תנ"ך - איש מחסור אהב שמחה אהב יין־ושמן לא יעשיר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִ֣ישׁ מַ֭חְסוֹר אֹהֵ֣ב שִׂמְחָ֑ה אֹהֵ֥ב יַֽיִן־וָ֝שֶׁ֗מֶן לֹ֣א יַעֲשִֽׁיר: (משלי פרק כא פסוק יז)

טקסט וניקוד:

אִישׁ מַחְסוֹר אֹהֵב שִׂמְחָה אֹהֵב יַיִן־וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִׁיר: (משלי פרק כא פסוק יז)

טקסט בלבד:

איש מחסור אהב שמחה אהב יין־ושמן לא יעשיר: (משלי פרק כא פסוק יז)

תיקון קוראים:

איש מחסור אהב שמחה אהב יין־ושמן לא יעשיר: (משלי פרק כא פסוק יז)

עין המסורה:
וָשמן - ו' בקמץ: יח' טז , יג , יט; כז , יז; מש' כא , יז , כ; עז' ג , ז.

מסורה קטנה:
ושמן - ו'.

רש"י:
איש מחסור - מי שאוהב שמחת משתה תמיד.

רלב"ג:
איש מחסור - מי שהוא אוהב השמחות הגופיות להתענג בתאוותיו , הוא איש מחסור , כי באלו התאוות יאבד הונו. ומי שהוא אוהב יין ויהיה הומה להתענג , לא יעשיר לזאת הסבה בעינה. וזה מה שיקרה לבעלי זאת התכונה מהרע גם בדברים הגופיים , עם שזה הוא סבה אל שלא יקנה האדם שום שלימות נפשיי. וכבר נרמז זה גם כן באמרו איש מחסור ובאמרו לא יעשיר , כי החסרון היותר חזק הוא חסרון השכל , והעושר היותר חזק הוא שלמות במושכלות.

ר' יוסף קמחי:
איש מחסור אוהב שמחה - אדם שאוהב כל ימיו שמחות , ללכת לאכול ולשתות , ולא יתעסק ביישובו של עולם - איש מחסור ועני יהיה כל ימיו. אוהב יין ושמן לא יעשיר - כי הכל יוציא במשתה יין ומאכל שמנים. ויתכן: איש מחסור - עני ואוהב שמחות ויין ושמן , לא יעשיר ולא יוסיף הוא.

ר' משה קמחי:
איש אהב שמחת מאכל ומשתה הוא איש מחסור; והטעם: יחסר כל. וזהו אוהב יין ושמן לא יעשיר; והטעם: לא יקבץ עושר. ואיננו כן "יעשרנו המלך" (ש"א יז , כה) , כי הטעם: יתן לו עֹשר.

ר' מנחם המאירי:
איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר. גם זה דברים פשוטים. כי האוהב שמחה , והוא רדיפת התאוות והליצנות , הוא אוהב מחסור; כי זאת ההנהגה נעשית בפיזור , ומפזר ממונו שלא לצורך , וישאר חָסֵר ורֵק. והוא גם כן ענין אוהב יין ושמן לא יעשיר. וכן בנסתר - כשהוא נרדף אחר התאוות ימשך שרשו אחר טבעו , וימנע לימודו ולא יעשיר , אבל יהיה איש מחסור.

ר' יוסף כספי:
איש. שמחה - לגוף; כטעם: "ולשמחה מה זו עושה" (קה' ב , ב).

ר' יוסף כספי - פירוש נוסף:
איש מחסור אוהב שמחה - הנה אלו 'מתהפכים'. וזה , כי באמת עיקר הכונה בזה , שאוהב שמחה הוא הנושא; כלומר , כי מי שיאהב שמחה , כטעם אוהב יין ושמן - הנה הוא יבוא למחסור. כי זה הפסוק כלו לענין אחד , אבל עם זה הוא מתהפך; כי איש מחסור אוהב שמחה , כי האיש בהיותו עשיר , טרוד בעסקיו ובקניניו , וכאשר יעני אין לו במה יתעסק , ויכלה ימיו לשמוח ולצחוק ולעשות שירים וחרוזות; כאשר יאמר משל הקדמוני.

ר' ישעיה מטראני:
איש מחסור יהיה רש , שאוהב השמחה - לפי שמוציא ממונו לרדוף השמחות , ואל מי שאוהב יין ושמן לא יעשיר.
ריכוז קישורים