כח
להביע
מהם
יותר.
ר' משה קמחי:
מים
-
חסר
כ"ף.
וכן
הפירוש:
כמים
עמקים
,
שהם
קרים
וזכים
,
כן
דברי
פי
איש
חכם;
וכנחל
נובע
תמיד
,
כן
מקור
חכמתו
,
שלא
תפסק.
ר' מנחם המאירי:
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
א
-
ג).
יש
מפרשים
פסוק
לתאוה
וכו'
-
לשבח;
ותאוה
הוא
לשון
חמדה.
והענין
,
שהנפרד
מתענוגיו
אשר
גודל
עליו
,
ויבקש
לדבר
החמדה
שהיא
החכמה
,
בודאי
יעלה
בידו
ויגיע
למכוון
במחשבתו;
והוא
אמרו:
בכל
תושיה
יתגלע
,
רוצה
לומר
,
שיתערב
בכל
חכמה.
או
הוא
'חסר'
,
כלומר:
בכל
אנשי
תושיה
,
כלומר
,
שכל
מהלכו
וחברתו
תהיה
עם
החכמים
,
וזה
מטכסיס
המבין
החפץ
לשקוד
על
דלתות
התורה
(ע"פ
מש'
ח
,
לד).
אבל
הכסיל
אינו
חפץ
בכך
,
רק
בהתגלות
לבו;
רוצה
לומר:
לפרסם
תאות
לבו
בבקשת
התענוג.
ואמר
עליו
שבבואו
לעולם
בא
גם
בוז
עם
קלון
וחרפה
,
כלומר
,
שיגרום
אחריו
רעה
אחר
רעה
עד
השמדו.
ועל
החפץ
אמר
,
שדברי
פיו
מים
עמוקים
אשר
לא
יכזבו
,
ונחל
נובע
שלא
יפסק.
ויש
לפרש
לתאוה
וגו'
-
לגנאי;
כלומר
,
שהנפרד
מלימוד
החכמה
בבקשת
תאוותיו
,
ממדתו
לריב
ולהתקוטט
עם
אנשי
תושיה;
כאמרם
ז"ל
(ראה
פסחים
מט
ב):
גדולה
שנאה
שעמי
הארץ
שונאים
לתלמידי
חכמים.
ויתגלע
-
כלומר:
יתערב
בריב
ומדון.
ויש
מפרשים
אותו
בדרך
נסתר
,
לגנאי
על
הלמד
בלא
סדר;
כלומר:
המבקש
חכמה
כשהוא
נפרד
מדבר
לדבר
,
ומתערב
בכל
תושיה
,
רוצה
לומר:
נקפץ
לשנייה
קודם
שישלים
הראשונה
-
אין
לו
מחכמתו
רק
התאוה
הערומה
,
ואין
חפצו
בתבונה
רק
בהתגלות
לבו
,
כלומר
להתראות
שהוא
יודע
בכל
חכמה.
ר' ישעיה מטראני:
מים
עמוקים
-
כלומר:
האיש
החכם
,
דברי
פיו
הם
כמו
מים
עמוקים
,
שאין
אדם
יכול
לירד
לסוף
עומק
חכמת
דבריו.
נחל
חכמה
-
הם
דברי
פיו;
שתדיר
מוציא
ומדבר
חכמות
מפיו.