תנ"ך - אין
חכמה
ואין
תבונה
ואין
עצה
לנגד
ה':
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֵ֣ין
חָ֭כְמָה
וְאֵ֣ין
תְּבוּנָ֑ה
וְאֵ֥ין
עֵ֝צָ֗ה
לְנֶ֣גֶד
יְהוָֽה:
פ
(משלי פרק כא פסוק ל)
אֵין
חָכְמָה
וְאֵין
תְּבוּנָה
וְאֵין
עֵצָה
לְנֶגֶד
יְהוָה:
פ
(משלי פרק כא פסוק ל)
אין
חכמה
ואין
תבונה
ואין
עצה
לנגד
ה':
פ
(משלי פרק כא פסוק ל)
אין
חכמה
ואין
תבונה
ואין
עצה
לנגד
יהוה:
פ
(משלי פרק כא פסוק ל)
רש"י:
אין
חכמה
וגו'
-
אין
כל
חכם
ונבון
חשוב
לנגד
יי';
כל
מקום
שיש
חלול
השם
,
אין
חולקין
כבוד
לרב
(ראה
ברכות
יט
,
ב).
רלב"ג:
אין
חכמה
-
הנה
לא
תועיל
חכמה
ותבונה
ועצה
במה
שיחשוב
אדם
לעשותו
לנגד
יי'
,
כי
אף
אם
יתחכם
ויתבונן
ויקח
בו
העצה
היותר
נכונה
,
לא
יוכל
לשנות
גזרת
השם
יתברך
אבל
לפעמים
יהיה
מה
שיחשוב
אותו
לבטל
גזרת
השם
יתברך
כלי
להגעתה
,
כמו
שיֵרָאה
מענין
מכירת
יוסף
ומספורים
אחרים
באו
בדברי
הנבואה.
ואפשר
שיהיה
הרצון
בזה
,
כי
לא
תצטרך
חכמה
ותבונה
ועצה
בהשתדלות
בהגעת
חפציו
לאשר
הוא
נגד
יי'
ואצלו
,
רוצה
לומר:
למי
שהוא
דבק
בו
,
כי
הוא
יישיר
דרכיו
וארחותיו
באופן
שיכונו
מחשבותיו.
ולשני
הפירושים
ימשך
יפה
מה
שנזכר
אחר
זה.
ר' יוסף קמחי:
אין
חכמה
ואין
תבונה
-
אפילו
סוס
מוכן
ליום
מלחמה
לא
יושיע
בעליו
אם
לא
יהיה
רצון
האל
יתעלה.
על
כן
אמר:
ר' משה קמחי:
אין
חכמה;
סוס
מוכן
-
שנים
דבקים.
וכן
הפירוש:
אין
איש
שתועילהו
חכמתו
ותבונתו
ועצתו
לנגד
יי';
והטעם:
שינצל
מידו
באחת
מהן.
אף
על
פי
שיכינו
לו
סוס
לנוס
בעבור
יום
מלחמה
,
אין
יכולת
להמלט
ולהושיע
נפשם
,
כי
לשם
התשועה
,
והוא
יתנה
למי
שירצה.
ותשועה
ו'ישועה'
הם
שני
שורשים
בענין
אחד:
'ישע'
ו'שוע'
כמו
'יטב'
ו'טיב';
'ישם'
מן
"ויישם
בארון"
,
(בר'
נ
,
כו)
ו'שום'
(ראה
בר'
מה
,
ז);
ורבים
כהם.
ר' מנחם המאירי:
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
ל
-
לא).
בנגלה
הערה
מספרת
בגמול
ועונש;
כלומר:
אין
חכמת
האדם
ותחבולותיו
מועילות
להנצל
מיד
מהומתו
,
כאשר
יגָזרו
משפטיו
יתברך
להענישו
,
ואף
כי
ירבה
בהשתדלות;
והוא
גם
ענין
סוס
מוכן
ליום
מלחמה
וליי'
התשועה.
ובדרך
נסתר
-
הערה
,
כי
הדיבור
במה
שלא
יושג
-
אולת
,
וצריך
האדם
להזהר
שלא
יהרוס
לעלות
אל
יי'
,
פן
יפרץ
בו
(ע"פ
שמ'
יט
,
כד).
ולזה
אמר:
אין
חכמה
לנגד
יי'
,
ואף
כי
הסוס
,
רוצה
לומר:
השכל
המתחכם
לצאת
לפועל
,
מוכן
ליום
מלחמה
-
רוצה
לומר:
למלחמתה
של
תורה
להגיע
לתכלית
המכוון
,
בו
ידע
ויכיר
כי
ליי'
התשועה
,
ועליו
לרוממו
ולנשאו
ולשלול
עצמו
ממחשבת
השגתו
יתעלה.
או
נפרש
שהיא
הערה
לבל
תבלבלהו
שום
חכמה
לבוא
כנגד
הקבלה
הנבואיית;
ועם
היות
הסוס
מוכן
,
ידע
כי
ליי'
התשועה
,
ואינה
בידו
,
עם
כל
הכנת
הסוס
והחיל.
וכן
,
עם
התחכמו
,
אין
בידו
להמציא
מופת
על
כל
ענייני
הקבלה
,
כמו
שהתבאר.
ובפסוק
אין
חכמה
-
עוד
הערות
מועילות
,
דרשו
רבותינו
ז"ל
(ראה
ברכות
יט
,
ב):
כל
מקום
שיש
חילול
השם
,
אין
חולקין
כבוד
לרב;
כלומר
,
שכל
שיש
בכבודו
צד
ביטול
מצוה
,
אסור
לנו
לחלוק
כבוד
לשום
אדם.
וכן
הוא
הודעה
לעלות
ולרומם
האל
יתעלה
,
ולהכיר
כי
הוא
סבה
ראשונה
לא
תתלה
בשום
דבר
,
וכל
דבר
יתלה
מציאותו
בו
יתעלה;
ובא
על
דרך
"היסופר
לו
כי
אדבר"
(איוב
לז
,
כ).
כלומר:
ואין
חכמה
-
רוצה
לומר
,
שאינו
צריך
להתחכם
או
להתבונן.
ר' יוסף כספי:
אין.
חכמה
וחביריו
הנזכרים
(להלן)
-
נשואים
על
'אדם'
חסר.
לנגד
יי'
-
להשיגו;
כאמרו
"לא
יראני
האדם"
(שמ'
לג
,
כ).
ונכון
לומר
שהוא
נמשך
בטעם
הבא
אחריו
,
והוא
מהשתדלות
,
הההקדמה
האומרת
(ראה
מבחר
הפנינים
מג
,
נז):
'אם
הגזרה
אמת
-
החריצות
שקר'.
ר' ישעיה מטראני:
אין
חכמה
ואין
תבונתו
ואין
עצתו
חשובה
לכלום
לנגד
הבורא
,
שהכל
נראה
לפניו
הבל.