תנ"ך - מחשבות
בעצה
תכון
ובתחבלות
עשה
מלחמה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַ֭חֲשָׁבוֹת
בְּעֵצָ֣ה
תִכּ֑וֹן
וּ֝בְתַחְבֻּל֗וֹת
עֲשֵׂ֣ה
מִלְחָמָֽה:
(משלי פרק כ פסוק יח)
מַחֲשָׁבוֹת
בְּעֵצָה
תִכּוֹן
וּבְתַחְבֻּלוֹת
עֲשֵׂה
מִלְחָמָה:
(משלי פרק כ פסוק יח)
מחשבות
בעצה
תכון
ובתחבלות
עשה
מלחמה:
(משלי פרק כ פסוק יח)
מחשבות
בעצה
תכון
ובתחבלות
עשה
מלחמה:
(משלי פרק כ פסוק יח)
רש"י:
מחשבות
בעצה
תכון
ובתחבולות
עשה
מלחמה
-
אם
באת
להלחם
כנגד
השטן
,
בא
בתחבולות
תשובה
ותפלה
ותענית.
רד"ק:
מחשבות
-
פירושו:
כל
אחת
מן
המחשבות
תיכון
בעצה
,
כלומר
,
שישא
ויתן
בדבר
קודם
שיעשהו;
ובעשיית
המלחמות
צריך
למצא
תחבולות
,
כמו
לשום
מארב
ודומהו.
רלב"ג:
מחשבות
בעצה
תכון
-
הנה
המחשבות
המקבילות
לאדם
,
אשר
בעבורם
הוא
נבוך
בענינם
,
הנה
בעצה
שלימה
שתתישב
לו
בזה
,
תכין
לו
המחשבה
הצודקת;
וזה
יהיה
בשיקבץ
כל
אלו
המחשבות
ויברור
הצודק
מהבלתי
צודק
בחקירה
שלימה
וביישוב
רב;
ואם
יקרה
שתהיינה
שם
שתי
מחשבות
מקבילות
,
הִלָחם
בתחבולות
על
המחשבה
המרחיקה
האדם
משלמותו
,
ובזה
תמלט
מהמבוכה
באלו
הענינים
הגדולים
אשר
יביאו
המחשבות
המקבילות
הנופלות
בהם
להתבלבל
בענינם.
או
ירצה
בזה
על
דבר
המחשבות
המביאות
לאדם
לחטא:
עשה
מלחמה
עמהם
בעצה
אשר
תכון
ובתחבולות
,
בדרך
שתכניע
אותם
המחשבות
הרעות.
ר' יוסף קמחי:
מחשבות
בעצה
תכון
-
בעצה
אשר
תכון
,
בעצה
נכונה.
או
מחשבות
-
כענין
'מחשבה':
בעצה
תכון
המחשבה;
וזה
הנכון.
ר' משה קמחי:
מחשבות.
תכון
-
כל
אחת
בעצה
שיועץ
עם
חכמים
,
אז
יכון
מה
שחשב
לעשות.
ובתחבולות
-
עצות.
ר' מנחם המאירי:
מחשבות
בעצה
תכון
ובתחבלות
עשה
מלחמה.
ידוע
שכל
אדם
צריך
עצה
,
ואפילו
המשכיל
שבמשכילים
,
כי
האדם
קרוב
אצל
עצמו;
ולרוב
תאותו
בהפקת
מחשבתו
העולה
על
רוחו
,
טח
מראות
עיניו
ומהשכיל
לבו
(ע"פ
יש'
מד
,
יח)
להתבונן
הקרוב
להזדמן
מצד
הפועל
ההוא
,
להיותו
נוגע
בדבר
,
והשתקע
המחשבה
בו.
ולפיכך
צריך
עצת
אחרים
שלא
הושקעו
במחשבה
ההיא
,
ולא
יסור
עין
שכלם
מלעיין
בה
,
וייעצוהו
כפי
הראוי.
וכבר
ביארנו
ענין
זה
בנגלה
ובנסתר
בתחלת
זה
החלק
,
בפסוק
"באין
תחבולות
יפול
עם
ותשועה
ברוב
יועץ"
(מש'
יא
,
יד).
ואמר
מחשבות
בלשון
רבים
,
ותכון
לשון
יחיד
-
חוזר
על
כל
אחד
(בכתי"ב
נוסף:
ואחת
מהן
רוצה
לומר
מן
המחשבות
,
כלומר:
כל
אחת
אחת)
מן
המחשבות
תכון
לבעליה
כראוי
לה
מצד
העצה.
וכן
בתחבולות
-
רוצה
לומר:
בערמה
ובהתחכמות
,
בהתבודד
על
התבוננות
הדבר
,
הן
במלחמה
הן
בשאר
העסקים.
ולי
בו
עוד
לפרש
דרך
פשט
,
שתחבולות
הֵנָה
-
כנגד
מחשבות
,
כי
המחשבות
סתם
יורו
על
חשוב
האדם
את
הדברים
,
איך
נעשו
ועל
איזה
צד
,
כי
המלה
נגזרת
מעט
מלשון
'חשיבות'.
ועל
זה
אמר
,
שהמחשבות
הטובות
הם
יוצאות
לפועל
בשלום
ובלא
חולק
,
כשיהיו
בעצה
שתכון
,
רוצה
לומר:
בעצה
נכונה
וישרה
,
בלא
ערמימות
ובלא
כונה
רעה.
אבל
כשהוא
בתחבולות
ובמרמות
ובכוונה
בלתי
טובה
,
יכין
בעליו
עצמו
לעשות
מלחמה
,
כי
לא
יעשה
בשלום
רק
בקטטה
ומריבה.